בוריס קליימן הודה לאשתו בפוסט מצמרר: "בזכותך חתמתי בקבוצה חדשה"

play
בוריס קליימן | רשת 13
בוריס קליימן בריאיון לחדשות 13 03:06

השוער שיתף בפוסט על התקופה שאחרי הפרשה: "הקבוצה הזבל לא רצתה להביא עורך דין. נפשית לא הייתי שם אחרי שחזרתי מהכלא"

(גודל טקסט)

בוריס קליימן העלה הבוקר (ראשון) שני פוסטים לאינסטגרם במטרה להוקיר תודה לאשתו ליאן על התמיכה שהעניקה לו במהלך הפרשה אליה נקלע בחודשים האחרונים. בנוסף, השוער שיתף במה שעבר עליו בתקופה הזו, לאחר שנעצר באתונה בחשד להטרדה מינית והחזקת סמים.

"הרבה זמן שאני רוצה לכתוב משהו ולנסות להסביר מה אני מרגיש ולא יודע מאיפה להתחיל, איך לתאר אותך, איך להסביר את מה שעברת, איך התמודדת ואיך לתאר לך כמה שאני אוהב אותך ומעריך אותך. אני אמנם מדבר הרבה, אבל בלכתוב ולהביע רגש אני לא חזק ואני מאוד מקווה שאצליח להמחיש את מה שאני מרגיש ולהסביר לכם מי זאת ליאן. אני יכול לכתוב את זה רק לך בתכלס, אבל לא, אני רוצה שכולם ידעו את זה", כתב קליימן.

"הכל התחיל ואין לך בכלל דרך לתקשר איתי אלא רק לשמוע ולקרוא בתקשורת את כל השקרים. אני יכול רק לתאר לעצמי מה עבר לך בראש ומה הרגשת, כל אחת אחרת קורסת. אבל את התחלת להזיז עניינים ולהתקשר לכל בנאדם אפשרי, כמובן שחברים ניסו לעזור וישר נתנו טלפונים של עורכי דין וככה גם הגעת ליניב הגבר ופנאיוטיס עורך הדין היווני, שהצילו אותי כי הקבוצה הזבל לא רצתה להביא לי עורך דין", סיפר על ימי התפוצצות הפרשה.

"אחרי כמה ימים שהצלחתי (נפשית) להתקשר אלייך מהכלא ציפיתי לצרחות וקללות האמת, כי מגיע לי, לא כי עשיתי את מה שנאמר אלא כי בכלל נכנסתי והכנסתי את המשפחה לסיטואציה הזאת, אבל את? 'תהיה חזק, אני אוהבת אותך, נעבור את זה'. לא הצלחת לדבר מרוב שהיית צרודה, אני בחיים לא אשכח את שיחת הטלפון הזאת שלא הצלחתי לדבר אפילו מרוב שמיררתי בבכי, ואת שלא מצליחה לדבר מרוב שבכית וכמות השיחות שעשית, צרודה בלי קול רק מחזקת אותי, ואת החיבוק שלנו כשחזרתי מהכלא", נזכר השוער.

"חזרתי מהכלא? לא באמת חזרתי, פיזית הייתי שם, נפשית/מנטלית ממש לא הייתי שם", המשיך קליימן. "שום רצון לדבר, טיפת סבלנות לא הייתה לי, שבור, מרוסק, רק סופר את השניות, דקות, שעות, ימים, חודשים עד שהכל ייגמר, ומדבר עם עורכי הדין. בכל החודשיים וחצי האלה מי שהייתה שם תמיד בשבילי, בשביל הילדים שלנו, בשביל המשפחה הזאת, זאת את. כי אני לא באמת הייתי שם, רק לרגעים. חיברת את כולנו, השארת אותי בחיים כי היו ימים שפשוט קרסתי, כל מה שעשית עם הילדים ושתמיד דאגת שיהיה להם מה לעשות ושיהיו שמחים ושלא ירגישו שאבא 'לא נמצא'. זה לא שהיית שמחה, אני מכיר אותך ויודע מה הרגשת, אבל היית כל כך חזקה שאני באמת לא יודע ולא מצליח להבין מאיפה הכוחות האלה, והבנת שאם לא את אז אף אחד בשבילנו , וזה מה שעשית וככה התנהגת. אני זוכר כמה ימים ספציפיים שהלכנו ליום כיף עם הילדים ואני פשוט לא הייתי שם, לא הצלחתי, אני קרסתי מיום ליום יותר ואת החזקת את כולם. לא בדיבורים, במעשים!".

"בזכותך בכלל הגעתי למצב שאני יכול לחתום בקבוצה חדשה כי אפילו לעשות אימונים לבד את דחפת אותי, ותכלס אלה היו האימונים הכי כיפיים שעשינו יחד", סיפר. "עוברים לעיר חדשה, אני עוזב לחודש אימונים ומחנה, ושוב מעבר ואריזות וארגונים והיום הולדת של אריאן, והכל את עושה לבד עם הילדים, עם שלושה הפעם, ורומיאו שיהיה בריא לא קל בכלל. אפילו ברכה ליום הולדת לא כתבתי לך כי לא יכולתי ולא הצלחתי לחשוב על כלום".

קליימן הוסיף: "אז קצת מאוחר והנה הברכה שלי יצאה ממני ככה, אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך, אני מעריץ אותך ומעריך אותך כל כך, ואת הכוח והאנרגיה והאוויר שלי ושל המשפחה הזאת, את עמוד השדרה של המשפחה הזאת. נפשית זה לא באמת מאחורינו, אבל אני יודע שבזכות המעבר ושבזכותך ועם הזמן אנחנו נעבור את זה, וכמו שהחזקת אותנו חזקים עד עכשיו, אנחנו נמשיך להיות חזקים יחד כזוג וכמשפחה. מקווה שהבנת מי את בישבילי, מקווה שהבנתם מי זאת ליאן, אמא מדהימה ואישה חזקה ודמות להערצה בשביל הרבה אנשים ונשים, עוצמה שפשוט לא קיימת. אז תודה, תודה שאת שלי, שאת שלנו. המשפחה שלנו היא את. אני מבטיח להיות שם תמיד בשבילך כמו שאת שם בישבילי.
אני אוהב אותך".

עוד באותו נושא: בוריס קליימן