בן הרוש: "אם נתתי פס לא טוב, מבחינת רוב האצטדיון אני כלום"

בקיץ שעבר החליט עומרי בן הרוש לעזוב את ישראל. הצעה לשלוש עונות מלוקרן הבלגית, הייתה בשבילו המפלט מהביקורות, הסטיגמות ובעיקר הזדמנות להתחיל דף חדש  בליגה הבלגית. שנה חלפה, ובן הרוש סיים עונה שהחלה עם שער מרהיב בירידת ליגה ונכון לרגע זה, הוא החל את אימוניו בליגה השנייה עם קבוצתו הנוכחית, בה הוא מחזיק בחוזה לעוד שתי עונות.

בראיון מיוחד למעריב סוף השבוע ולאתר ספורט1 הוא מדבר על הצורך לברוח מהכדורגל הישראלי, האמון לו זכה מאנדי הרצוג, התקופה הקשה בסיום הקדנציה במכבי חיפה וסגירת המעגל העתידית במכבי נתניה. "אפשר להגיד שהרגשתי די חנוק בארץ ולא משנה לאן אגיע, תהיה ביקורת שלילית לגבי. זה סוג של חלום לצאת לחו"ל וחלמתי על זה מגיל קטן. זה הגיע בזמן מבחינתי והרגשתי סוג של בריחה", הודה בן הרוש בן ה-29 בהסתכלות לאחור.

איך העונה הזאת הייתה מבחינתך?
"זו הייתה עונה של הרבה עליות וירידות. עברתי שלושה ואפילו ארבעה מאמנים במהלך העונה. המאמן הראשון מאוד אהב אותי והוא זה שהביא אותי למועדון. הוא נתן לי גב בעשרת המשחקים הראשונים ואז הוא פוטר. הגיע עוזר המאמן ואז המאמן החדש שחיכו לו. הוא לא ספר אותי ולא התייחס לשום דבר שהייתי עושה. לא פשוט לעבור סיטואציה שכזו. עבדתי והתמדתי וחיכיתי להזדמנות. אחרי כמה חודשים הוא פוטר כי הוא לא הביא תוצאות והגיע מאמן חדש נוסף. הוא ראה את הסיטואציה שלי וראה אותי משחק בקבוצת המילואים לשם הורדתי כדי לצבור דקות. בשביל מאמן חדש שמגיע, אני לא בשורה, אבל מהאימון השני או השלישי הוא הבין מי אני ושאני לא מתכוון להישאר שם בשביל קבוצת המילואים. כמו כל מאמן אובייקטיבי שמגיע נקי בראש, הוא נתן לי בסופו של דבר את ההזדמנות אחרי שבועיים. הוא העמיד אותי בתור מגן ולפעמים כבלם ובתחילת העונה הזאת הוא אפילו מנסה להכניס אותי לקישור. הגב שהוא נותן לי, גורם לי לרצות להחזיר לו בכל דרך אפשרית".

בן הרוש בלוקרן. מקבל גב מהמאמן (gettyimages)

איפה נראה אותך בעונה הקרובה?
"אני כרגע נשאר פה. לא עושים פה יותר מדי שינויים מבחינת השחקנים שנמצאים. מתעסקים בקבוצה ברכש. הליגה השנייה מבחינתי זה לא המצב האולטימטיבי אבל אני תחת חוזה בסופו של דבר ואם הקבוצה מתעקשת להשאיר אותי ומאמינה בי, אני אשאר. תמיד יש חששות כי אני לא שחקן ששיחק בליגה השנייה והרבה אמרו לי שזה פחות מתאים. זה אתגר וזו ליגה ששמעתי שהיא חזקה מאוד. עברתי דברים לא פחות קשים ומאתגרים. כרגע אין לי אופציה מספיק מעניינת שמשכה אותי. היו לי הצעות מיוון, וגם קבוצות מהולנד התעניינו".

שואלים הרבה שחקנים, אם שווה לעבור בבלגיה. יש כאלה שאפילו מזלזלים בליגה הזאת. המעבר תרם לך?
"אני חושב שזו ליגה שונה. הכדורגל פה הוא פתוח ומהיר ואין הרבה עצירות. כשהתחלתי פה לא האמנתי שזה הקצב בכלל. קבוצה מהמקום האחרון יכולה לשחק נגד אחת המובילות ולשחק כדורגל טוב. בסופו של דבר, בדקות ה-70 ומעלה רואים את האיכות של הגדולות באה לידי ביטוי".

ומבחינת הרמה?
"הרמה גבוהה כי זו ליגה עם שחקנים מכל אירופה. גם אני, לפני שהגעתי, רק שמעתי את מה שאמרו והדיבורים על הליגה הזאת. אני לא ידעתי לאן אני מגיע. ברגע שאתה נוחת פה, אתה מבין שיש פה כדורגל טוב ובאמת הקצב מאוד גבוה. זה לא כמו בארץ שהרוב מתבסס על ישראלים. פה יש אחוזים גבוהים של שחקנים מאירופה. בגלל המגוון שיש פה, הרמה עולה".

אחרי החתימה בבלגיה. מרוצה מהרמה (האתר הרשמי של לוקרן)

העונה שלפני המעבר לבלגיה, הייתה הקשה ביותר בקריירה של בן הרוש. משחקן לגיטימי במכבי חיפה, הוא לא נספר וראה משחקים רבים מהיציע. כעת, בגילוי לב, הוא מספר על התקופה שחישלה אותו ועל המפגש המחודש בעונה האחרונה בבלגיה, עם מי שלא נתן לו לשחק, פרד רוטן.

"הלוואי והסיטואציה בחיפה הייתה טובה יותר. כשאני מגיע למקום, אין מי שרוצה יותר ממני להצליח. הדברים הגיעו למקומות שאני לא חושב שאני אמור להגיע אליהם. אני לא השחקן הבעייתי שיקלל או יבקר מאמן. הדבר הראשון מבחינתי זה כבוד למאמן. אני לא באמת יודע מה קרה שם. מהרגע שהצוות ההולנדי הגיע, לא הייתי חלק מהסגל, או לא הסתכלו עליי אפילו לשום משחק. אנשים שהיו מגיעים מהצד ורואים את האימונים היו מבינים שזה משהו לא נכון. יש לי הרבה מודעות עצמית ואני יודע לבקר את עצמי. יכול להיות שהייתה תקופה פחות טובה, אבל אם שחקן לא מקבל את הביטחון והגב או שום מילה טובה או רעה מהמאמן, אז אין פה התייחסות. פגשתי את פרד רוטן בהמשך, כשהוא אימן את אנדרלכט ונפגשנו השנה. הוא בא, לחץ לי יד ואמר שלום. כאילו הכל בסדר. הוא שאל מה שלומי, והיה נחמד. אני לא נוטר לו טינה. הוא יכול היה להגיד לי בפנים שהוא לא רוצה אותי".

ג'ורדי קרויף. "הוא הביא אותי והוא זה ששחרר אותי" (דני מרון)

מה הרגשת באותם ימים?
"זה מאוד מסתכל. אני לא אייפה את המציאות ואגיד שחשבתי שזה יגיע.  זו הרגשה מבאסת לנסוע את כל הדרך לאימון ולדעת שאין לי צ'אנס לשחק בשבת או אפילו לכפיים מהמאמן על איזשהו מהלך. בסופו של דבר אתה בא ועושה את העבודה שלך ואומר שמשלמים לך פה ותיתן את כל מה שיש בך. זה השתלם לי מאוחר יותר. באותה התקופה ידעתי שהניסיון מהסיטואציה הזאת יתרום לי בעתיד. אם אשבור את הכלים ואגיד לעצמי לא סופרים אותי ומה יש לי פה, אז זה לא ייתן לי כלום. החברים שלי מאוד תמכו בי והיו לי הרבה שיחות עם המון אנשים שם, כולל החבר'ה הצעירים עם הרוח הרעננה. הם מסתכלים עלייך מלמטה ואומרים: "עשית הרבה דברים ואתה נראה טוב באימונים. מה קורה?". אתה אומר להם שזה חלק מהמקצוע ואין מה לעשות. יש גם תקופות שהייתי לוקח אליפויות ומשחק בליגת האלופות ויש תקופות שמאמן מגיע ולא סופר אותך. אני חושב שכל מה שעברתי חישל אותי, גם לקראת מה שעברתי העונה בבלגיה. כלפי חוץ אני חייב להיות חזק, מהיר ולהראות שזה מעבר למה שרואים".

בן הרוש בבלגיה. "מה שעברתי חישל אותי" (האתר הרשמי של לוקרן)

מפתיע אותך שלמכבי חיפה אין מגן שמאלי עד היום?
"מבחינתי, הלוואי שכל שחקן שיהיה שם יצליח והם יחזרו לטופ כי זה מועדון מהגדולים בארץ, אבל שוב, יהיה קשה מאוד אם דברים לא ישתנו לטובה. להיות קצת יותר חיוביים. השחרור שלי? יש שיגידו שזה נעשה בשכל ויש שלא. נראה לי שעדיין הם מחכים לטאלב טוואטחה".

מה משתק או מלחיץ כ"כ במכבי חיפה?
"אני חושב שהלחץ מכריע לא רק את השחקנים אלא את המועדון כולו. יש שם לחץ אטומי. אף אחד לא יכול להתמודד עם לחץ כזה. מהלך לא טוב יכול להרוס משחק שלם. אפילו פס. אם נתתי פס אחד לא טוב, מבחינת רוב האצטדיון אני כלום ושום דבר. זאת ההרגשה".

אבל היית במערכת יותר הישגית בשנים האחרונות, מכבי ת"א. מה שונה? הלחץ אפילו אמור להיות גדול יותר.
"לא פעם קרה לי שהיה לי משחק לא טוב במכבי במשך ארבע שנים. בפעולה או שתיים טובות וחיוביות לקבוצה, יודעים להעריך את זה מסביב. אם זה המאמן, השחקנים וגם הקהל. אתה מקבל פידבק. זה דברים קטנים אבל בסופו של דבר זה יכול לשנות משחק של שחקן".

בן הרוש במכבי חיפה. "יש שם לחץ אטומי" (דני מרון)

אבל גם עם מכבי ת"א והקהל הייתה סיטואציה בעייתית.
"לא הייתה לי בעיה עם הקהל של מכבי. הייתה לי סיטואציה עם מאמן ספציפי, לקראת סוף החוזה. כנראה רצו אותי או שלא. הוא החליט למחוק אותי. שאלתי אותו למה והוא אמר שזו לא החלטה שלו. שאלתי אנשים מגבוה יותר ואמרו לי שזו החלטה שלו. ג'ורדי? הוא הביא אותי אבל כנראה שגם הוא שחרר אותי".

ההשתלבות בבלגיה, גם אם הייתה לפרקי זמן לא רצופים, אפשרה לבן הרוש לחזור לסגל הנבחרת תחת המאמן האוסטרי אנדי הרצוג. דווקא תחתיו ובמערך חמשת שחקני ההגנה, בן הרוש חווה פריחה מחודשת והפך לאחד מהשחקנים הקבועים ב-11, אם כבלם או כמגן שמאלי.

הגעת למאמן כמו אנדי הרצוג, שלא מודע לכל הסטיגמות והדברים שחווית פה בארץ.
"מבחינה תקשורתית זו סיטואציה מדהימה עבורי. מאמן שלא יודע מה המעמד שלי תקשורתית זה מושלם. מה המעמד? אני שנה לא בארץ אבל כשהייתי בארץ הייתי חלש מאוד, על פי התקשורת. לא משנה באיזו תקופה בחיפה, אם שיחקתי או לא, התמונה שלי הייתה מתנוססת אחרי הפסד. מנסים להיפטר מבן הרוש ואני הפנים של מה שלא עובד. ככה הרגשתי לפחות. הפסקתי לקרוא מזמן דברים".

בן הרוש במדי הנבחרת. הרצוג מאמין בו (ערן לוף)

אבל זה קצת תמים לחשוב שלא קראת או לא אמרו לך. בעידן של היום אי אפשר להתעלם.
"באמת שכמעט ולא. יש לי אפליקציות אבל אני לא מקבל אף פעם פושים משום אתר. אני באמת מנסה להתנתק. אם הייתי יושב עם חבר והוא רצה לספר לי מה כתבו? אני מניח שהייתי אומר לו לא להקריא לי. אם הייתי יודע שהשבוע של הקבוצה היה סבבה, אולי הייתי שואל. אם לא, הייתי אומר לו שבטח ילכלכו עליי".

איך זה שונה תקשורתית בבלגיה?
"אני לא קורא פלמית וזה טוב לי. מבחינת האוהדים והלך הרוח סביב המשחקים, אני רואה דברים חיוביים. ירדנו ליגה והייתה לנו עונה קטסטרופילית ועדיין האוהדים הגיעו אחרי המשחקים וניסו להרים אותנו. במשחק האחרון שלנו, שכבר ידענו שאנחנו יורדים, הייתי בהלם מכמות האוהדים שהגיעו. אני לא הבנתי על מה החגיגות ושאלתי את השחקנים. בסופו של דבר השורה התחתונה היא שכדורגל זו חגיגה. הכתבים שם לא מסתמסים עם שחקנים".

בחזרה להרצוג. הרגשת מההתחלה שאתה בתוכניות?
"לא. צריך לזכור שיצאתי ממכבי חיפה ולא שיחקתי שם. אני מניח משהו, כי בכל זאת מדובר בשחקן ישראלי שיצא לחו"ל. אחרי שניים או שלושה זימונים שלא הייתי, אנדי קרא לי ודיבר איתי. הוא אמר לי שארגיש הכי בנוח ואנסה להביא את מה שאני יודע. לא חשבתי שאשחק מההתחלה כי ידעתי שהוא לא מכיר אותי. עם האימונים הוא באמת ראה שהוא יכול לסמוך עליי. בסוף צמד המשחקים הראשונים ששיחקתי בליגת האומות, הוא פנה אליי ואמר שהוא מרוצה. מבחינתי זה היה מדהים".

בן הרוש ובן שהר. "המאמן הלאומי עודד אותי" (ערן לוף)

גם שפחות שיחקת בלוקרן, הוא עדיין שמר על מעמדך בנבחרת, בדומה לסיטואצייה עם אריאל הרוש.
"קודם כל זה תמיד היה בנבחרות. שחקן שהיה מתאמן בחו"ל, אפשר להגיד שזה היה מספיק עבורו כדי לקבל זימון כלשהו. משם זה בידיים שלך. זה שאנחנו משחקים בחו"ל זו נקודת פתיחה מאוד טובה. התקופות שהייתי חוזר לנבחרת, גם שלא שיחקתי בבלגיה והייתי מתוסכל או ממורמר, היו אוויר לנשימה. הייתי צריך את הנבחרת. אין דבר יותר כיף מלהגיע הביתה ולשים את המדים. אתה מרגיש שהאוויר חוזר אלייך".

מה הסוד של אנדי? שחקנים אוהבים להגדיר אותו כ"גבר". אבל זה לא מה שניצח את אוסטריה 1:4.
"אני חושב שהוא מאוד כנה. הדרך שלו מאוד בריאה. הוא לא מבטיח הבטחות לשחקנים. הוא לא מורח או מדבר סתם. בסופו של דבר הוא מסתכל על השחקנים שבמומנטום הטוב ביותר. הוא לא נותן לשחק לשחקנים שלא שיחקו חודשיים או שלושה. גם אני, אמנם לא שיחקתי בלוקרן אבל שיחקתי עם המילואים והייתי בכושר. הוא לא הכניס אותי בגלל השם שלי".

התחלתם את הקמפיין באופוריה אחרי אוסטריה. במשחק האחרון ספגתם מכה לא פשוטה בפולין.
"זו לא מכה בעיניי להפסיד לפולין בחוץ. בוא נגיד שלפני הקמפיין, אם הייתי אומר לך תוצאה שכזו בפולין הייתי קונה. אני מדבר על לפני תחילת הקמפיין. זו נבחרת ברמה הכי גבוהה באירופה. יש להם חלוץ שהוא בין שלושת הטובים בעולם. אתה רואה קבוצה שאנחנו לא ברמה שלה, עם כל הכבוד לנו. לא חשבנו שלא נפסיד שם וגם לא בהפרש של גול אחד. אם היית נכנס עם הקצה של הנעל לדשא, היית מבין את העוצמה שיש להם".

בן הרוש בנבחרת. לא מוטרד מההפסד בפולין (מאור אלקסלסי)

מקום שני הוא עדיין ריאלי?
"אני חושב שכן. אנחנו עדיין במומנטום טוב. יש לנו צמד משחקים מאוד קשה שאנחנו חייבים להביא בו כמה שיותר נקודות. אני באמת מאמין וחושב שזה אפשרי. צריכים גם לפעמים להסתכל על הדרך ולא אם הגענו או לא הגענו. אם זה הגענו או לא, אז כן-אנחנו נכשלים במשך השנים. אני חושב שאנחנו כן מתקדמים וצריך לשמור על זה. בסופו של דבר נגיע לטורניר גדול. כל שנה חושבים שנעלה ממקום ראשון וזה לא נכון. אני חושב שאנחנו מתחילים דרך כלשהי, מאז ליגת האומות. נבנה פה משהו חיובי גם סביב הנבחרת וגם בתוך הנבחרת. לבוא ולבקר את זה לפי עלית או לא, זה לא נכון. תראה איזה משחק עשינו נגד אוסטריה, ואז שהפסדנו לפולין אמרו: "שוב פעם הפסד".

אולי אתם יצרתם את הציפיות?
"אנחנו בסופו של דבר עושים את העבודה שלנו. הציפיות נבנות הרבה בתקשורת. ניצחנו את אוסטריה וכל הכבוד לנו, אבל בואו נמשיך בדרך הזאת. הפסדנו בפולין? לא נורא, קמים. מתחילים שוב וממשיכים את הדרך. כשהייתי בנבחרת הצעירה ושיחקנו ביורו, נתנו לנו כדוגמא את נבחרת בלגיה. הראו לנו דרך מסוימת שהם הגדירו לעצמם שעוד עשר שנים הם יגיעו לטופ של אחד הטורנירים הגדולים. ראית שהם הגיעו. אי אפשר לבוא ולהגיד: מאמן הגיע ועוד שנתיים הוא יביא אותך ליורו. זה לא ריאלי".

לאחר ששיחק גם במדי מכבי חיפה וגם במדי מכבי ת"א, בנוסף למועדון בו גדל, מכבי נתניה, נראה שכעת, כשהוא משחק באירופה הוא זוכה להכרה האמיתית, במקביל לטאלב טוואטחה, ששייך לקבוצה באירופה כבר מספר שנים.

בן הרוש וטוואטחה. הערכה הדדית (דני מרון)

מדברים הרבה על כך שאין מגנים טובים בכדורגל הישראלי. אתה מרגיש שיש פה פריחה מחודשת? אתה וטאלב הרי שייכים לקבוצות באירופה.
"אני וטאלב משחקים המון שנים. אני לא חושב שאירופה מגדירה הצלחה. עשיתי המון שנים בטופ של הליגה וזה לא שאז אמרו שיש מגנים טובים. אני חושב שיש מגנים טובים בארץ. זה תפקיד שהוא כפוי טובה. אתה יכול לתת משחק עם המון פעולות טובות, אבל אם הקבוצה ספגה מהרמה מהצד שלך, חרב עלייך עולמך. זה חלק מהתפקיד. אני בסופו של דבר מתייחס למה שהמאמן שלי אומר ולא לכתבים או לאוהדים. אם המאמן שלי מרוצה אז אני מרוצה. הוא זה שמעסיק אותי וקובע אם אשחק או לא".

באופן אישי. מה אתה מעדיף לשחק: מגן שמאלי או בלם?
"הרבה פעמים הייתי אומר שמבחינתי זה אותו הדבר ורק תן לי לשחק. בסיטואציה הנוכחית שלי בקריירה, אני יכול להגיד שיותר נכון לי לשחק כבלם. אני מרגיש שם יותר נוח והניסיון שלי נצבר. אני רואה את הדברים אחרת במקום הזה. כבלם אני יכול להיות יותר שותף במשחק ואני יותר בקונטרול שם. אני יודע לכוון את האחרים. רק בשנה האחרונה הבנתי שצברתי הרבה".

בקיץ האחרון, ראה בן הרוש את חברו בתחילת הדרך, אלמוג כהן חוזר למכבי נתניה כנגד כל הסיכויים, כשגם אקס נוסף ששיתף איתו פעולה, חן עזרא, היה על סף חזרה. כעת, גם תורו של המגן לספק את הצד שלו לגבי חזרה אפשרית.

אלמוג כהן שב לנתניה. "זנה משהו רומנטי" (דני מרון)

גדלת במכבי נתניה עם אלמוג כהן. מה דעתך על החזרה שלו לשם?
"אלמוג גדל איתי בנתניה וגדל איתי גם בבית הספר. אני חושב שבמעשה שהוא עשה יש משהו מאוד רומנטי. זה המקרה הכי קלאסי בעולם של לחזור הביתה. יחד עם העובדה שהוא חזר, חזרו אליי השאלות של מה איתך? מתי תחזור? אולי גם אתה תגיע? לצערי אני אצטרך לקחת עוד קצת זמן בחו"ל ולא כי נתניה לא מספיק גדולה. אלא כי אני נהנה באירופה. אני לומד על עצמי ועל הכדורגל".

עזבת טיפה לפני הפירוק וראית לאן המועדון הלך, היית מאמין שנתניה תחזור להצליח?
"הם חוזרים לאט לאט למקומם. כשאני עליתי לבוגרים, למקום הזה הסתכלתי. זה היה בתקופת יאמר, בתקופת המקום השני וגמר הגביע. הקופסא מפוצצת, ואנשים בחלונות בחוץ. אני מסתכל עליהם מפה ואני מרגיש הנאה וגאווה. לראות שהבית חוזר לעצמו".

הכרת את אייל סגל בעבר?
"הכרתי אותו קצת בתקופה שלי במועדון. כשעשיתי את החוזה האחרון שלי שם, הוא היה נוכח בחדר. הוא לא היה מעורב בצורה מקסימלית, אבל היה לו סיי. הוא עושה דברים גדולים ואם הוא ימשיך וישמור על הבריאות הטובה של המועדון, אני חושב שהשמיים הם הגבול. זה מועדון גדול עם המון אוהדים".

רועי קהת בנתניה. "תורם לחדר ההלבשה" (דני מרון)

רועי קהת שיחק איתך במכבי חיפה. איך אתה רואה את השילוב בינו לבין נתניה?
"אני מכיר את הכישרון והרעב שלו ואני יודע איך הוא תורם לחדר הלבשה. הוא יכול לתרום לקבוצה והיא יכולה לתרום לו. זו קבוצה בריאה שהוא יכול לפרוח בה ולמצוא שם בית. אני מקווה שזה יקרה כי שני הצדדים ירוויחו".

איפה נראה אותך בעונה הבאה?
"כרגע אני פה. הכדורגל הוא נזיל. מכבי מחפשת בלם? אני לא חושב שהם ייפנו אליי. אני יכול להגיד עכשיו שמבחינתי אין סיכוי שאני חוזר לארץ ומחרתיים תגיע הצעה כזאת או אחרת והכל יכול להשתנות. במשפחה שלי כבר לא בונים על מה שאני אומר".

חזרה לנתניה ביום מן הימים על הפרק?
"כמובן. לפרוש שם? הלוואי שהם ירצו אותי".