הכדורגל המקצועני דורש לא מעט הקרבות, אבל יש גם קווים שאנשים בוחרים שלא לחצות. עבור מי ששמירת השבת הפכה לחלק בלתי נפרד מחייו, ההתנגשות עם משחקי הכדורגל, הנסיעות וההזדמנויות המקצועיות יכולה להיות מורכבת במיוחד. אחד המקרים הללו שייך למוטי קריספיל, עוזר המאמן בעירוני דורות טבריה, שחשף כי ויתר על הצעה מפתה מעבר לים לאחר שהבין שהיא עלולה לפגוע בשמירת השבת.
קריספיל, בן 39, נשוי ואב לשלושה ממגדל העמק, סיפר לערוץ 2000 כי גדל בבית מסורתי, שבו הכירו את הקידוש והשבת, אך לא הקפידו תמיד על שמירתה. לדבריו, עם השנים החל יחד עם אשתו בתהליך של התחזקות. "רצינו לנסות לשמור שבת, הלכנו עם זה עד הסוף, ככל שהזמן הלך התחלנו להתחזק יותר ויותר", סיפר. "הילדים שלנו מתחנכים בבית ספר דתי. התגברנו על מכשולים שהיו בדרך, שזה לא פשוט. חברים פתאום מזמינים אותך לים, רוצים שתטוס איתם לחו"ל וזה יוצא בשבתות".
ההתמודדות הזו מלווה אותו גם במסגרת הכדורגל. קריספיל סיפר כי בליגה שבה הוא עובד ישנם משחקים שמחייבים אותו למצוא פתרונות מורכבים כדי להימנע מחילול שבת. "אנחנו יודעים שבליגה שלנו יש גם קבוצה שהיא קבוצה ערבית, אין מלונות שהם סמוכים למגרש. אתה לוקח צימר או יחידת דיור במושב שנקרא אשחר, שהוא 45 דקות הליכה מהמגרש", אמר. "אתה מוצא את עצמך לפעמים שאתה הולך בתוך הכפר, שזה משהו שמסכן אותך, אבל זה לא משהו שאתה יכול לוותר עליו. ברגע שאני עושה מסירות והקרבה כזאת, הקדוש ברוך הוא הולך איתי יד ביד".
ההחלטה המשמעותית ביותר התקבלה כאשר קריספיל קיבל הצעה לעבור לקפריסין. "הייתה לי הצעה מקבוצת כדורגל ללכת להיות עוזר מאמן בקפריסין, בקבוצה מאוד טובה, עם שכר שהוא הרבה יותר גבוה ממה שאני מרוויח פה בטבריה", חשף. "כן זה מפתה, כן אתה רוצה להתקדם ולנסות לצאת החוצה, שזה לחו"ל. שמתי את הכל על כף המאזניים, חשבתי על זה טוב טוב מעבר לפן הכלכלי, הבנתי שאם אני עושה את המהלך הזה זה יכול לפגוע לי בשמירת השבת".
בסופו של דבר, הוא החליט להישאר בטבריה ולוותר על ההזדמנות המקצועית. "החלטתי שאני לא עושה את המהלך הזה בגלל השבת, מהסיבה שהמקום הזה נותן לי כל כך הרבה ועוזר לי לשמור את השבת. זה היה סימן דרך עבורי מבחינת השבת", אמר.
לצד הקריירה בכדורגל, קריספיל התייחס גם לאחד האתגרים המשמעותיים ביותר שחוותה משפחתו. בנו הדר מאובחן על הרצף האוטיסטי, והאבחון בגיל שלוש טלטל אותו. "אני חשבתי שחרב עליי עולמי. הייתי יומיים מרותק למיטה ולא הצלחתי לצאת מהמיטה, נהייתי חולה, דברים שאני לא מאחל לאף אחד מבחינת ההרגשה שלי כבן אדם", סיפר.
עם השנים, לדבריו, נקודת המבט השתנתה לחלוטין. "לאט לאט עם הזמן למדנו לחיות עם זה ולהבין את זה, הילד גדל, היום ברוך השם הוא במקום אחר לגמרי, הוא במקום טוב, הוא נמצא בבית ספר לחינוך מיוחד", אמר. "היום אני יכול להגיד שהדר זה המתנה הכי גדולה שלנו, אני כל בוקר אומר תודה לקב"ה על הילד הזה. זה ילד שממלא אותי באושר ובגאווה אין סופית, זה ילד שהוא מתנה, הוא לא ילד פשוט, אבל זה האתגר שקיבלנו מהקב"ה".
קריספיל גם העניק קרדיט גדול לאשתו לירון על הדרך שעברו יחד. "אשתי, שהיא אישה מאוד מאוד חזקה, מאוד גיבורה, שהיא בעצם אבן הדרך לחיים שלי, בזכותה הכל. אם הקדוש ברוך הוא נתן לנו את הילד הזה, זה אומר שאנחנו יכולים להתמודד עם זה", סיפר.
קריספיל, שהחל את דרכו כשחקן במגדל העמק ובמחלקת הנוער של עמק יזרעאל ובהמשך שיחק גם בנצרת עילית, סיפר כי המעבר לקריירת האימון היה כמעט מיידי. "מהיום שפרשתי, יום למחרת כבר עבדתי כעוזר מאמן. מהרגע הראשון ידעתי שזה התחום שאני רוצה לעסוק בו", אמר. כיום הוא משלב את עבודתו בעירוני דורות טבריה עם חוגי כדורגל פרטיים, כשהשבת, לדבריו, הפכה לאחד הקווים המנחים בחייו.
מה דעתך על הכתבה?