ניסים בכר בווידי מצמרר: "הוא מת לי בידיים. זכינו באליפות בלי לשמוח"

ניסים בכר הוא ללא ספק אחד מגדולים השחקנים והמאמנים של מכבי תל אביב. בריאיון מרתק לפודקאסט "מחצית בשכונה" של רון עמיקם מבית ספורט1, בכר, כיום בן 83, חוזר אחורה לאליפות בה זכה עם מכבי תל אביב כמאמן, ועל רגע שלא ישכח לעולם, כיצד מנהל הקבוצה המיתולוגי, חיים לייבוביץ', המכונה "לייבו", מת לו בידיים ביום הזכייה בתואר.

צפו ב"מחצית בשכונה" עם ניסים בכר

רון עמיקם חזר אחורה, למשחק בו חזר בכר לאצטדיון ימק"א בעונת 1978/79, אחרי שעזב את בית"ר ירושלים, אותה הוביל לזכייה בגביע המדינה, למכבי תל אביב: "אני רוצה להחזיר אותך לגול של בני טבק בימק"א. אתה שלוש שני קודם לכן לוקח גביע המדינה בבית"ר ירושלים. ואז בני טבק נותן גול, 8,000 צופים, אני מעריך ש-7,500 אוהדי בית"ר. וכולם שם במרפסות. הספסלים בימק"א הם גומחה בתוך הדשא. אתה יושב, רק הראש שלך יוצא, ואתה לא איש גבוה. מה קורה שם?".

"אני שוכב על הרצפה, כי זורקים אבנים, ותוך כדי שכיבה על הבטן אני נותן הוראות. אתה לא מבין איזה קללות. זה אירוע צבאי. אני הייתי אלוהים שם. אני לא זוכר מאמן שככה השתלט על הקהל. כשהקהל היה משתגע בתקופה שלי, הייתי מסמן לקהל וכולם היו יושבים. מה שביקשתי הם עשו. פתאום הם לא מכירים אותי. באתי עם מכבי, אי אפשר היה לשבת, לא רק לעמוד. זה עבר בשלום, חזרנו, ואמרתי 'אם עברנו את זה, ברוך השם'".

לאחר מכן, בכר חזר למשחק האליפות בנתניה, שם, קרה אירוע שילווה אותו כל ימי חייו: "אני לא יכול לשכוח מה היה בנתניה. חיים לייבוביץ', מנהל הקבוצה, היה בן 57. חשבנו שהוא יותר מבוגר. היו לו בעיות בלב. היינו במשחק הזה, הספיקה לנו נקודה ואנחנו אלופים. אנחנו יושבים במחצית, היה חדר קטן, בקושי נשמו, ואני רואה שהוא לא נכנס. הוא אומר לי 'פה יש אוויר', נגמר המשחק, זכינו באליפות, אנחנו עולים לאוטובוס. ואז, פתאום, הראש שלו נופל על הכתף שלי".

בכר משחזר בצמרמורת: "אני אומר לו 'לייבו מה קרה?', הוא לוקח את הכדור, הראש שלו נופל עליי. אמרתי לאיציק לבדוק אותו, הוא אומר לי 'אין לו דופק'. אמרתי לאוטובוס 'תסתובב מהר לבית החולים'. הורדנו אותו במונית שיגיע יותר מהר. אבי ששון לקח את זה על עצמו. כשאנחנו מגיעים, עושים לו החייאה, הוא לא זז. אני לוקח אליפות, והמנהל שלי נפטר באותו רגע. זה לא מובן, זכית באליפות ואתה לא יכול לשמוח. הוא היה בשבילנו אבא. הוא מת לי בידיים. כל השמחה של האליפות נגמרה. אי אפשר לשמוח. היינו בבית קברות לפני הגמר גביע. הבטחנו לו שנביא גביע, לא עמדנו בזה. חבל שלא זכינו לפחות בדאבל".