תומר חמד בראיון מיוחד: "אני שייך לפרמיירליג"

השבוע האחרון היה השבוע של תומר חמד. בשבת הוא כבש את השער השני בניצחון קווינס פארק ריינג'רס מהצ'מפיונשיפ 0:2 על איפסוויץ' וביום שלישי הבקיע שער נוסף, הפעם ב-0:3 הביתי על שפילד וונסדי. רגע לפני המשחק הערב מול אסטון וילה, חלוץ נבחרת ישראל שרושם כבר שלושה שערים בעשרה משחקים, מדבר בראיון מיוחד על הקיץ הלא פשוט שעבר עליו, ההרגשה שהוא ראוי לפרמיירליג, נבחרת ישראל והחודש הסוער שעבר עליה וכמובן, האקסית מכבי חיפה.

תומר, מה השינוי שקרה בתקופה האחרונה?
"אני לא יודע אם קרה משהו שונה. כשבאתי לפה באופן כללי, הרבה אנשים הרימו גבה, כי הקבוצה הייתה במקום האחרון עם אפס נקודות אחרי ארבעה משחקים. אני מבחינתי ראיתי כמה המועדון רוצה אותי וכמה המאמן מאמין בי ורואה בי החלוץ המרכזי, השחקן שמוביל את הקבוצה. בשיחות איתו הוא אמר לי שזה לא רק מקצועי, אלא שהוא שמע דברים טובים גם על התפקוד שלי בחדר ההלבשה והוא רוצה שבתור שחקן שבא מהפרמיירליג, אלמד את החברה הצעירים איך מתנהלים ואיך יוצרים ביטחון. האמנתי בחומר השחקנים שפה ובצוות המקצועי. מהרגע שבאתי היה שינוי וכבר בארבעת המשחקים הראשונים צברנו שלושה ניצחונות. לא יצא לי כמעט להבקיע, אבל יצא לי להיות חלק מההתקדמות של הקבוצה. בשבועות האחרונים באו גם עם השערים, ויחד עם ההצלחה של הקבוצה זה המצב המושלם".

מה המטרות של הקבוצה הזאת? צימצמתם פערים, אתם ארבע נקודות מהמקום השישי…
"המועדון הזה הוא מועדון גדול שהיה בפרמיירליג. בשנים האחרונות הוא בצ'מפיונשיפ, אבל המטרה לא הייתה עליית ליגה בתחילת העונה כי יש כאן עונש של פיירפליי וניתן רק להשאיל שחקנים או להביא כאלה שחופשיים. המצב לא היה אידיאלי לבנות קבוצה לעלייה. כשהגעתי, רק רצינו לנצח ולקבל ביטחון כדי להתבסס במרכז הטבלה. לפי התוצאות שעוברות, אנחנו מתחילים להאמין שאפשר יותר, אבל לא חושבים רחוק מדי. אם בעוד תקופה הדברים ילכו כמו שרוצים, אפשר יהיה לחשוב מעבר לזה".

איך מערכת היחסים עם סטיב מקלארן (מאמן QPR)? הוא הרי היה במכבי תל אביב, הוא מדבר איתך על זה?
"בשיחה הראשונה שלנו זה עלה. הוא אמר שהוא נהנה בישראל ובת"א ושלפני שהגיע הוא חשש בגלל מה שרואים בטלוויזיה, אבל הוא התאהב במקום ומבחינתו היה נשאר. הוא נהנה מכל רגע עם המשפחה. הוא אמר שמכבי מועדון טוב ומסודר ועד היום הוא כל פעם מבקש ממני למסור ד"ש בנבחרת לשחקנים ששיחקו תחתיו במכבי. הוא סיפר לי שג'ורדי תמיד היה מדבר איתו עליי ושהוא ניסה לצרף אותי. מעבר לזה, הוא סיפר שגם באנגליה הוא קיבל עליי פידבקים טובים. זו המחמאה הכי גדולה עבורי שכישראלי, אני בא למועדון באנגליה ואמור לשמש דוגמא. מההתחלה החיבור בינינו היה טוב. הוא משלב גם רצינות וגם צחוקים ויודע מתי להעמיד שחקן במקום".

מקלארן. "התאהב בישראל ומבחינתי היה נשאר. סיפר לי שג'ורדי ניסה לצרף" (Gettyimages)

לצד ההצלחה בתקופה האחרונה, קשה לשכוח את הקיץ המורכב שעבר על חמד. זה התחיל בתקופת ההכנה עם ברייטון, אך הסתיים בהשאלה וחמד, שרצה להוכיח שמקומו בפרמיירליג, מצא את עצמו מחוץ לקבוצה לאחר המחזור הראשון בליגה האנגלית.

היה לך קיץ מהיותר מורכבים שהיו לך בקריירה. מה קרה עם ברייטון שעזבת?
"צריך לחזור לעונה שעברה. בתחילתה (הראשונה שלי בפרמיירליג) לא יכולתי לבקש התחלה טובה יותר. הבקעתי שערים, שיחקתי בהרכב ובניגוד למה שחשבו, הוכחתי שאני יכול לשחק בפרמיירליג. הרגשתי שעשיתי את זה. לאחר מכן, הגיעה ההשעייה משום מקום. באחד המשחקים הכי טובים שלי נגד ניוקאסל, נבחרתי למצטיין והבקעתי את שער הניצחון. אחרי המשחק החליטו שדרכתי על שחקן בכוונה וזה לא היה. זו הייתה נקודת המפנה. שלושה משחקים מחוץ להרכב, שאין אפשרות להתמודד אפילו, הגיע שחקן אחר שלקח את המקום שלי וניצל את המומנטום הטוב של הקבוצה. לקראת סוף העונה, כשצירפו שני חלוצים נוספים בינואר, המצב היה פחות טוב.

"יצאתי לפגרה בידיעה שאין לדעת מה יהיה אבל לא הרמתי ידיים. התחלתי את משחקי טרום העונה בהרגשה שאני יכול להוכיח למאמן שאני יכול להיות החלוץ הראשון. מי שראה את טרום העונה, ראה שבאתי בכושר מצויין והייתי החלוץ הכי טוב במשחקים האלה. שיחקתי והבקעתי, אבל כשהגענו למחזור הראשון בליגה ראיתי את עצמי מחוץ לסגל. אז הבנתי שאין לי מה לחכות ולקוות שהשנה אקבל את ההזדמנות. המאמן הביא חלוץ חדש נוסף, והבנתי שיעדיפו שחקנים אחרים לפניי. לא רציתי לבזבז זמן ומבחינתי היה ברור שאני צריך למצוא מקום שרוצה אותי, שאבקיע בו שערים ואהנה מכדורגל. בסוף השנה אני אמור לחזור לברייטון ולראות איך הדברים משם. בסוף השנה, אני אמור לחזור לברייטון לעוד עונה, אבל גם לק.פ.ר אופציית רכישה עליי".

כריס יוטון היה המאמן שהביא אותך לברייטון והייתם במערכת יחסים טובה. מה קרה? איפה היה הקצר?
"בכל שיחה שהייתה לנו הוא אמר לי שמבחינתו הוא לא יכול לבוא אליי בטענות וגם שכשאני לא משחק אני מתאמן כמו מקצוען ועושה הכל להוכיח. אף פעם לא מוציא מילה ותמיד חיובי. הוא אמר שאלה שיקולים מקצועיים שהוא צריך לקחת וכרגע זה מה שהוא מחליט. צריך לזכור שאני וגלן מארי חלוצים דומים והוא מעדיף שהחלוץ הנוסף יהיה שונה. אני יכול לחשוב שמגיע לי לשחק, אבל בשורה התחתונה המאמן מקבל את ההחלטה. נותר לי רק להוכיח את עצמי באימונים או במשחקים וברגע שזה לא השפיע, הבנתי שצריך לקחת החלטה עבור הקריירה שלי. המועדון מבחינתו אמר לי שאין לו בעיה שאשאר ואולי גם אשחק, אבל זה היה במעמד שלא רציתי ולא התכוונתי להיות חלוץ שלישי או רביעי".

"בעונה שעברה לא יכולתי לבקש התחלה טובה יותר" (AFP)

אתה מרגיש פספוס?
"מבחינתי אני בטוח שאני שייך לפרמיירליג. במשחקים ששיחקתי בשנה שעברה הוכחתי את זה. השנה האמנתי שאראה שאני ראוי להיות שם. אני לוקח הכל אבל בהבנה. תחרותית אני מאמין שיכולתי לעזור לברייטון שם, אבל יש סיטואציות שלא תלויות בך. אין בי חרטות, כי אולי כרגע בסיטואציה הנוכחית זה לא המקום הנכון בשבילי. אני לא כל שבוע יושב פה ואומר לעצמי אני שייך לפרמיירליג: אני לוקח את העונה הזאת בצורה הכי טובה שיש ואומר לעצמי שאחזור בעתיד לפרמיירליג ואעשה דברים יפים".

זה סיפור חייך…
"זה תמיד נראה שאני צריך להוכיח, אבל זאת לא המטרה שלי. אני בא ועושה את העבודה, וכל פעם שיש סיטואציה שנראה שזה גדול עליי ושלא אצליח להשתלב, בסוף אני עושה את העבודה שלי בשקט, מדבר על המגרש ומוכיח כל פעם מחדש שאני ראוי להיות איפה שאני ושלא במקרה הגעתי לאן שהגעתי".

היו הרבה דיבורים על קבוצות שהתעניינו בך בקיץ. תעשה לנו סדר…
"היו הרבה קבוצות שהתעניינו ודיברו עם הסוכן שלי. בוא נגיד שהרוב היה רציני. בראש שלי רציתי מקצועית ומשפחתית להישאר באנגליה, בגלל שזו שנת השאלה. אם הייתי עובר למדינה אחרת, סביר להניח שזה היה לכמה שנים. החלטנו להישאר באנגליה כי ראינו שהשם שלי טוב והיה ביקוש מקבוצות שעלו ליגה לפרמיירליג או שנשארו. אם לא QPR , יכול להיות שהייתי עובר לספרד אבל בעסקת מכירה, כי לא רציתי לעבור מדינה לשנה אחת. כשהגיעה ההצעה של QPR, מבחינתנו זה היה מושלם, כי זה בסה"כ שעה מברייטון. המשפחה שמחה וזה לא פחות חשוב. הכוכב האדום? זה היה מאוד רציני והם רצו לצרף אותי לפני שלב הפלייאוף של ליגת האלופות. הם עשו הכל להביא אותי, אבל זה פחות היה הכיוון. אשתי לא רצתה? אולי זה היה נופל על זה, אבל זה נפל עוד לפני מבחינה מקצועית".

"בסוף אני מוכיח על המגרש שאני ראוי להיות איפה שאני" (Gettyimages)

עם כל הכבוד להצלחה במדי קבוצתו הנוכחית, חמד היה מעורב בשבוע המשחקים המוצלח של הנבחרת הישראלית תחת המאמן אנדי הרצוג, כשכבש בניצחון הביתי 0:2 על אלבניה באצטדיון סמי עופר. קצת פחות משבועיים חלפו מאז אותו צמד משחקים, וחמד מדבר על השינוי.

אני מנסה להבין מה קרה בנבחרת ישראל בחודש הזה. רק לפני חודש הושפלנו מול צפון אירלנד…
"אני מסתכל פה על הכותרות משבת לשבת וזה מצחיק אותי שבשבת אחת קבוצה רצה לאליפות ושבוע אחרי היא לא בנויה טוב. בנבחרת זה אפילו גדול יותר, כי זו נבחרת של המדינה והעניין הכי גדול. מצד אחד כשאנחנו מאכזבים אנחנו סופגים הרבה אש, אבל פתאום עכשיו נהנינו מהאובר התלהבות הזאת. אנחנו סוף סוף יכולים ליהנות מזה, אבל אני יכול להבטיח שאנחנו והצוות לוקחים את זה בפרופורציה. אחרי צפון אירלנד יצאו בכותרות שזה לא זה, הצוות צריך ללכת הביתה והשחקנים לא טובים, אנחנו כן ראינו דברים טובים שעם עוד קצת עבודה והכנה נכונה, זה יכול ללכת לכיוון טוב. הראינו את זה מול סקוטלנד ואלבניה, וגם עכשיו אנחנו יודעים שצריך לקחת את הניצחונות הללו בפרופורציה. אנחנו עם הרגליים על הקרקע ויודעים שאם לא נעשה את העבודה בסקוטלנד, כלום לא שווה".

אבל מה קרה מקצועית?
"זה שילוב של כמה דברים. בשבוע הראשון שלנו עם הרצוג קפצנו למשחק רשמי וזה לא היה פשוט. זה מערך חדש להרבה שחקנים. בשבוע אחד קשה להעביר לנבחרת את הדרישות והציפיות. באלבניה בחוץ זה לא היה כזה נורא וכבר אז הצלחנו ליישם כמה דברים, אבל במבחן התוצאה נכשלנו. בשבוע לקראת סקוטלנד ואלבניה בבית באנו מוכנים והמאמן לא ישב לנו על הראש כל יום באסיפות ואובר הכנה. הוא נתן לנו גם חופש להביא את היכולות שלנו. השילוב הזה בין הכנה טובה לפחות לחץ עשה לנו טוב. ראו שחקנים ממושמעים אבל שגם מביאים מעצמם".

אז מה הבשורה בהרצוג?
"אני קודם כל אוהב את האמונה שלו בנו. הוא כל הזמן דואג להעביר לנו שאנחנו צריכים להאמין בעצמנו ואחרי כ"כ הרבה שנים של כשלונות פה, טוב שיש מישהו שמאמין שנצליח וזה צריך להיות בראש של כל אחד, אחרת אין סיכוי פה להצליח. הוא מנסה להחדיר בנו גם סוג של אופי לוחם, של לא לוותר גם כשדברים הולכים פחות טוב. לדעתי אחת הנקודות החיוביות שלו היא שהוא מאוד מנותק מהרעש שמייצרים מסביב, אם זה בתקשורת או בקהל. יכול להיות שמאמן אחר אחרי שני ההפסדים הראשונים והרעש שהיה והביקורת שנכתבה, היה משנה שיטה כדי שלא יקטלו אותו. הוא האמין בזה והלך עם זה עד הסוף ולא נתן לשום דבר מסביב להשפיע עליו. גם מבחינת זימונים, תמיד יש חילוקי דעות, אבל הוא שמר על השחקנים שצריכים להיות פה ולא חשב מה יגידו.

הרצוג. "כל הזמן דואג להעביר לנו שאנחנו צריכים להאמין בעצמנו" (דני מרון)

"הביקורות נגדו? זה לא היה נכון לשפוט אותו. אמרתי גם שאם ננצח לא הכול מושלם ועדיין אי אפשר להגיד שנעשתה מהפכה כי זו עבודה של מחלקות הנוער וכו'. נהפוך הוא. אני שמח שהגיע מאמן שאולי הצליח להחזיר את הביטחון והאמונה בנבחרת הבוגרת כי תקשורתית, תמיד נהיה חשופים לביקורות לטוב ולרע. אני רואה איך הקהל חוזר עם חיוך וזאת ההרגשה הכי טובה".

איפה השחקנים רוצים לשחק? באיזה איצטדיון?
"אני מבחינתי הייתי פעם ראשונה בטרנר וזו הייתה חוויה שכל השחקנים דיברו עליה. ראיתי שזה איצטדיון מעולה אקוסטית. אני יכול להבין עכשיו למה ב"ש לקחה אליפויות, כי יש לאצטדיון הזה חלק גדול מהצלחה של קבוצה".

מה יהיה בסקוטלנד?
"מה שהיה בארץ לא צריך לתת לאנשים אינדיקציה למה שיהיה שם. אחרי המשחק בישראל יש אנשים שחושבים שהם לא נבחרת מי יודע מה וזו טעות לחשוב ככה. יש להם נבחרת טובה שקשה לנצח שם. נצטרך להתעסק בעצמנו ולהיות מוכנים. כבר הראנו שיש לנו נבחרת שיכולה להתמודד. אם יש לחץ שזה בידיים שלנו? דווקא אני מרגיש ביטחון ושהשגנו מה שרצינו. גם אחרי סקוטלנד הרגשתי משהו אחר: מפה אנחנו הולכים לנצח את אלבניה ובאים בביטחון. גם עכשיו מרגישים חיובי".

טרנר. "אני יכול להבין למה ב"ש לקחה שם אליפויות" (דני מרון)

בוא נדבר על המעמד שלך. מלך השערים הנוכחי של הנבחרת, ועדיין אתה לא הבאנקר של הנבחרת…
"פעם התבטאתי בנושא הזה וזה יצא מפרופורציה. אני בא לנבחרת כיום במעמד גבוה וגם אם אני לא פותח, אני תמיד רוצה בהצלחת הנבחרת ועושה את המקסימום. בשורה התחתונה המספרים מדברים בעד עצמם ואני לא מאכזב. יש מאמנים שמאמינים בשיטה מסויימת ובסגנון אחר של חלוצים ונתקלתי בזה לא פעם, אבל תמיד מצאתי את עצמי כזה שמשחק ומוכיח שהוא זה שצריך להיות על המגרש. בגיל שלי ובמצב הזה של הקריירה, אני שם את האגו בצד ורוצה להיות חלק מהנבחרת שתעשה את הרגע ההיסטורי הזה ותעלה לטורניר גדול. אחרי שנים בספרד ובאנגליה, הדבר היחידי שחסר לי להשלים הוא להגיע עם הנבחרת לטורניר גדול".

אתה מרגיש מוערך ברמה הכללית?
"בשנים האחרונות יותר. בשנים הראשונות הקריירה שלי עברה בשקט יחסי למרות מה שעשיתי בספרד, אבל מאז המעבר לאנגליה, גם ממי שהטיל בי ספק ולא היה בטוח לגביי, אני מרגיש פרגון והערכה מכל הכיוונים. לפני שנה זכיתי בכדורגלן השנה בישראל וזה היה מרגש מאוד מבחינתי".

כיום, תומר חמד הוא החלוץ הישראלי הטוב ביותר?
"אני לא הבן אדם להגיד את זה. מי שמחפש להכתיר, צריך להסתכל ברזומה שלי, במספרים ובקבלות בקריירה שלי כי זו התשובה הטובה ביותר. צריך לראות מה עשיתי במקומות שהגעתי אליהם ובנקודה הזאת, עד היום אני עומד בציפיות".

כאחד משחקני הסגל של האליפות האחרונה במכבי חיפה, גם חמד, לא יכול להישאר אדיש למצבה של האקסית, ומנסה לספק הסברים, לכישלון בשנים האחרונות.

תומר, איך אתה מסביר את הכישלון במכבי חיפה?
"קשה לי להצביע על נקודה ספציפית מה בדיוק קורה שם. קשה לי להבין מבחוץ, כי אנשים מבפנים בלבד יכולים לראות למה זה לא עובד. אין ספק שזה מועדון מהגדולים בארץ, עם התנאים הכי טובים. החליפו מאמנים, החליפו סגלים ועדיין לא הגיעו למצב שהמועדון רואה את עצמו שם. אני כן חושב שהמהלך עם מו אלאך זה מהלך טוב. אני שמעתי עליו דברים טובים מדיויד פרופר שהיה איתי בברייטון. זה מהלך שחיפה הייתה צריכה לעשות, אפילו לפני. צריך סבלנות ולתת לו את הזמן. אי אפשר בשנה אחת לראות תוצאות אחרי כ"כ הרבה שנים לא טובות. יכול להיות שהצוות המקצועי צריך להיות מוחלף כי זו השנה השנייה שלו ואולי הוא באופן ספציפי פחות מתאים או לא עונה על הציפיות וזה טבעי להחליף. אני לא חושב שאלאך הבעיה. מאוד הייתי רוצה לראות אותם מצליחים וזה מאוד שחשוב לי ושייך לטופ של הכדורגל הישראלי. אני מחכה לראות את מכבי חיפה נאבקת שוב על האליפות. האוהדים ראויים לנחת אחרי כל מה שהם נותנים למועדון למרות שהם כרגע לא מקבלים בחזרה את התוצאות שהם רוצים. יש שחקנים טובים שיכולים להביא את המועדון הזה למקום טוב".

"מכבי חיפה צריכה לתת למו אלאך את הזמן" (ערן לוף)

איך זה שגם השחקנים הכי טובים מצליחים במקומות אחרים ובחיפה לא?
"קשה להסביר את זה. אתה רואה שחקן שלפני שהוא מגיע הוא טוב, ושהוא בחיפה הוא לא. או שלא מצליח בחיפה ואז מצליח במקומות אחרים. זה דברים קיצוניים שקשה להבין למה. אולי צריך לשאול את השחקנים עצמם שהיו בסיטואציה הזאת. מה הם הרגישו? מה עצר אותם?"

זה כאילו שלאו דווקא השחקנים הטובים מצליחים שם… אלא אלו עם האופי…
"יכול להיות. מכבי חיפה בלי קשר לשנים האחרונות זה מועדון עם מחוייבות לתארים. לפני השבע עונות האלה התרגלו שכל שנה בלי תואר זו אכזבה, ועכשיו כל שנה שעוברת, הלחץ גובר ומלחיץ יותר את השחקנים. מי שבא לשם מגלה שזה לא כמו שהוא חשב, וקשה להתמודד שם. יש לחץ תקשורתי מטורף. המון כלי תקשורת מסקרים את הקבוצות, כל יום יש כותרות. זה דברים ששחקן צריך לדעת להתמודד איתם. לדעתי היה נכון שלא החליפו את כל הסגל, כי יש שם עכשיו שחקנים טובים וצריך את הבן אדם הנכון שיחבר אותם. צריך לפגוע עכשיו גם בקטע של מאמן. מישהו שיידע להוציא מהשחקנים את המיטב".

תומר חמד של היום מצליח במכבי חיפה? עם כל קללת השחקנים?
"באופן טבעי אני אגיד לך שאני תמיד חיובי ומאמין בעצמי ולא מפחד מאתגרים. זה נושא מעניין כי גם בנבחרת דיברתי עם שחקנים שבאו לשם בסיטואציות מסויימות ובאו והרגישו שלהם זה לא יקרה. הם יבואו לשם והמועדון יצליח איתם. הרבה אומרים שבפועל הם מצאו את עצמם בסיטואציה שהם לא יכולים להשפיע ולא מצליחים לבוא לידי ביטוי והופכים להיות חלק מהאכזבה. אם הייתי בא לשם הייתי מאמין שאני יכול לעזור לקבוצה להתרומם אבל הכול תיאורטי".

חזרה לפה היא אפשרית? היו לך דיבורים עם קבוצות בארץ?
"ניסו כמה פעמים להחזיר אותי לארץ: גם מכבי ת"א, גם מכבי חיפה וגם הפועל ב"ש. בוא נגיד שהיו מקרים שדיברו כבר עם הסוכן שלי, אבל רצו לראות אם אפשר להגיע להבנה מהצד שלי. לכולם תמיד אמרתי שזה מאוד מחמיא לי וכיף לדעת שרוצים אותך ורואים בך שחקן שיכול לעזור למועדון, אבל מבחינתי כל עוד אני יכול להמשיך לשחק ולהתקדם בחו"ל אני לא חושב על הארץ".

"אני לא חושב על חזרה לארץ" (דני מרון)