38 שחקנים כבשו מספר דו ספרתי של שערים במהלך העונה הסדירה של ה-MLS. ברשימה הארוכה ניתן למצוא לא מעט כוכבי ענק, בראשם כמובן ליאו מסי, אך גם לא פחות מארבעה ישראלים – חצי מכלל הנציגים שלנו בליגה. ארבעה ישראלים גם ישחקו בפלייאוף שייצא לדרך הערב (שבת), כך שזה זמן מעולה לעצור ולבחון מקרוב את העונה של הנציגים שלנו בארצות הברית: מי עשו קפיצת מדרגה, מי לא עמד בציפיות, מי הפתיע ומי סיפק את הרגעים הזכורים ביותר?
המצטיינים: דור תורג'מן (ניו אינגלנד) ועידן טוקלומטי (שארלוט)
יש הרבה דמיון בעונה שעברו שני החלוצים. שניהם התחילו אותה די לאט – תורג'מן מצא את הרשת רק פעמיים ב-15 המחזורים לפני פגרת המונדיאל, טוקלומטי עשה זאת חמש פעמים – אבל סיימו בהתפוצצות. טוקלומטי כבש שמונה שערים והוסיף עוד שלושה בישולים בתשעת משחקיו האחרונים, בעוד תורג'מן תרם באותם מחזורים שישה שערים ושלושה בישולים. הרבה בזכות קפיצת המדרגה של שניהם, שארלוט וניו אינגלנד אספו 33 נקודות כל אחת מאז החזרה מהפגרה – שווה למקום הרביעי בכל הליגה.
טוקלומטי הראה העונה שיש לו תכונות שנדיר מאוד למצוא אצל חלוץ ישראלי כשכבש חמישה שערים בנגיחה, שווה למספר הגבוה בליגה. הוא סיים את העונה עם שיא מועדון של 15 שערים והוסיף חמישה בישולים. תורג'מן סיים לא הרבה אחריו עם 12 שערים – הכי הרבה בניו אינגלנד אם מחריגים פנדלים – לצד שבעה בישולים, שווה להכי הרבה בקבוצה. כעת שניהם ינסו להוכיח את עצמם גם בפלייאוף, ואנחנו נקווה שגמר המערב יהיה גם דרבי מפציצנים ישראלי.
המאכזב: סייד אבו פרחי (קולורדו)
בקולורדו תלו הרבה תקוות בהגעתו של החלוץ המבטיח, שנרכש בקיץ ממכבי ת"א עבור 6 מיליון דולר. הוא היה אמור להיכנס לנעליו של רפא נבארו, מי שהיה הכוכב של הקבוצה ונמכר לסנט לואיס עבור 12 מיליון דולר – שיא להעברה בתוך הליגה. בפועל, אבו פרחי התקשה מאוד להסתגל וסיים את העונה עם 306 דקות משחק בלבד, במהלכן לא תרם שער או בישול, וגם רשם רק שלושה איומים על השער. ואם זה לא מספיק, ההופעה הרביעית שלו בקבוצה הסתיימה בכרטיס אדום שמונה דקות לאחר שעלה מהספסל. קולורדו, שהייתה במקום התשיעי במערב וחזק במאבק על כרטיס לפלייאוף כשאבו פרחי הגיע, נפלה עד למקום ה-13 אחרי שניצחה פעם אחת בלבד בתשעת המחזורים האחרונים – וסיימה את העונה. קשה היה לדמיין פתיחה גרועה מזו, ונותר רק לקוות שמדובר בחבלי לידה בלבד.
הקאמבק: ליאל עבדה (שארלוט)
עבדה כבר כמעט נמחק לגמרי בשארלוט. שחקן הכנף, שהיה אמור להיות הפנים של הקבוצה לאחר שנרכש עבור 8.5 מיליון דולר וקיבל חוזה של 2.6 מיליון דולר לעונה, הפך בחצי הראשון של העונה הנוכחית לשחקן ספסל אחרי שאכזב למדי בשנתיים הראשונות. אלא שאז הגיעה פגרת המונדיאל, שארלוט ערכה כמה שינויים בהתקפה אבל עבדה דווקא נשאר – בניגוד לכל הדיווחים שקדמו לתקופה – ומאז מדובר בשחקן אחר לגמרי.
הוא הרוויח בגדול מהצטרפותו של אלן סנט-מקסימן שאיתו יצר שותפות נהדרת, קיבל את הביטחון בחזרה וכבש עשרה שערים ב-18 משחקי ליגה מאז החזרה מהפגרה – כולל שלושער בתוך 18 הדקות הראשונות שלו על הדשא מול מונטריאול בדרך לתואר שחקן המחזור של הליגה, וצמד במחזור הסיום מול מסי ואינטר מיאמי שהחזיר את שארלוט מפיגור 3:0 ל-3:3. עבדה יסיים את החוזה בתום העונה הזו ועוד לא ברור אם שארלוט תממש את האופציה שיש לה לעונה נוספת, כך שיש לו הרבה על מה לשחק בפלייאוף.
היציב: תאי בריבו (די.סי. יונייטד)
בישראל לא תמיד מעריכים מספיק את בריבו, כנראה כי הוא לא בדיוק כיכב בליגת העל ושיחק רק במכבי פתח תקוה. אבל בארצות הברית יודעים טוב מאוד מה הוא שווה, שזה המון שערים. אחרי שתי עונות מלאות נהדרות בפילדלפיה, לפני כשנה הוא נמכר לדי.סי. יונייטד, ממנה קיבל חוזה של 2.3 מיליון דולר לעונה – עלייה של 190 אחוז לעומת מה שהרוויח בפילי. הוא החזיר על האמון עם עונה של 16 שערים, הכי הרבה מבין הישראלים.
המספרים של בריבו העונה מרשימים עוד יותר בהתחשב בכך שדי.סי. כבשה רק 39 שערים (ההתקפה השנייה הכי גרועה בליגה) ושהוא החמיץ תשעה משחקים בגלל פציעות. למעשה, מבחינת שערים ל-90 דקות הוא מדורג שמיני בכל הליגה עם 0.692. לצערו, הוא עבר לאחת הקבוצות המסכנות ב-MLS, ולמרות התרומה ההתקפית שלו היא סיימה במקום ה-14 במזרח והחמיצה את הפלייאוף בפעם השביעית ברציפות.
המפתיע: רן בנימין (דאלאס)
בנימין הוא אולי הנציג הכי פחות נוצץ שלנו ב-MLS, היחיד בלי הופעה בנבחרת ישראל הבוגרת וגם בעל השכר הנמוך ביותר (340 אלף דולר לעונה). מעמדו בדאלאס הוא של שחקן רוטציה שלפעמים פותח ולפעמים עולה מהספסל, אבל כשהוא כן על המגרש, זה לא בקישור – שם שיחק בהפועל ת"א ובנבחרות הצעירות – אלא כשחקן קו במערך של שלושה בלמים, גם בימין וגם בשמאל. מהעמדה המפתיעה הזו ידע בנימין לא מעט רגעים יפים בעונה הנפלאה של דאלאס, שסיימה במקום השני במערב. לאחד מאותם רגעים אף מוקדש החלק הבא.
שער העונה: רן בנימין נגד ריאל סולט לייק
בנימין הסתפק בשער אחד העונה (לצד שלושה בישולים), אבל איזה שער זה היה. הוא עלה מהספסל עם פתיחת המחצית השנייה במשחק החוץ מול ריאל סולט לייק, ראה את היריבה חוזרת מפיגור 3:1 ל-3:3, ואז הכריע את המשחק בדקה ה-90 עם ביצוע יפה כשקיבל את הכדור באגף שמאל, כידרר לכיוון המרכז וסובב מחוץ לרחבה לפינה הרחוקה. יופי של דרך לחגוג שער בכורה ב-MLS.
Teamwork makes the dream work 🤝 Ran Binyamin moves @FCDallas back into the lead with a stoppage-time banger! https://t.co/UrBk7FQcNH
— Major League Soccer (@MLS) August 20, 2026
הרגע הוויראלי: עבדה כבש מול מיאמי, השדר הפרואני הפתיע עם עברית
לאחר השער השני של עבדה מול מיאמי במחזור הסיום, הפתיע את הצופים השדר סמי סדובניק, שהעביר את השידור בספרדית, כשחגג את הגול בעברית. הוא צעק "כל הכבוד!", כינה את עבדה "הנציג שלנו בארצות הברית" ואיחל לו "המון בהצלחה" בפלייאוף. המבטא הספרדי שלו הקשה מעט על הבנת הדברים שאמר, אבל העיקר הכוונה. סדובניק, יהודי יליד פרו, הסביר שהוא פשוט חשב שיהיה נחמד לומר משהו בעברית כשעבדה יכבוש. בהחלט היה נחמד.
¡Kol Hakavod! Después de que el futbolista israelí Liel Abada anotara contra el Inter Miami de Lionel Messi, el relator, Sammy Sadovnik @sadovnik1965 , continuó el relato en hebreo. ¡Realmente increíble! 🇮🇱⚽💙 https://t.co/fL3hTSLSCL
— Dani Lerer (@danilerer) November 10, 2026
מה דעתך על הכתבה?