ביקורת גבולות: עשרת הליגיונרים המצטיינים בשלב הזה של העונה

אנחנו כבר בנובמבר, וזה הזמן לעשות סיכום ראשוני ולהבין היכן עומדים הליגיונרים שלנו. חלקם עברו לקדנציה ראשונה ובאירופה ומנגד מופיעים שחקנים שמשחקים מעבר לים קרוב לעשור. כיום ישנם מעל 60 ליגיונרים לכדורגל הישראלי ואנחנו בחרנו את עשרת המצטיינים שביניהם, על סמך ביצועיהם בחודשים אחרונים.

מקום 10. דקל קינן, סקרמנטו רפובליק (ארצות הברית, ליגה שנייה)
סטטיסטיקה: 24 הופעות (1908 דקות), 2 בישולים, אדום אחד
בלי לשים לב, דקל קינן סגר לפני מספר ימים את עונתו השנייה בארצות הברית. לאחר עונה מוצלחת בסינסינטי, שעלתה ל-MLS, הבלם הוותיק עבר לסקרמנטו רפובליק המשחקת גם היא בליגת המשנה בארצות הברית. לעומת העונה שעברה קינן קיבל פחות דקות בעונה הסדירה, אבל בשבועות האחרונים קיבל בחזרה את הקרדיט ושיחק לראשונה בפלייאוף. בשלב רבע הגמר סקרמנטו סיימה את דרכה לאחר תבוסה של 3:0 לאל פאסו, והבלם שיסיים את חוזהו בסוף החודש יחליט בקרוב מאוד לאן מועדות פניו.

מקום 9. מאוויס צ'יבוטה, לודוגורץ (בולגריה)
סטטיסטיקה: 21 הופעות (1364 דקות), 7 שערים, 7 בישולים, 3 צהובים
חזק על חלשים, כך יהיה אפשר לתאר את החודשים הראשונים של הקונגולזי-ישראלי בבולגריה. לצד הופעות מרשימות נגד דה ניו סיינטס הוולשית במוקדמות הליגה האירופית ושלושער נגד נפטוצ'ימיק בורגס שכלל בעיטת עקרב בלתי נשכחת, במשחקים החשובים באמת הוא כמעט ולא מקבל דקות ואפילו דן ביטון (שלא נמצא בדירוג) מועדף עליו פניו בסגל של אלופת בולגריה. למה הוא כאן? בעיקר בזכות המספרים שלו. למה במקום כל כך נמוך? בגלל הקבוצות ששיחק נגדן.

צ'יבוטה. מקבל קרדיט רק נגד קבוצות חלשות (NIKOLAY DOYCHINOV/AFP)

מקום 8. אלון תורג'מן, אוסטריה וינה (אוסטריה)
סטטיסטיקה: 8 הופעות (399 דקות), 3 שערים, בישול אחד, צהוב אחד
כמו לא מעט חלוצים ישראלים בשנים האחרונות, גם אלון תורג'מן מצא בית חם באוסטריה כאשר הוא פותח בצורה טובה את עונתו השנייה באירופה. הישראלי פתח את הקיץ עם פציעה ונעדר מהמחוזרים הראשונים. בנוסף לכך התקשה לשוב להרכב, בעיקר בגלל פתיחת עונה חלומית של שותפו לחוד ההתקפה כריסטוף מונשיין שהספיק כבר לכבוש 10 שערי ליגה. עם זאת, ייאמר לזכותו של הישראלי שכבש בכל אחד משלושת המשחקים בהם פתח בהרכב והוא מחזיק בממוצע של שער או בישול כל 85 דקות ליגה. בשנה שעברה תורג'מן כבש שישה שערים בליגה האוסטרית, ובקצב הזה ישווה את המאזן בשלב יחסית מוקדם.

מקום 7. אלי דסה, ויטסה (הולנד)
סטטיסטיקה: 6 הופעות (483)
לא מעט הרימו גבה כאשר אלי דסה עזב את מכבי תל אביב בסיום העונה שעברה ובתום מועד העברות נותר ללא קבוצה. אמנם שמו קושר לקבוצות בכירות מוויטסה, אבל הליגה ההולנדית מתאימה לדסה כמו כפפה ליד ובמהרה הפך לשחקן הרכב אצל לאוניד סלוצקי. אולי מעט עצוב לומר את זה, אבל דסה כיום הוא הישראלי שמשחק באופן קבוע בליגה הכי בכירה באירופה, כמובן זה אומר דבר או שניים על מצבו של הכדור הישראלי.

אלי דסה. הסתגל במהירות להולנד (Soccrates Images / Contributor)

מקום 6. מנור סולומון, שחטאר דונייצק (אוקראינה)
סטטיסטיקה: 13 הופעות (645 דקות), 2 שערים, 2 בישולים
אחרי כמעט שנה באוקראינה אפשר לומר בסימן קריאה, מנור סולומון עשה את ההחלטה הכי טובה שהוא יכול היה לקחת כאשר עבר לשחטאר. אין ספק שהוא היה מקבל דקות רבות יותר במכבי פתח תקווה, או בבית"ר ירושלים או אפילו במכבי תל אביב, אבל האופי של שחטאר בנוי בדיוק לשחקנים כמו סולומון, כישרון גולמי טהור שעדיין זקוק לליטוש. את השנה הנוכחית ניתן בינתיים לסכם עם רגע אחד גדול, שער הניצחון על אטאלנטה בסן סירו שהפך את הקשר לישראלי הצעיר ביותר שכבש בליגת האלופות, וכיום הוא גם הישראלי היחיד שמשחק במפעל הבכיר באירופה מזה שנתיים. את השדרוג אנחנו רואים במשחקי הנבחרת, כשלמרות שאנדי הרצוג פותח ללא שחקני כנף טבעיים, מקומו של סולומון מובטח ובתמורה מראה בכל משחק את ההתקדמות שעובר באוקראינה.

מקום 5. ליאור רפאלוב, אנטוורפן (בלגיה)
סטטיסטיקה: 16 הופעות (1,097 דקות), 6 שערים, 4 בישולים, 2 צהובים
כבר למעלה משנתיים עברו מאז הופעת הנבחרת האחרונה של ליאור רפאלוב, אבל זה לא אומר שהוא לא ראוי לזימון גם בגיל 33 וחצי על ידי אנדי הרצוג, עם פתיחת עונה מפלצתית שנרגעה מעט בשבועות האחרונים, שכנראה הסיבה לכך הוא שערו האחרון של הישראלי בקבוצה. רפאלוב התווכח עם מלך שערי הקבוצה והליגה הבלגית דיומרסי מבוקאני על בעיטת פנדל, שלבסוף כאמור כבש הישראלי, אך מאז המקרה כמעט ולא מקבל דקות. נקווה שהיוצרות יתהפכו פעם נוספת ורפאלוב ישוב להרכב של הקבוצה הבלגית.

רפלאוב רב עם מבוקאני. הסיבה שהוא לא משחק? (JASPER JACOBS/BELGA MAG/AFP via Getty Images)

מקום 4. דיא סבע, גוואנגז'ו ר.פ. (סין)
סטטיסטיקה: 23 הופעות (1994 דקות), 12 שערים, 9 בישולים, 3 צהובים
המספרים האדירים של ערן זהבי גורמים לנו לא לשים לב שגם דיא סבע עובר עונה טובה מאוד בליגה הסינית. עם 12 גולים הוא נמצא במקום השמיני בטבלת כובשי השערים ומופיע במקום הרביעי בטבלת המבשלים. סבע התחיל את העונה עוד בעונה שעברה, כאשר שיחק במדיה של מכבי נתניה ובמהלכה עבר לבאר שבע ואז בינואר לקבוצתו הסינית של ערן זהבי (זה אפשרי רק בגלל שהעונה בליגה הסינית מתחילה במרץ), ועבור סבע היה מדובר ברכבת הרים של ממש. אבל עם או בלי זהבי, סבע הוכיח שיש לו מה לתרום גם לבדו בליגה הסינית.

מקום 3. ביברס נאתכו, פרטיזן בלגרד (סרביה)
סטטיסטיקה: הופעות 14 (1,001 דקות), 6 שערים, 5 בישולים, 3 צהובים
הליגיונר הוותיק כיום בכדורגל הישראלי מצא בית חם בסרביה. לאחר השנה הרעה ביותר בקריירה במדי אולימפיאקוס, נאתכו הבין כי הוא כבר לא יכול לתרום לקבוצות הדרג השני באירופה והוא חיפש יעד צנוע יותר. המעבר לפרטיזן היה בסוף אוגוסט, וקפטן נבחרת ישראל אף הספיק לעזור לקבוצתו החדשה להעפיל לליגה האירופית ורשם הישג חסר תקדים – עונה 13 ברציפות בשלב בתים אירופי. גם כשמסתכלים על מספר ההופעות הכללי בליגה האירופית מבינים את גודל ההישג, הוא נמצא במקום השישי בטבלת ההופעות של הליגה האירופית בכל הזמנים ולאחר המשחק הקרוב נגד מנצ'סטר יונייטד הוא יעלה למקום החמישי. כנראה שנדע להעריך את הקריירה יוצאת הדופן שלו כמו שצריך רק אחרי שיפרוש.

נאתכו. קבוע בצמרת האירופית (Srdjan Stevanovic/Getty Images)

מקום 2. שון וייסמן, וולפסברגר (אוסטריה)
סטטיסטיקה: 18 הופעות (1,495 דקות), 18 שערים, 2 בישולים, צהוב אחד
אין אף אחד שקורא את שורות אלו שהאמין ששון וייסמן יפתח את העונה בצורה כזאת, כאשר בחודש נובמבר יהיו רק ארבעה שחקנים בכל אירופה שכבשו יותר ממנו. הסיפור של וייסמן הוא משל מצוין לכדורגל הישראלי שמלמד אותנו שני דברים חיוניים – אנחנו לא כל כך גרועים כמו שאנחנו חושבים ולפעמים גם שחקנים שלא מצליחים פה, יכולים להראות דברים יפים במקומות בכירים יותר, והדבר החשוב הוא שכאן מסרבים לשחק כדורגל. הליגה הישראלית נחשבת לאורך שנים מהליגות הכי פחות פוריות באירופה וחוסר איכות היא לא הסיבה לכך, לראייה הליגה הלאומית בה נכבשים כמויות אדירות של שערים. המאמנים כאן מונעים משנאת הפסד ונראה לעתים שזו הדרך היחידה שלהם לשמור על הכיסא שבוע אחד נוסף. נראה שווייסמן הבין את הסיטואציה והוכיח לנו שלא תמיד מה שרואים מכאן רואים משם.

מקום 1. ערן זהבי, גוואנגז'ו ר.פ. (סין)
סטטיסטיקה: 25 הופעות (2,172 דקות), 29 שערים, 4 בישולים, 2 צהובים, אדום אחד
ההצלחה של זהבי בליגה הסינית מתקבלת על ידי הקהל הישראלי באמביוולנטיות מסוימת. הביקורת מובנת, הוא הלך אחרי הכסף במקום לנסות אתגר נוסף בליגה האירופית בכירה, אבל מי שעוקב אחרי הישראלי בסין וכמובן גם בנבחרת מבין כי כמה ההצלחה של החלוץ היא פשוט חריגה. במחזור האחרון שבר את שיא הכיבושים הסיני והפך לשחקן היחיד בעולם שמוביל את שיא השערים העונתי בשתי ליגות שונות ובנוסף לכך העונה קבע רצף בלתי רגיל של שש עונות רצופות בהן כבש לפחות 20 שערי ליגה, הישג שעשו ב-25 השנים האחרונות רק עוד שלושה שחקנים מלבד זהבי, שניים מהם הם ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו. אז עבור לא מעט אנשים נגיחה בסנטיאגו ברנבאו תהיה גדולה יותר מ-1,000 שערים בסין, וזה גם בסדר, אבל אי אפשר להקטין שום הישג של השחקן הכי רעב שגדל פה, שרק מחפש לשבור עוד ועוד שיאים.

זהבי. גדול הדור (אתר הליגה הסינית)

אפילוג – מואנס דאבור
אי אפשר לערוך סיכום נרחב לליגיונרים מבלי להתייחס לשחקן הרכש הישראלי היקר בכל הזמנים, שעבר הקיץ לסביליה תמורת סכום שיא של 15 מיליון יורו מרד בול זלצבורג. כולנו חיכינו לראות את ההשתלבות של הישראלי באחת הליגות הגדולות בעולם, אך לצערו סבל מחוסר מזל כאשר הצוות שהחתים אותו בחודש ינואר התחלף לחלוטין ובינתיים שותף רק בליגה האירופית. ככל הנראה מדובר במהלך לא מקצועי של צוות האימון, מכיוון שלא קיבל הזדמנות אמיתית, אבל גם חשוב להסתכל על כל הנושא בפרספקטיבה רחבה יותר. דאבור הפך לאחד הסקוררים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי, אבל זה קרה בשתי ליגות שידועות ככאלו שנכבשים בהן כמות גבוהה במיוחד של שערים.

אם בוחנים את מלכי השערים של הליגות בשווייץ ובאוסטריה בעשר השנים האחרונות, ניתן להיווכח שאף אחד מהם לא הצליח להשתלב בקבוצה מחמשת הליגות הבכירות, כשהשמות המוכרים יותר לקהל הישראלי הם אוסקר סקאריונה, לארי קאיודה, ג'ונתן סוריאנו ומארק יאנקו. אך למרות חוסר הצדק, ייתכן שדאבור קפץ גבוה מדי למועדון בעל דרישות גבוהות ממה שהישראלי יכול להציע וכנראה רק היעד הבא שלו ייתן תשובה סופית האם היה מדובר בפספוס של סביליה או עקיצה של זלצבורג.