לרוני לוי יצאו מוניטין לא טובים בדעת הקהל של אוהדי הכדורגל הישראלי. הם השתרשו עוד בימים שבהם לקח שלוש אליפויות רצופות במכבי חיפה. טבעו של לוי כמאמן הוא הגנתי, בכך אין כל ספק. הוא יעדיף לשמור על 0:1 מאשר להמר על 0:5, "ז'וגו בוניטו" נשמע לו כמו סוג של קינוח. העובדה שהפועל באר שבע לא הצליחה לעשות הרבה יותר מהנעת כדור סתמית ב-11 הדקות של המחצית הראשונה שבהן מכבי נתניה הייתה בעשרה שחקנים היא עדות לכך שהקבוצה של לוי פשוט לא בנויה לעליונות במגרש, בדומה לזו של קודמו יוסי אבוקסיס.
המוניטין הללו רודפים את לוי כבר הרבה מאוד זמן, אבל בהפועל באר שבע יש לכדורגל שלו הצדקה. צריך לזכור – רוב הרכש הישראלי שאלונה ברקת ביצעה הקיץ מורכב משחקנים שמכבי חיפה ומכבי תל אביב לא רצו. אפשר להתווכח אם הן צדקו או טעו, השורה התחתונה היא שהסגל של לוי מוגבל ביותר ברמת הכישרון שלו.
העניין הוא שאי אפשר לנתק קונטקסט. לו היה לוי מגיע להפועל תל אביב רווית האכזבות, התוצאות שלו היו מתקבלות בברכה ללא קשר לרמת הכדורגל, אבל קהל קשה מאוד לחנך. אוהדי הפועל באר שבע זוכרים את האליפויות של ברק בכר ועורגים לכדורגל טוב. אף אחד לא ישכנע אותם שזה לא יכול להיות ככה גם הפעם, אפילו אם אין וואקמה ומליקסון וברדה בקבוצה.
הבעיה עם לוי היא שגם לו יש חלק בליבוי היצרים, ולא בפעם הראשונה. הוא מרבה להסתובב לאחור לקהל, הוא עשה את זה גם בקבוצותיו הקודמות ובמיוחד בבית"ר ירושלים. זה אנושי, אבל זה גם מכניס אותו לפינות. האם יש איזושהי סיבה שהוא צריך לחפש דרך מילוט ממוקש אפשרי ולתרץ הסתובבות ליציע בכך שפנה, בעצם, לאוהדי מכבי נתניה? זה מיותר לחלוטין, במיוחד כשהמצב מלכתחילה לא מדהים.
כך או אחרת, הפועל באר שבע ולוי במצב עדין מאוד כרגע. מאחר שהוא לא יהפוך פתאום להיות מאמן שדוגל במערך של ארבעה חלוצים, הפיתרון צריך להגיע ברמה האנושית, ההבנה והשיח עם האוהדים. האם זה אפשרי בכלל? כדאי מאוד לכל הצדדים המעורבים שהתשובה תהיה חיובית, כי אחרי ככלות הכול יש עניין קטן שצריך לספר עליו: הפועל באר שבע במקום הראשון, 4 נקודות ממכבי חיפה.
לעצור את הדימום
בריאיון שקיים שלמה וייס עם אובידיו הובאן לפני שנה וחצי, הוא שאל אותו מה גרם לשינוי בהפועל באר שבע בעונת 2015/16. "הקבוצה בשנים שלפני האליפות הייתה לא טובה מבחינה פיזית וכושר", השיב הרומני, "טקטית וטכנית אלישע היה מצוין, אבל עד שדרור שמשון הגיע לא היה לנו כושר. היינו נופלים מהרגליים בדקות האחרונות ומפסידים נקודות חשובות מאוד בדקות הללו. כשדרור בא הכול השתנה, הוא איש מקצוע אדיר ונהיה לנו אוויר".
שחקנים בקבוצות שבהן עבד, גם בקבוצתו הנוכחית מכבי חיפה, מאוד אוהבים את שמשון. ואף על פי כן, בעבר הוא עורר לא מעט ביקורות, במיוחד בעונות אירופיות. ב-2006 הואשם שמשון בכך שכושרם של שחקני בית"ר ירושלים לקוי. ב-2013 ניצת ריב בינו לבין יוסי אבוקסיס סביב הפציעות בהפועל תל אביב. שמשון צלח את הביקורות הללו והוא נחשב לאחד ממאמני הכושר המוערכים בארץ, אבל יש כתובת לפציעות של שחקני מכבי חיפה. ממש כפי שמאמן נדרש להשיב על כשלונות מקצועיים, מאמן כושר אחראי לכשלונות פיזיים. נטע לביא לא מפסיק להפסיד משחקים, ופציעות כמו של ריאן סטריין ומוחמד ג'אבר בשריר הירך האחורי, יחד עם בוגדן פלאניץ', בן שהר ועומר אצילי, מיוחסות לחלוקת עומס לא נכונה.
להגנתה של מכבי חיפה בכלל ולהגנתו של שמשון בפרט ייאמר שמזה עשור הקבוצה הזאת לא שיחקה בשלב בתים באירופה, שלא לדבר על כך שחלק מהמוזכרים למעלה הם פצועים כרוניים. המסגרת האירופית מחייבת התייחסות אחרת, זהו עומס שכמעט כל שחקני הסגל של האלופה לא מורגלים אליו. ההכנות שונות, תוכנית האימונים אחרת וחלוקת העבודה צריכה להתבצע באופן פחות מוכר למועדון שהתרגל לשגרה אחרת לאורך השנים.
ועדיין, אי אפשר לפטור את שמשון מאחריות. מגיפות שריר הירך האחורי ליוו אותו ברבות מקבוצותיו בעבר. את הנעשה אין להשיב, אבל זה הזמן לעבוד יחד עם ברק בכר על הפחתת הנטל מהבאנקרים בהרכב, אולי גם להרחיב את הרוטציה עם יותר דקות לשחקנים צעירים (כן, גם במחיר של איבוד נקודות אפשרי בדרך. כמו שזה נראה, הליגה לא בורחת לשום מקום) – אחרת צפויה למכבי חיפה עונה ארוכה מאוד ברמה הפיזית והמקצועית.
במכבי חיפה ביקשו למסור בתגובה לכתוב
"דרור שמשון אחראי על הכושר הגופני ראשית ושנית על חלוקת עומסים. בכושר הגופני אין עוררין, מדובר באיש מקצוע מהטובים בישראל עם אינטנסיביות גם במשחקים באירופה. הצוות הרפואי ומאמני הכושר מניחים בפני המאמן את כל הנתונים והעומסים הקיימים, הוא מקבל את ההחלטה מי ישחק ומי לא. ברק לעיתים נוטל סיכונים מחושבים. זה חלק מהמשחק ולכן הסגל רחב.
"הפציעות של נטע, עופרי ואבו פאני הן של כדורגל וכתוצאה מהמשחק אין קשר לאימונים ועומסים. רוב שחקני הסגל אינם מורגלים במשחק בשתי מסגרות, ולניסיון יש משמעות בחלוקת עומסים ומשמעת עצמית. עד כה שיחקנו בארבעה חודשים 22 משחקים, כמו שני שליש עונה, והפציעות הן בגדר הממוצע לכמות כזו. צריך לקחת בחשבון שהייתה לנו פגרה בת 10 ימים בלבד בין העונות, ולמעשה לא היה זמן להתאוששת ראויה לשחקנים בקיץ. ויחד עם זאת, אנחנו לומדים ומסיקים מסקנות כל הזמן".
הרוחות שינשבו עד אירופה
בשלהי המחצית הראשונה עוד נדמה היה שמכבי תל אביב תילחם השנה נגד הירידה, אבל כדורגל הוא משחק דינמי, ואין כמעט דבר יותר בטוח מניצחון של הצהובים אחרי פיגור בקרית שמונה. מ-2009 זה היה המהפך הרביעי שלהם שם, כשבשלוש הפעמים הקודמות ניצחו 1:2. אוסמה חלאיילה קצת שיבש את הנראטיב עם השער המסיים, אבל התוצאה היא אותה תוצאה.
ועדיין, הניצחון הזה לא מבשר דבר. מכבי תל אביב לא שכנעה מקצועית ונשענה בעיקר על הטעויות של ברטקוס וההגנה הלא קיימת של קרית שמונה. למרות הכול, בשורה התחתונה היא פלירטטה עד הדקה ה-45 עם הקו האדום, כעת היא יכולה ללטוש שוב עין אחת לצמרת.
לדרבי הצהובים יגיעו בכל מקרה כשהם מדורגים מתחת להפועל תל אביב לראשונה מ-2011/12. כל דרבי הוא חשוב, אבל הפעם מדובר במשחק מגה-משמעותי עבור מכבי תל אביב, ולא ברמת הפרסטיז'ה. אם לא יקרה משהו מאוד דרמטי, ברק יצחקי יעמוד על הקווים גם ביום ראשון. ניצחון של מכבי תל אביב יוציא אותה לפגרה בת שלושה שבועות עם פער הגיוני מהצמרת ואפשרות לארגן את השורות. הוא גם עשוי להשפיע על המאמן הבא (אם מכבי תל אביב לא תחתים אותו עד המשחק). התקרבות לצמרת יכולה להיות פיתיון לא רע עבור המועמדים ואופק להמשך העונה. תיקו או הפסד יצביעו על המשך הדשדוש, שאת רחשיו ישמעו עד קפריסין, סרביה וכל נקודה פוטנציאלית אחרת שבה יש אנשי מקצוע שמעוניינים במשרה.
