הכדורגל הבלגי כבר הפך מזמן, עבור השחקן הישראלי, לסוג של בית שני. עשרות שחקנים כבר עברו במהלך השנים לליגה הבלגית במטרה לקדם את הקריירה, כשברוב המקרים הם קידמו בעיקר את המצב הפיננסי שלהם. וזה לא התחיל מהיום. כדורגלנים ישראלים נחתו בבלגיה מאז תחילת שנות ה-90, כשרבים מהם חזרו הביתה אחרי חודשים ספורים ועם החלום האירופי כזנב בין הרגליים.
לאורך השנים היו שם ניר לוין, משה סיני, שלום תקווה ואיציק זוהר מהדור ההוא, ועד גילי ורמוט, ברק יצחקי, ברק בדש וחנן ממן מהדור הנוכחי. ויש כמובן עוד ברשימה. האם האחווה בין שתי המדינות תעזור לנבחרת ישראל לנצח את הבלגים ב-21:45, כשאלו שבכל מקרה ישחקו ביורו? סביר להניח שלא, אבל מתוך הרשימה הארוכה של הישראלים ששיחקו ב"הליגה הישראלית השנייה" יש כמה שבכל זאת עשו משהו ונכנסו להיסטוריה של המועדונים הבלגים.
אלי אוחנה – הגיע למכלן אחרי שזכה עם בית"ר ירושלים באליפות היסטורית, וגם בבלגיה לא נעצר. בעונת הבכורה שלו במועדון הוא זכה עם הקבוצה בגביע המחזיקות, כשבגמר הוא בישל את שער הניצחון לפיט דה בור בניצחון היוקרתי על אייאקס. עונה לאחר מכן, הקבוצה זכתה באליפות, אבל אוחנה היה פחות משמעותי עם שער אחד בשבעה משחקים.
שלום תקווה – אחרי שש עונות במכבי נתניה החליט תקווה לעזוב את קבוצת נעוריו והחל במסע הנדודים ברחבי היבשת. התחנה הראשונה הייתה סטנדרד ליאז', במדיה כבש 17 שערים במשך שלוש שנים. בהמשך עבר תקווה לפ.צ בום, לאנס ונוישאטל השווייצרית. את הקריירה האירופית הוא סיים בליאז'. תקווה אמנם לא זכה בתארים באירופה, אבל לא ויתר לעצמו בשום שלב, התגבר על לא מעט פציעות וחזר לישראל אחרי שהרגיש שמיצה את עצמו. כשחזר לישראל שיחק בהפועל ת"א איתה זכה בשני גביעים ואליפות אחת.
רוני רוזנטל – הדבר הבולט ביותר בקריירה של רוני רוזנטל היה טיימינג. את מכבי חיפה הוא היה אמור לעזוב להפועל בית שאן, אבל שלמה שרף הטיל וטו והחלוץ היה חלק מאליפות היסטורית. אחרי שבע עונות בכרמל נחת רוזנטל בקלאב ברוז' ובעונתו השנייה במועדון זכה באליפות. רגע לפני שנפרד מהמדינה המערב אירופית עבר לסטנדרד ליאז' במדיה כבש 24 שערים ב-54 הופעות. משם הוא המשיך לאנגליה וזכה עם ליברפול באליפות האחרונה של המועדון. את ההמשך הוא עשה גם בטוטנהאם ובווטפורד.
רוני רוזנטל בפעולה בליברפול. הקריירה האירופית החלה בבלגיה (הרשמי של ליברפול)
אליניב ברדה – אחד הליגיונרים הכי יציבים בכדורגל הישראלי. במקרה שלו המספרים אומרים הכל. שש עונות בקבוצה אחת – שלושה תארים (שני גביעים ואליפות), 51 שערים בליגה הבלגית ועלייה לליגת האלופות על חשבונה של מכבי חיפה. מעטים הליגיונרים הפכו לסמלים מעבר לים וברדה הוא כזה.
ברדה. אייקון לא רק בנגב (Gettyimages)
רמי גרשון – עם אפס הופעות בליגת העל, רמי גרשון הגיע לסטנדרד ליאז', אבל בעונת הבכורה שלו בקבוצה הוא רשם רק שתי הופעות. בהמשך הוא נדד לקורטרייק, סלטיק, בוורן, אבל את הבית מצא בגנט. בעונה שעברה הוא השלים דקות מלאות בכל משחקי הליגה וזכה עם הקבוצה באליפות ראשונה בהיסטוריה ועלייה לליגת האלופות. שמו נכנס לספרי ההיסטוריה של המועדון.
רמי גרשון בפעולה. מצא בית (הרשמי של גנט)
ליאור רפאלוב – עוד אחד שהפך לסמל בקלאב ברוז'. אמנם את האליפות בליגה הוא פספס בגלל יכולת חלשה בפלייאוף. אבל הזכייה בגביע רשומה על שמו עם שער ניצחון בתוספת הזמן בגמר נגד אנדרלכט. גם בליגה האירופית הוא היה השחקן המרכזי של הקבוצה עם 6 שערים ועצירה ברבע הגמר רק עלידי דנייפרו. בברוז' רק מחכים שישוב מפציעה.
רפאלוב. עוד כוכב בשמי בלגיה (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?