לעידן טל, מהכדורגלנים הבכירים בישראל בתחילת המילניום, יש ארבע אליפויות מדינה ברזומה, אולם ברור לכולם כי התחנה הכי בכירה אליה הגיע במהלך הקריירה המפוארת שלו הייתה אברטון האנגלית, בה שיחק במשך כשנתיים וחצי. 18 שנים לאחר שעזב, שחקן העבר של הטופיז העניק היום (שישי) ראיון לאתר הרשמי של הטופיז ונזכר בימיו בכחול.
הישראלי בן ה-45 סיפר על צעירותו ועל המסעות שהיה עושה מדי יום ממעלה אפרים לירושלים כדי להתאמן. "כדורגל היה משהו שמאוד אהבתי, לא חשבתי על להפוך לכוכב", הוא מסביר. "רציתי להיות השחקן הכי טוב בקבוצה ועשיתי באימון את הכל קצת יותר טוב מהאחרים, ובגלל זה הגעתי לרמה הגבוהה".
את הקריירה האירופית החל במרידה מהליגה השנייה בספרד. הוא מספר שמכבי פתח תקווה רצתה למכור אותו לקבוצה גדולה בישראל, אך הוא התעקש לצאת לאירופה: "אפילו הליגה השנייה בספרד יותר אגרסיבית וטקטית מהליגה הישראלית. יש הבדל גדול במנטליות ובגישה. ההגעה למרידה הייתה משימה גדולה אבל קריירה של כדורגלן היא קצרה ואתה חייב למקסם אותה ולנסות לעבור מכשולים גבוהים כדי להשיג את המטרות שלך. למדתי כיצד להתנהל מול אנשים מתרבות אחרת, זו הייתה עונה טובה וחוויה מיוחדת".
לאחר עונה בספרד, הגיע טל לאברטון, ותחת המאמן וולטר סמית', הוא ערך בעונה הראשונה 22 הופעות בליגה. שלושה ימים בלבד לאחר ההגעה, הוא ערך את הופעת הבכורה בהרכב בניצחון החוץ 0:1 על ניוקאסל: "זו הייתה הפתעה גדולה. המאמן לא אמר לי הרבה, הוא פשוט שם אותי בהרכב. ידעתי הרבה על הליגה האנגלית, על האווירה במגרשים ועל המהירות והאגרסיביות במשחק. אבל כבר מהדקה הראשונה שהגעתי למתחם האימונים, הבנתי שזה שונה לגמרי ממה שהכרתי. מצפים ממך להתנהג במקצוענות, ולא רק על המגרש. הייתי קצת בשוק. הרגשתי מוכן אבל יכול להיות שלא הייתי מוכן מספיק. אתה רוצה להיות במועדון כמו אברטון. אתה לא שואל שאלות על כסף או דירה. אתה רק רוצה להגיע ולהציג את היכולת שלך".
בעונה השנייה חלה נסיגה בדקות המשחק: "סיימתי את העונה הראשונה טוב והמאמן (סמית') אמר לי להיות מוכן לעשות צעד גדול קדימה. לצערי זה לא קרה, והעונה השנייה הייתה קשה מאוד. אני מתחרט שלא חשבתי לעצמי בזמנו 'אולי זו תקופה קשה, אבל אם אני רוצה להיות ברמה הזו אני צריך להילחם יותר'. האם עשיתי טעות? לא בטוח. דיברתי עם סמית', והוא היה יכול לראות לפי הבעת הפנים שלי שלא הייתי מרוצה".
במרץ 2002, סמית' הוחלף על ידי דייויד מויס, שאימן את המועדון עד שעזב למנצ'סטר יונייטד כעבור 11 שנים. טל מספר על ההבטחות שקיבל גם מאלן אירווין, עוזרו של מויס: "הוא אמר לי להמשיך לעבוד. לא להוריד את הראש, ואז הזמן שלי יגיע. לצערי זה לא קרה, אז חשבתי שאם הם לא רוצים אותי, מוטב לי לעבור למקום אחר".
הישראלי זוכר לטובה את האוהדים, וקורא להם "אחד הקהלים הכי טובים, אם לא הטוב ביותר באנגליה. קהל מאוד נאמן. נדהמתי במשחקי החוץ, גם כשלא היינו במצב טוב הם היו באים באלפים לראות אותנו. הם תמיד היו עם הקבוצה". במהלך התקופה בקבוצה, טל כבש שני שערים בלבד, והוא מסביר מדוע לא הבקיע יותר: "הייתי יכול לכבוש יותר אם הייתי יותר מרוכז באימונים. הראש שלי לא היה נקי. הייתה לי תחושה שהמאמן לא מאמין בי, אבל זה לא היה באשמתו. כשחקן בוגר מצופה ממך לקחת אחריות. לפעמים שיחקתי למרות שהרגשתי שלא מגיע לי, ולעתים קרה ההפך. הייתי יכול לתרום יותר אם הייתי משחק במרכז הקישור".
אברטון לא הייתה תחנתו היחידה באנגליה. לאחר שלוש עונות במכבי חיפה, בולטון נתנה לו את ההזדמנות לחזור לפרמיירליג. "זו הייתה הפתעה. היו לנו שני ילדים, וזה היה קצת קשה, אבל זה עשה לי טוב. בולטון זה מועדון טוב אבל אי אפשר להשוות אותו לאברטון. זו הייתה עבורי הזדמנות שנייה אך לא תמיד ניצלתי אותה. הייתי טוב כשהייתי עולה מהספסל, ופחות טוב כשפתחתי בהרכב".
כשנשאל לגבי פספוס שחווה בקריירה שלו, הוא לא התייחס לתקופה באנגליה אלא דווקא לעובדה שלא הצליח להעפיל עם הנבחרת לטורניר גדול: "אי אפשר להשיג הכל. גם מסי לא זכה במונדיאל. אני מרוצה מהקריירה שהייתה לי. לא תמיד הייתי מרוכז, וזו הייתה אשמתי, ולא של אף מועדון, אוהד, או של אשתי. רק אני".
מה דעתך על הכתבה?