בוריס קליימן התראיין לפודקאסט "קיק טוק" עם גילי ורמוט ורועי זריהן וסיפר על האירועים שעבר ביוון עם אותה פרשה מפורסמת בה היה חשוד באונס ילדה והחזקת הרואין: "כמה ימים לפני זה חתמתי בא.א.ק אתונה שזה אמור היה להיות הפיק של הקריירה שלי, עם השכר והמעמד כשגם אחרי א.א.ק השם שלך גבוה ואתה יכול לשחק עד גיל 40. זה לא קרה, ומשם הדברים הלכו אחורה והעדפתי להתחיל להמציא את עצמי מחדש עם המשפחה".
על מה שקרה באותו הערב: "זה היה 8 או 9 ימים אחרי משחק מול פנאתינייקוס בחוץ, יצאנו משם עם 0:0 כשאני מצטיין ועוצר פנדל דקה אחרונה. שבוע אחרי אנחנו משחקים נגד א.א.ק, אנחנו מפסידים 1:0 ואני עושה משחק מעולה. יום למחרת א.א.ק אתונה שולחים הצעה לסוכן שלי, סגרנו את המו"מ בחצי שעה וחתמתי, נסעתי לאתונה לחפש דירות, בערב אמרנו שנלך לבר אני ושני חברים ומשם דברים התפקששו".
"ישבתי 5-6 שעות במשטרה, דיברנו איתי יוונית שאני לא יודע", סיפר קליימן על הלילה ההוא. "כשהבנתי במה מדובר אמרתי להם ללכת למצלמות, אומרים 'כן כן' ולא עושים כלום, היה צריך לחכות חודשיים-שלושה למצלמות ולתוצאות בדיקת ה-DNA עד שהכל נגמר. אחרי שזה נגמר, לא.א.ק זה כבר לא התאים ונאלצתי לעבור, זאת טלטלה שבחודשים הראשונים לא היה פשוט לעכל, גם הכותרות וגם התקשורת שחוגגת עליך".
על הכלא: "בימים הראשונים שישבתי בכלא לא הצלחתי לדבר את אשתי, לא הייתי מסוגל, למשפחה זה הכי קשה. הייתי 4 ימים במעצר, אבל זה הרגיש כמו 4 שנים, את כל הבלטות ספרתי. בשעות הראשונות הייתי במעצר שברגע שהעורך דין שלי הבין שאני נמצא שם, הוא פנה לבית המשפט וביקש שאעבור משם. אחרי שעתיים או שלוש עברתי למקום אחר שהוא יותר טוב, שם אנשים אמרו לי שהאסירים מכירים אותי ושמעו למה נכנסתי, וכמו שכולם יודעים אסירים פחות אוהבים את הדברים האלה, שמו אותי בתא עם נשים ונעלו אותי".
השוער לשעבר התייחס לתכניות האישיות אחרי הקריירה: "את הכאפה הראשונה שהכדורגל זאת ההכנסה היחידה שלי קיבלתי בקורונה, אז הקמתי את חברה והתחלתי להתעסק בנדל"ן. כאשר פורשים מהכדורגל קמים בוקר אחד ושואלים 'מה עושים עכשיו?'. הכדורגל נותן לך ריגוש שלא מוצאים בשום מקום אחר, לא פרשתי באופן רשמי, השוערים והאנשים שאני עובד איתם אני עדיין מרגיש חלק מזה, אבל עדיין קצת קשה לי להגיד שפרשתי. זה לא משהו קל, זאת הייתה החלטה לא בלב שלם, כי כן רציתי להמשיך אך במקומות מאוד ספציפיים וזה לא הסתדר, היו גם הצעות מהארץ וגם ממדינות כמו הודו ופינלנד, אך לא רצינו לעבור".
קליימן על המעבר ליוון: "התאהבנו בחיים כאן, אשתי פתחה עסק וגם אני, למדנו לעשות כאן דברים אחרים. הילדים מאוד אוהבים את המקום ואוהבים את העברית שוטפת. יש לי ילד שנולד בארץ, ילד בקפריסין וילד ביוון. לא יודע מה יהיה בעתיד, כרגע הוצאנו אישור שהייה לעוד 3-4 שנים וזה המהלך הנכון החכם עבורנו כרגע. מה יהיה אחרי זה, אני לא יודע".
מה דעתך על הכתבה?