ערן זהבי, ליאור רפאלוב, תומר חמד, שרן ייני, בירם כיאל, בן שהר, רמי גרשון, אריאל הרוש, טל בן חיים החלוץ, ביברס נאתכו, ניר ביטון ואיתי שכטר הצטרפו הערב (חמישי) רשמית למועדון האגדות של נבחרת ישראל. מועדון האגדות של ההתאחדות לכדורגל מאגד את כל שחקני הנבחרת שפרשו עם 20 הופעות לפחות. עשרות כדורגלני עבר הגיעו לערב המיוחד שארגנה ההתאחדות לכדורגל במלון NYX בהרצליה.
יושב ראש ההתאחדות לכדורגל, שינו זוארץ, אמר במהלך הערב: "האמת, אני מתרגש והידיים שלי אפילו טיפה רועדות לראות את כל אלה שגדלתי עליהם. הייתי הולך למשחקים לראות אותם. הייתי קופץ בשערים שלהם. זה באמת באמת מרגש אותי ואני שמח מאוד שאתם נמצאים כאן איתנו. זה כבוד גדול בשביל כולנו. תודה רבה שבאתם. זה דבר ראשון.
"סיומה של שנה ותחילתה של אחרת הם הזדמנות מצוינת לעריכת רשימה, אולי חשבון נפש, של מה שהשגנו ומה שנרצה עוד להשיג. אני מקפיד לקיים את הבחינה הזאת בכל שנה מתוך אמונה מלאה בחובה לתקן, לשפר, לקדם ולהציב יעדים ואתגרים חדשים כדי להפוך אגדות למציאות. בפורום המרגש והמחייב הזה אני מוצא שותפים נפלאים לעשות זאת בקול רם.
"אז יש לנו דגל, יש המנון, סמל, ספונסר ראשי, יריבות, קריאת עידוד נצחית 'אל אל ישראל', ועדיין זאת לא באמת נבחרת בלי שני מרכיבים חשובים מאין כמותם: האנשים שמרכיבים אותה – שחקנים ומאמנים – ועדת המאמינים שמגיעה לתמוך בה, האוהדים והאוהדות. וכן, בשלוש השנים האחרונות גילינו לדאבוננו שגם משחק ביתי הוא מרכיב כל כך חשוב בסיפור", המשיך זוארץ.
"איני יודע בדיוק מה היה נוסח הזימונים לנבחרת של עמנואל שפר ומה בדיוק אמרו לשחקנים שליימה, אברהם, גוטי, אלישע, חזן, בניון ורן בן שמעון, ייבדלו לחיים ארוכים. אני רק יודע שזה משהו שאנחנו בהתאחדות נצטרך לחשוב עליו היטב כאשר נקרא לכם שוב לדגל, ואנחנו נקרא. שלוש שנים ללא בית, בלי הקהל, יחייבו את כולנו להתגייס למשימה הלאומית של חיבור הנבחרת מחדש לקהל אחרי נתק שהכדורגל הישראלי טרם ידע כמותו.
"כאשר נהגה רעיון מועדון האגדות, חשבנו שמשחקי הבית של הנבחרת יהיו הזדמנות מצוינת להיפגש יחד להרמת כוסית טרם שריקת הפתיחה. השקת המועדון יועדה להיות באחד המשחקים מול שוויץ, רומניה, שהיו סולד אאוט כבר חודשיים לפני מועדם, ואז הגיע היום הארור של השבעה באוקטובר 2023 והחיים של כולנו השתנו לעולם.
"מאז ועד היום נבחרת ישראל לא קיימה משחק בית אחד, אבל זה יגיע. אני מתחייב. זה מתקרב. בכל יום אני עושה כל שביכולתי כדי שניתן יהיה לבשר על השיבה הביתה, בהיותי מפוכח מספיק לגבי הקשיים בעצם החזרת המשחקים. אין לי ספק ולו הקטן ביותר לגבי ההכרח בהתגייסות של כולנו לחידוש הנדרים בין הנבחרת לקהל.
"לא יודע את מי בן שמעון יזמן למשחק, 24 שחקנים. אנחנו נזמן עשרות נוספים. אתם שחקני ומאמני נבחרת ישראל לדורותיה. הבטחתי לכם בהשקת מיזם לג'נד במרץ 24 כי פעם שחקן נבחרת, תמיד שחקן נבחרת. אני מתחייב, יחד עם סגני מורן מאירי ובשם הנהלת ההתאחדות לכדורגל, גם היום לקיים את זה בקרוב.
"יש לנו בחירות. אני לא מדבר על אלה של ההתאחדות לכדורגל, אלא על משהו חשוב פי כמה. נדמה לי שהמדינה היקרה שלנו והחברה הישראלית מעולם לא היו מפולגות יותר, קוטביות, קיצוניות, ובמקביל משוועות כל כך להחלמה, לפיוס, לריפוי ולאיחוד".
סגן יו"ר ההתאחדות לכדורגל, עורך הדין מורן מאירי, אמר: "אנחנו לא רצינו להקים רק מועדון של זיכרונות ושל קירות שמדברים. אגב, אנחנו הולכים לעשות פרויקט כזה. אנחנו עובדים על זה בשפיים, שכל מרכז שפיים ינציח את כל העבר של הכדורגל הישראלי. כל שחקן נבחרת שיגיע לשם יכיר כל פרצוף מאלה שיושבים פה.
"אני גם אגיד עוד מילה. אנחנו, ואני מתחייב, אנחנו מקפידים על סדר ואנחנו נדאג שכולכם תהיו איתנו. כולם יתחברו וכולם, כולכם תיסעו איתנו ותהיו באירועים שלנו. גם מישהו שעדיין לא יצא. אנחנו על זה.
"אנחנו לא רצינו רק להקים מועדון של זיכרונות, תמונות וסיפורים. רצינו ליצור מסגרת פעילה שמחברת אתכם לנבחרת ישראל, להתאחדות, לדור הצעיר ולקהילה. לראות את מוטלה פעמיים בחודש נוסע ומתרוצץ בארץ, ולפעמים אני צריך להתנצל על הטרחה הגדולה, אבל אתה עושה עבודה מדהימה ומדבר עם כל הנוער במדינת ישראל, ואם לא המועדון הזה אני חושב שלא היינו. לא היינו מכירים ולא היינו זוכים לזה.
"לכל אחד. לכל אחד פה יש מה לתת. לכל אחד יש מה לתרום. לכל אחד יש מה להעביר, ואנחנו מתכוונים להוציא מכל אחד פה את מה שאפשר להוציא ולחבר עוד יותר אתכם לכדורגל הישראלי.
"מאוד מרגש אותי גם לראות את גיורא שפיגל מגיע לאקדמיה אחרי, אני חושב, שנים. שחקן צעיר יכול ללמוד הרבה מסרטונים ומנתונים. יש דברים שהוא יכול ללמוד רק ממי שהיה שם באמת. מי שישב בחדר הלבשה לפני משחק נבחרת, שמע אצטדיון שלם שר את התקווה וחזר הביתה גם אחרי ניצחון גדול וגם אחרי הפסד כואב. זו השליחות של מועדון האגדות – ליצור גשר בין מי שבנו את הדרך לבין מי שצועדים בה היום ומי שיצעדו בה מחר".
מה דעתך על הכתבה?