עונת הבכורה של גיא מלמד באירופה הסתיימה אתמול (שבת) בצורה חלומית, עם זכייה בגביע הסקוטי לאחר שקבוצתו סט. ג'ונסטון גברה 0:1 בגמר על היברניאן של אופיר מרציאנו, כשהתואר הזה התווסף לזכייה בגביע הליגה הסקוטי בשלב מוקדם יותר של העונה. אמנם החלוץ לא שותף במשחק, אך ניתן להגיד שיש לו חלק לא קטן בזכייה, עם שני שערים במפעל, הראשון שער ניצחון בסיבוב ח' מול דנדי מליגת המשנה והשני העלה ליתרון בשמינית הגמר נגד קלייד, במשחק שנגמר בניצחון 0:2.
את אותם כיבושים ניתן להוסיף לחמישה שערי ליגה ועוד שלושה בישולים, ואת המספרים הללו סיפק מלמד למרות שהצטרף לקבוצתו מספר מחזורים אחרי פתיחת העונה ולא ערך איתה את תקופת ההכנה. שעות לאחר הזכייה, הוא התפנה לראיון מיוחד לספורט1 בו סיכם את השנה המוצלחת בקריירה שלו.
תאר לנו את החגיגות בעיר.
"חגיגות מטורפות. שתינו מלא. הבעלים בירך אותנו ואמר לנו שעשינו הישג היסטורי. שהוא גאה בנו. חזרנו לאצטדיון וחיכו לנו אלפי אוהדים. לצערנו לא היינו יכולים לחגוג איתם בתוך האצטדיון. זאת העונה הכי טובה שהייתה בהיסטוריה של המועדון. הקבוצה בחיים לא לקחה שני גביעים בעונה אחת. אנחנו הקבוצה הרביעית אי פעם בכדורגל הסקוטי שלקחה שני תארים בעונה אחת".
מי בירך אותך?
"הרבה קולגות למקצוע התקשרו לברך ואני חייב לציין את שי ברדה, שאימן אותי במכבי נתניה, שממנה יצאתי לחו"ל ויש לו חלק גדול בפריצה שלי. הוא אמר לי כל הכבוד, שזה מגיע לי. מבחינתי השיחה איתו הייתה מעין סגירת מעגל, לדבר עם שי אחרי שאני זוכה בגביע לעומת ההפסד אז עם מכבי נתניה לבני יהודה".
היית הליגיונר הבכיר השנה בסקוטלנד.
"כן. מי היה מאמין שניר ביטון יהיה בסלטיק, מרציאנו בהיברניאן ואני בג'ונסטון אקח את התארים (צוחק). אני מאחל לעצמי להשיג את מה שניר השיג בסקוטלנד".
ומבחינה אישית?
"הייתה עונה מדהימה. גם אישית וגם קבוצתית. אני חושב ששיפרתי פה המון דברים במשחק שלי. מצד אחד, זו עונה שהתחילה עם קשיים כי הגעתי לקבוצה באיחור של עשרה מחזורים והייתי צריך עוד להיות בבידוד של שבועיים. הקבוצה הייתה במצב לא טוב ואף אחד לא הצליח לבלוט, אבל מהרגע שהיא נכנסה לעניינים התחלתי לכבוש שערים ולבשל. בחלק השני של העונה היינו בלתי ניתנים לעצירה. גם הכול התחבר לי, כי אני חושב שלא הפסדנו באף אחת מהפעמים שפתחתי בהרכב".
האמנת שתסיימו את העונה הזאת ככה?
"לא. כשהגעתי היינו במקום האחרון ורק חשבנו על איך אנחנו נשארים בליגה. הייתה עונה מלאה בדרמות ומלא משחקים שהראנו שאנחנו ווינרים. העפלנו לפלייאוף העליון בליגה במחזור האחרון, אחרי שלא היינו במקום הזה לאורך כל העונה. בגביע הדחנו בפנדלים את ריינג'רס, שזו קבוצה שלקחה אליפות בפער של הרבה נקודות".
זו לא הייתה עונה רגילה עם כל הקשיים שהביאה עמה הקורונה.
"מבחינה אישית זה מאוד קשה. לא ראיתי את המשפחה שלי כל השנה, גם את החברה שלי בקושי ראיתי. היה פה סגר ארוך של שלושה חודשים וזה מנע מאיתנו גם לבלות אחרי האימונים כל השחקנים ביחד".
אני מחזיר אותך לינואר. עד התקופה הזו לא שיחקת הרבה. יש הרבה שחקנים שהיו נשברים ורוצים לחזור בינואר, אבל אתה התעקשת להישאר.
"היו לי הצעות כספיות גבוהות מקבוצות בארץ, אבל העדפתי למצות את החלום שלי. אני שמח שעשיתי את זה. כל כדורגלן ישראלי שיוצא לחו"ל צריך להבין שהוא מתחיל פה מאפס ועומד למבחן בכל שבוע. אני ממליץ לכל ליגיונר להישאר בחו"ל ולא לוותר על ההזדמנות הזאת כל עוד הוא יכול".
כמה שונה הכדורגל הסקוטי מהכדורגל בארץ?
"הכדורגל פה יותר קצבי ופיזי. הכדור הרבה יותר באוויר, אין הרבה שריקות על פאולים. פאול שהיית מקבל בארץ לא תקבל פה. פה פחות מתבכיינים לשופטים מהכדורגל בארץ. יש גם דברים נוספים שקשורים לתרבות. למשל, פה בסקוטלנד קוראים למאמן gaffer ולא בשם הפרטי שלו".
למען אלה שפחות מכירים את הליגה: אם סט. ג'ונסטון הייתה משחקת בישראל, איפה היא הייתה מסיימת?
"אני בטוח שהיא הייתה מסיימת בפלייאוף העליון".
מי היו החברים הכי טובים שלך?
"יש כמה שחקנים שאני מחובר אליהם. החלוץ כריס קיין, הבלם ליאם גורדון וגם סקוט טנצר המגן השמאלי. הצלחתי ללמד אותם כמה מילים בעברית, כמו בוקר טוב, אח שלי…".
עם הרגיעה במצב הקורונה, החל המצב הביטחוני הלא פשוט בישראל בשבועות האחרונים. איפה זה תפס אותך?
"האמת שהרבה שחקנים שאלו אותי על המצב בארץ. ניסיתי להסביר להם את הקונפליקט מהצד הישראלי. שאלו אותי כל הזמן אם המשפחה שלי מוגנת ובעיקר ניסו לעודד אותי. הסברתי להם שהמשפחה שלי גרה במרכז, שיש להם 90 שניות להגיע לחדר מוגן, שזו מלחמה שמתרחשת אחת לכמה שנים ושאני מקווה שיהיה שלום. אמרתי להם שקשה למי שלא מישראל להבין את המצב ולהבין איך אנחנו חיים ככה".
חווית גזענות בשבועות הללו?
"לא בצורה אישית. במשחק האחרון נגד סלטיק הבנתי שתלו דגלי פלסטין ביציע, אבל מהר מאוד לפני המשחק דאגו להוריד אותם. זה עורר הרבה דאגה אצל המשפחה שלי והחברים הקרובים. הרבה ביקשו שאביא דגל ישראל למשחק הזה. בסופו של דבר הכול עבר בשלום".
מה הלאה?
"אני אחזור הביתה. אהיה עם המשפחה שלי, אהנה קצת מהזמן בארץ כי לא הייתי בה הרבה חודשים. אני אבחן את ההצעות ואחליט מה מקום הטוב ביותר בשבילי".
ג'ונסטון פנתה אלייך, יש סיכוי שנראה אותך ממשיך לעונה נוספת?
"בהחלט. זה מקום מדהים שנתן לי את ההזדמנות להציג את עצמי באירופה ואני מקווה שנצליח לגשר על הפערים שלנו במו"מ ובתנאים. עשינו עונה אגדית, העונה הכי טובה בהיסטוריה של המועדון והמועדון רוצה שכל הסגל ימשיך. אני מאוד מאמין בו".
הקבוצה יכולה לשחזר את העונה הזאת ואפילו להצליח באירופה?
"יהיה קשה מאוד לקחת שוב שני גביעים. מצד שני, אני מאמין שבזירה האירופית, החוסן הנפשי, המשמעת הטקטית והמאמן שלנו יכולים להוביל אותנו לשלב הבתים".
הוזכרת בהקשר של כמה קבוצות בליגה השלישית באנגליה, ביניהן סנדרלנד ואיפסוויץ'.
"שמעתי מהסוכן שלי על כך. הוא אמר לי על שיש התעניינות. זה מאוד מחמיא לי. אצטרך לשבת עם הסוכן ולבחון כל הצעה לגופה.
חזרה לארץ זו אפשרות?
"אני לא פוסל, אבל מצד שני הכיוון שלי הוא כן להמשיך בחו"ל".
העונה הנוכחית יכולה להוביל אותך לנבחרת?
"אני חושב שאני מרגיש בשל כבר לנבחרת. עוד לא דיברו איתי משם אבל אני מאמין שהניסיון שצברתי בכדורגל האירופי, יכול לעזור לי להשתלב בצורה יותר טובה ולעזור לנבחרת".
מה דעתך על הכתבה?