בית"ר ירושלים החתימה כוכב ענק תמורת מיליון שקל: "אתה חייב לעבור"

עופר טלקר חזר לרגעים הקשים ביותר בקריירה שלו, וחשף בריאיון מרתק לרון עמיקם בפודקאסט "מחצית בשכונה" את הסיפור המטלטל שמאחורי המעבר מהפועל חיפה לבית"ר ירושלים ב-2001. לראשונה הוא סיפר כיצד רובי שפירא ז"ל הוא שדרש ממנו לעזוב את המועדון ימים ספורים לפני מותו, מדוע נאלץ לשחק במדי בית"ר זמן קצר לאחר הטרגדיה – ואיך שנים לאחר מכן הוא עדיין נושא איתו את הזיכרונות מאותה תקופה.

טלקר סיפר את מה שקרה מאחורי הקלעים בעזיבת הפועל חיפה ב-2001. "הרבה אוהדי הפועל חיפה חושבים שעזבתי את הספינה לפני שהיא טבעה, אבל בדיוק הפוך. שבוע לפני ההתאבדות רובי פנה אליי ואמר: אתה עובר לבית"ר ירושלים. אמרתי לו: למה? אני מטורף על הקבוצה, רוצה להיות פה. הוא אמר לי: אתה חייב לעבור, אני מקבל עליך מיליון שקל ואני צריך לשלם משכורות".

צפו ב"מחצית בשכונה" עם עופר טלקר

כוכב העבר שיתף על המעבר לבית"ר ירושלים וחשף: "לא רציתי לעבור. הוא אמר לי: אתה חייב, אני צריך את הכסף. במילים האלה. ביום חמישי עברתי לבית"ר ועשיתי אימון ראשון. ביום שישי בערב רובי התאבד. ברגע הזה, אני גמור. אבא שלי התאבד. רובי היה אבא שלי. אני בחור צעיר שמגיע לחיפה לבד, אין לי כלום שם, ורובי לקח אותי לתוך הבית שלו. כל מה שהייתי צריך – רובי. הייתי בשוק מטורף, יומיים בכיתי".

על המשחק שנאלץ לשחק מיד לאחר מכן: "ביום ראשון הארון היה בקריית אליעזר, ובערב היה לבית"ר משחק נגד הפועל תל אביב בבלומפילד. הלכתי להנהלה ואמרתי: זה אבא שלי, אני לא יכול לשחק. הם נכנסו ללחץ – שילמנו עליך, יש חוזה, אנחנו במקום האחרון. גמרו אותי. אני מספר את זה אחרי שנים: גמרו אותי. לא יכולתי לשחק, באמת. אבל הבנתי את עניין החוזה ואמרתי: טוב, אני אשחק. הייתי הכי גרוע על המגרש, הפסדנו 1:0, ובתקשורת התחילו 'איך אתה לא מתבייש'. אנשים לא ידעו את הסיפור האמיתי. אחרי המשחק נסעתי לרחל, אשתו של רובי. סיפרתי לה, היא חיבקה אותי ואמרה: זה מה שרובי היה רוצה שתעשה".

על הפועל חיפה אחרי מותו של שפירא: "כשהגעתי לבית"ר ידעתי מה קורה בהפועל חיפה, היו לי שם המון חברים. אמרתי: הפועל חיפה ירדה ליגה. חדר ההלבשה גמור".

על בית"ר ירושלים: "זו הייתה בית"ר שממש נהניתי לשחק בה. אתה רואה את מאור מליקסון, אבירם ברוכיאן, שלומי ארבייטמן, ברק יצחקי, אלירן דנין, ילדים ואתה כבר עם הניסיון שלך ואומר: מה הם הולכים להיות? תוך כדי אתה גם מכוון אותם".

על דבריו של מאור מליקסון עליו: "מישהו שלח לי קטע מהספר של מליקסון, שהוא כתב עליי דברים מטורפים. הוא כתב שמעבר לזה שהייתי שחקן גדול, הצורה שבה קיבלתי אותם, כיבדתי אותם, הסברתי להם והצחקתי אותם. התרגשתי".

על הקבוצה לה הוא מרגיש שייך: "שואלים אותי למי אני שייך – להפועל חיפה של האליפות או לבית"ר ירושלים? קודם כל יש לי סנטימנטים לאשדוד, שם גדלתי. את הפריצה הגדולה והנבחרת עשיתי בהפועל חיפה. אבל לעבור בבית"ר ירושלים ולחוות את הדבר הזה שנקרא בית"ר ירושלים – זה שם אותה אצלי בלב חזק מאוד".

על הבישול לאבי נמני בבית"ר: "אני לא יכול לשכוח את הגול שבישלתי לאבי נמני במשחק הבכורה שלו. הוא הגיע ממכבי ת"א בלי אימונים, ואני מנחית לו כדור בדיוק על רגל שמאל מהאוויר. הוא שם את הגול, ומה שאתה שומע שקורה ביציע – אי אפשר לשכוח רגע כזה. אין תחליף לדבר הזה שנקרא בית"ר ירושלים".

על הניהול בבית"ר של אותה תקופה: "אם אתה שואל אם קיבלנו את הכסף, קיבלנו. אם הדברים היו מסודרים? ממש לא. אם היו איחורים בכסף? ברור. אבל לא היה אכפת לנו. זו בית"ר ירושלים".

על האותנטיות של בית"ר: "אתה רוצה קצת שכונה. להגיע לבית וגן, קצת שש-בש. היה בזה משהו. בית"ר ירושלים היא אותנטית, היא של העם. גם כשנהיו עכשיו מקצוענים יותר, זה לא ייקח ממנה את האותנטיות. אני הולך ברחוב ומדברים איתי בית"ר ירושלים. אני איש בית"ר ירושלים".