שלוש ידיעות שונות בתקשורת האיטלקית פורסמו היום (חמישי) – ומכולן עלתה מסקנה אחץ: עומרי גאנדלמן הוא לא עוד חיזוק של ינואר, אלא חלק בפאזל של לצ'ה שהשתלב מהר מהצפוי.
בידיעה הראשונה הודגש ההקשר: גאנדלמן הגיע כמעט כאלמוני, קיבל הזדמנות בעקבות פציעה ונזרק מיד להרכב. שישה משחקים, 415 דקות, שער אחד – אבל בעיקר נוכחות: "הוא תוקף שטחים, מפנה מקום לאחרים, נאבק, מנצח כדורים בגובה ומביא איזון גם כשעמדתו הטבעית התקפית יותר. בלצ'ה הדגישו את היכולת שלו להבין במהירות את הכדורגל האיטלקי ואת הדרישות של אוזביו די פרנצ'סקו".
בכתבה השנייה הפוקוס עבר לנתונים: "שמונה שערים ב-18 משחקים בבלגיה הם ממוצע חריג לקשר, אך הסיפור האמיתי הוא הסגנון. הוא לא מרבה לגעת בכדור, לא מוביל דריבל ולא מצטיין בכמות מסירות – כ-18 מסירות ל-90 דקות בלבד – אבל המשחק שלו מתבסס על תזמון ותנועה חכמה לעומק. כשהכדור מגיע לרחבה, הוא שם. לצ'ה, שמדורגת גבוה בליגה בכדורים ארוכים ובמצבים נייחים אך לא תמיד מממשת אותם, מקבלת ממנו איום אווירי ונוכחות ברחבה שחסרה לה".
בידיעה השלישית החמיאו: "האיש הנכון ללצ'ה הזו". אחרי השער מול אודינזה, גאנדלמן הוצג כשחקן שיכול לשנות משחקים דווקא דרך הפרטים הקטנים – כניסה מקו שני, תנועה נכונה, ניצול קרן: "לא כוכב שמרכז סביבו את התהילה, אלא כזה שמעלה את האפקטיביות של כל המערכת".
מה דעתך על הכתבה?