מכבי חיפה הדהימה את כולם כשהודיעה אתמול (ראשון) על החתמתו של אלי דסה. מדובר בהחתמה שהיא הצהרת כוונות במונחים של הכדורגל הישראלי. כן, גם חודשיים לפני שהוא חוגג את יום הולדתו ה-34 ואחרי חצי שנה ללא מסגרת קבוצתית, קפטן נבחרת ישראל הוא שחקן שמשדרג כל קבוצה שאליה הוא מגיע. כזה שמעבר לפן המקצועי, צפוי לתת למכבי חיפה בדיוק את מה שחסר לה כיום בסגל: ניסיון ומנהיגות.
דסה ישדרג את מכבי חיפה, אבל כדי שהיא תהפוך לקבוצה שבאמת מסוגלת לשוב ולחלום, זה לבטח לא מספיק. הסגל של הירוקים עדיין לא מאוזן מספיק בהשוואה ליריבותיהם לצמרת, וכדי לצמצם את הפערים יש מהלך אחד מתבקש: להחזיר ישראלי בכיר נוסף, כזה שבקונסטלציה מעט שונה כבר היה יכול לעשות את הדרך חזרה לכרמל בקיצים האחרונים.
הלב הפועם שחסר למכבי חיפה
מדובר בנטע לביא. הקפטן לשעבר, שמשחק כיום במצ'ידה זלביה היפנית, הוא בדיוק הלב הפועם שחסר למכבי חיפה. לליאור רפאלוב מגיעות לא מעט מחמאות על ההחתמות בחלון הנוכחי – מברוניניו, דרך עומרי גלזר ועד פדרו ברזאו ואנדריה נובאקוביץ', שעושים רושם טוב. אבל אם יש עמדה שהמנהל המקצועי לא נתן לה מענה מספק, הרי שמדובר בעמדת הקשר האחורי.
אותו "6" שכמעט כל קבוצה בליגת העל מחפשת, ושמלבד הפועל באר שבע עם לוקאס ונטורה והפועל תל אביב עם לוקאס פלקאו, נדמה שכולן מרגישות שחסר להן.
בריאיון לשלמה וייס בוואלה ספורט בחודש ינואר האחרון, לביא חשף שחזרה למכבי חיפה הייתה קרובה בקיץ שעבר. אלא שאז, כששיחק בגמבה אוסאקה, הגיעה ההצעה ממצ'ידה זלביה, טרפה את הקלפים ומנעה קאמבק מרגש לכרמל. כשנותרה לו עוד שנה אחת בחוזהו, עושה רושם שצעד משמעותי מצד מכבי חיפה, בדמות חוזה ארוך טווח, עשוי להוביל לאיחוד שעליו חולם הקהל בסמי עופר.
החור שמכבי חיפה לא הצליחה לסגור
כשמדברים על שושלת שלוש האליפויות וליגת האלופות של ברק בכר, השמות הראשונים שעולים לראש הם בדרך כלל צ'ירון שרי ועומר אצילי. הם היו הכוכבים, המוציאים לפועל, וגם את הבור שהם הותירו אחריהם איש עדיין לא הצליח למלא.
אבל גם במקרה של לביא, מכבי חיפה כושלת פעם אחר פעם בניסיון לאייש את העמדה – יש שיגידו החשובה ביותר בכדורגל המודרני – שהופקרה כמעט לחלוטין בשלוש השנים האחרונות. שואו לא התאקלם, פטר אגבה לא באמת היה קשר אחורי וגם ירין לוי, שהגיע בקיץ ולמרות היותו שחקן נפלא, הוא ממש לא הקשר האחורי, ה"לאסט", שיכול לאפשר לשחקנים שמציתים את הדמיון לפניו להרגיש שיש להם על מי לסמוך מאחור.
לפעמים כדי להתקדם צריך לחזור אחורה
וזו בדיוק הסיבה שהחזרה של לביא צריכה להיות הרבה יותר מעוד מהלך נוסטלגי. מכבי חיפה לא צריכה אותו כדי להחזיר את הקפטן מהשושלת, אלא כדי להחזיר לעצמה משהו שאבד לה מאז שעזב: איזון, אגרסיביות, מנהיגות ובעיקר שחקן שמאפשר לכל מי שסביבו להיות טוב יותר.
החתמת דסה הוכיחה שמכבי חיפה עדיין מסוגלת להביא לישראל שמות שלא מזמן נדמה היה שנמצאים מחוץ להישג ידה. עכשיו היא צריכה לנצל את המומנטום ולעשות את המהלך המתבקש הבא. כי דסה יכול לחזק את מכבי חיפה, אבל לביא יכול להחזיר לה את עמוד השדרה. ואם הירוקים באמת רוצים לחזור להיות מכבי חיפה של השנים הגדולות, לפעמים הדרך קדימה מתחילה דווקא בהחזרת האיש שהיה במרכז שלהן.
מה דעתך על הכתבה?