"אם פרץ יפגע באגו של נוייר, אין סיכוי שהוא יהפוך ליורש שלו"

דווקא אחרי שערך הופעת בכורה חיובית במדי באיירן מינכן, מעמדו של דניאל פרץ עלול להידרדר. למרות הדיווחים הסותרים בנוגע למצבו של מנואל נוייר, המנהל הספורטיבי כריסטוף פרוינד הצהיר אתמול שחזרתו של השוער הבכיר לאימונים הקבוצתיים הם "עניין של כמה ימים בודדים".

על פי הערכות בגרמניה, נוייר יזדקק לפחות לשבוע של אימונים לפני שישחק שוב, אבל הקאמבק שלו בכל זאת מתקרב, וזה עלול לדחוק את פרץ לעמדת השוער השלישי, כשלפחות כרגע סוון אולרייך מועדף על פניו.

עוד לפני הבכורה של פרץ אתמול, ניתחו באתר הגרמני "BR24" את הסטטוס של הישראלי, והסבירו מדוע אופף את עתידו חוסר ודאות.

"האם דניאל פרץ הוא היורש של מנואל נוייר? האנשים שאחראים להבאתו לבאיירן מינכן מסרבים לסרב תשובות בנוגע לשאלה הזו, וגם פרץ בעצמו צריך לעשות הכל כדי להימנע מהכרזת מלחמה בנוייר, לפחות בינתיים", הסביר הכותב, רפאל וייס.

לדבריו, "לא ברור כמה דקות פרץ יקבל במשחקים הבאים, אם בכלל" ואם רוצים להבין מה מעמדו האמיתי כרגע, "צריך לקרוא בין השורות".

"בכירים בבאיירן מינכן מתארים את פרץ בצורה זהה. הם מדברים עליו בתור 'הבטחה לעתיד', ונמנעים במכוון מלהשוות אותו לנוייר. נראה כי צמד המילים 'היורש החדש' נכנסה לרשימה השחורה במינכן בתקופה האחרונה, ומנסים להימנע מהמונח הזה ככל האפשר", הוא מסביר, ומזכיר את אלכסנדר נובל, שוער נוסף שהגיע לבאיירן בעבר על תקן הבטחה גדולה, אבל עבר השאלות רבות עד ש"כמעט בלתי אפשרי לדמיין אותו חוזר למועדון בעתיד".

"את הלקח שנלמד ממקרה אלכסנדר נובל מיישמים בבאיירן על דניאל פרץ. זו הסיבה שבשלב הזה לא מדברים על היכולות שלו, אלא בעיקר על האישיות. כך באיירן לא מאפשרת לציפיות לגביו להמריא לשמיים, ומצד שני גורמת לאוהדים להאמין שהוא מסוגל להתפתח לשוער טוב. דבר אחד בטוח – נוייר לא אוהב כלל וכלל שמדברים על למצוא לו יורש. דיבורים מהסוג הזה מעמתים אותו עם העובדה שהקריירה שלו לקראת סיום. וגם אם זו עובדה מוגמרת, בבאיירן ממש לא רוצים להרגיז את נוייר, הקפטן והמנהיג של הקבוצה".

לכן, לטענת הכותב, הבחירה בדניאל פרץ על פני שוערים מוכחים יותר כמו דויד דה חאה לדוגמה, "היא לא רק מקצועית, אלא גם פוליטית".

"באיירן נמנעה בכל הכוח מלצרף מתחרה ישיר לנוייר, והעדיפה לשים את הלחץ עליו ועל תומאס טוכל. לכן היא הימרה על פרץ ולא החתימה שם גדול יותר כמו דה חאה, יאסין בונו או דויד ראיה. ונכון לעכשיו, התכנית עובדת. פרץ ממלא את התפקיד שלו כפי שציפו. הוא לא דורש דקות משחק ורוצה הבטחות כמו אלכסנדר נובל. הוא מציג את עצמו בצנעה, מבהיר שוב ושוב שנוייר הוא המודל לחיקוי שלו, ומסביר שהוא אוהד של באיירן מינכן מילדות. עד עכשיו, אין לו תלונות אפילו על כך שסוון אולרייך מועדף על פניו. אגו קטן או רוח קבוצתית גדולה כמו שפרץ מראה עד עכשיו, זו האיכות שבאיירן חיפשה ומצאה בו. אבל למען האמת, פרץ הוא הרבה מעבר לבחור חביב ושוער סולידי – מדובר באחד הכישרונות הכי גדולים של הכדורגל הישראלי מאז ומעולם, שחקן עם מעט חסרונות, והרבה מאוד יכולות".

לעומת באיירן, הכותב לא נזהר מההשוואה לנוייר וטוען ש"במובן מסוים, מסלול הקריירה של פרץ מזכיר את זה של נוייר בתחילת דרכו. נוייר הגיע לבאיירן בגיל 25 והפך לשוער הבכיר די מהר. פרץ הצטרף בגיל דומה. העניין הוא שקשה מאוד להעריך האם פרץ יהיה אי פעם השוער הבכיר של באיירן. כדי שזה יקרה, הוא יצטרך להביא את היכולות שלי לכדי שלמות".

הכותב סיכם: "כשנוייר יחזור למגרשים, פרץ אפילו לא יהיה השוער השני של הקבוצה. סוון אולרייך שיהיה לפניו ברוטציה, הצליח בעיקר בגלל מה שהוא מעולם לא היה ומעולם לא יהיה: היורש של מנואל נוייר. אבל בשלב מסוים נוייר יסיים את הקריירה ואם פרץ מתכנן לרשת אותו, הוא חייב להתנהל באחריות וזהירות – לא רק להציג יכולת טובה ולהוכיח את עצמו, אלא גם להיזהר ממלחמות אגו. הוא חייב להבין את מקומו ולכבד את האגואים מסביבו".