ערן זהבי: "הדבר הראשון שעשיתי אחרי השיא היה לשלוח הודעה לסוזה"

אחרי שהפך למלך שערי נבחרת ישראל בכל הזמנים ופתח את עונתו השנייה בפ.ס.וו איינדהובן עם ציפיות גדולות, ערן זהבי התראיין לפודקאסט "הפודיום" של אורן יוסיפוביץ' והתייחס בהרחבה לכל מה שעבר עליו בשנה האחרונה: מהפריחה במדים הלאומיים, דרך ההשתלבות בקבוצתו ההולנדית, היחסים עם מריו גצה ודוניל מאלן וגם השוד שהתרחש בביתו בשלהי העונה שעברה.

האזינו לפודיום

"אתה תמיד צריך לחיות את הפעולה הבאה שלך כי לפי זה שופטים אותך", סיפר זהבי. "אם תעשה לא טוב את הפעולה הבאה ישפטו אותך על עוד פעולה לא טובה. בסוף לפני כל פעולה אתה צריך לשכוח מה היה בפעולה הקודמת. אם הבקעת עכשיו שער ותנסה לעצור את הכדור הבא בשחצנות וביהירות – אתה לא תעצור אותו כמו שצריך, אז הפעולה הקודמת – השער שהבקעת – לא עזרה לך לעצור את הכדור יותר טוב. אני חושב ששחקן כדורגל צריך שתהיה לו האפשרות לשכוח מהפעולה הקודמת שלו, לטוב ולרע".

למה לא הוחלף מול איי פארו
"נגד איי פארו הייתי אמור לצאת בדקה 60-70 כי ווילי (רוטנשטיינר) רצה שאני אנוח, אבל אחרי שהבקעתי צמד אמרתי לו 'ווילי, אני מבקש ממך לא להוציא אותי'. אני מכיר את הגוף שלי מצוין, אני יודע למה אני מסוגל ומה אני יכול לעשות. לפעמים כשאני מרגיש בכושר טוב – אסור לעצור אותי. אני יודע איך אני מרגיש, מתי אני יכול להיפצע ומתי לא. למשל במשחק האחרון נגד אלקמאר כשיצאתי בדקה ה-55 זה לא הפריע לי, וגם הייתי מאוד עייף. אני יודע מתי לעשות סטופ ומתי לא".

מה הדבר הראשון שעשה אחרי ששבר את השיא
"אני חושב שפאולו סוזה השפיע לי הכי הרבה על הקריירה. לא רק מבחינת מספרים, הוא ראה אצלי המון דברים שאני אפילו לא ראיתי בעצמי מרוב שהייתי מקובע על דברים אחרים. ברגע שראיתי את הדברים האלה הבנתי לאן אני יכול להגיע ומה אני יכול לעשות בכדורגל הישראלי. אתה יודע מה הדבר הראשון שעשיתי אחרי ששברתי את השיא? לשלוח לפאולו סוזה הודעה. באמת. שלחתי לו הודעה ששברתי את שיא השערים של שחקן ישראלי עם מספר השערים וכל זה. הוספתי 'אני רוצה להגיד לך תודה'. הוא מאוד השפיע לי על הקריירה".

המטרה הבאה
"השער ה-400 הוא מטרה. זה כיף לשים מטרות. תכל'ס, אפשר לעשות את זה ב-2-3 עונות. פיזית אני מרגיש מצוין. אם לפעמים עולה לי בראש לפרוש בשנתיים הקרובות, זה לא בגלל שאני מרגיש פחות טוב גופנית".

"תחרות" מול הצעירים
"באימונים פה יש לנו GPS על הגב ועוד כל מיני דברים. בסין המספרים שלי היו יותר נמוכים מפה, זה אמנם גם בגלל הקצב של הליגה שהוא פחות גבוה מהליגה ההולנדית, אבל להתרגל לקצב שונה בגיל 33-34 זה מאוד מאוד קשה. זה אתגר. לבוא לעשות את זה ולעלות במספרים על ילדים בני 22 שהם בשיא הקריירה שלהם ורק רוצים לטרוף את העולם – זה אחד הדברים הכי חשובים שהשגתי".

על החיבור עם מריו גצה
"יש בינינו באמת חיבור מאוד מאוד טוב, כשמתחלקים לזוגות באימונים וגם באוכל אנחנו תמיד ביחד. יש בנינו הרבה נושאים משותפים: בגיל, בהבנה, בבגרות… שנינו הרבה יותר עם הרגליים על הקרקע ויש לי הרבה מה לדבר איתו. זה טבעי שזה נוצר. אנחנו מדברים חופשי, אני שואל אותו שאלות, איך היה בבאיירן עם פפ ובדורטמונד עם קלופ, הוא אפילו התאמן אצל פטר בוס ככה שיש לנו דברים משותפים. אתה לומד דברים, אתה מבין איפה הבנאדם שיחק ואיזה דברים הוא עבר בקריירה ואתה גם מבין למה הוא הגיע לשם. כשאתה מדבר עם בנאדם אז אתה יכול להבין למה הוא הגיע לאן שהוא הגיע, ואתה מבין שלפעמים הוא אפילו נבוך מזה – הוא לא אוהב לדבר על הגול נגד ארגנטינה בגמר המונדיאל. כשהיינו בפורטוגל לפני המשחק מול בנפיקה ועשינו הליכה בבוקר – הוא לא יכול היה ללכת שם".

אוהב את איך שהנבחרת משחקת תחת ווילי
"כסגל שחקנים וכשמות, בעבר היו שמות יותר גדולים בנבחרת מאשר היום, בכל עמדה. ותמיד התעסקנו באיך אנחנו מנסים להוציא תיקו או לגנוב ניצחון, ולא רק נגד נבחרות מהטופ של הטופ, אלא אפילו אני זוכר ששיחקנו בווילס ושיחקנו מאוד מאוד הגנתי, אני לא רואה את זה קורה אצל ווילי. תמיד לאורך השנים אמרתי ורבתי עם מאמנים על זה – בשביל להתקדם, אנחנו לא צריכים לפחד לקבל 5:0 בדנמרק. אנחנו לא צריכים לפחד. אנחנו צריכים להסתכל לפחד הזה בעיניים, לנסות לתקוף, לנסות להתקדם, לנסות לשחק כדורגל מודרני אמיתי במטרה לנתח אחר כך את הטעויות ולנסות לתקן אותן, פעם אחר פעם. אם תמיד נעמוד 5-4-1 ונפסיד 2:0 לא נתקדם ולא נגיע לכלום, זה לא עובד".

על היחסים עם דוניל מאלן
"כשמשחקים שני חלוצים, הם צריכים לעבוד אחד בשביל השני. זה צריך להיות ווין-ווין סיטואיישן. זה לא יכול לעבוד אם שני החלוצים האלה לא אוהבים לשחק אחד עם השני. היו משחקים שבאמת עשינו משחקים מצוינים ואמרו "וואו, איזה שילוב", ופתאום אחרי משחק שאחד מאיתנו בעט יותר מהשני לשער עשו מזה טרגדיה. היה שם וייב לא טוב מבחוץ, שאני חושב שחלחל גם קצת פנימה. מחוץ למגרש לא היה שום דבר. יכול להיות שאני אולי נאיבי, אבל במגרש זה לא התחבר לכדי מה שיכלנו לייצר. בסופו של דבר נתנו מעל 30 גולים ביחד, אבל היינו יכולים לעשות הרבה יותר".

על המעבר של כריסטיאנו רונאלדו למנצ'סטר יונייטד
"זה לאו דווקא בגלל יכולת. אני חושב שהוא מדהים, הבחירות שהוא עושה הן אף פעם לא הבחירה הקלה. הוא תמיד הולך למקום היותר קשה. הוא תמיד מצטייר כאחד שהולך אחרי הכסף, וכולם ציפו עכשיו שהוא ילך למנצ'סטר סיטי או לפריז סן ז'רמן, אבל כל הבחירות שלו מראות אחרת – אם זה ללכת לסרייה A ליובנטוס אחרי שהוא זכה כבר חמש פעמים בליגת האלופות, שזו ליגה מאד קשה לחלוצים וכולם אמרו שיהיה לו יותר קשה והוא סיים גם שם מלך שערים. הוא הצליח בכל מקום שהוא שיחק, גם בנבחרת. עכשיו ביונייטד בבכורה זה הרגיש כאילו שהוא לא עזב מעולם למרות שעברו 12 שנים. זה מטורף".

יאריך חוזה באיינדהובן?
"בסוף העונה אני אהיה בן 35. אני לא ארוץ לחתום על חוזה חדש, אם פ.ס.ו ירצו אז זו תהיה מחמאה גדולה. אבל בסוף, אם אני אסיים העונה עם 20 גולים – כל האופציות פתוחות".

על השוד
"קיבלנו הרבה מאוד אהבה והרגשתי שהם (פ.ס.וו) העריכו את זה. מצד שני, אני לא רואה בעצמי איזה גיבור גדול. לקחתי החלטה ביחד עם המשפחה שלי, חשבנו מה טוב לנו ומה נכון לנו והחלטנו להישאר. החלטנו להתחזק מזה ולהמשיך. הילדים לא רצו בשום אופן לחזור הביתה, הם היו בלחץ. התעקשתי שאנחנו הולכים לישון בבית כי רציתי לפתור את הבעיה כמה שיותר מהר. נשארו שבועיים לסוף העונה, אז התחלתי מזה שבואו נעבור את המשחק הקרוב ואז יש משחק חוץ ומשם ניסע הביתה (לישראל). פתרנו בעיה ואז עוד בעיה. בלי חשיבה לטווח ארוך. להגיד שאנחנו נשארים בהולנד גם בשנה הבאה לא הייתי יכול, אבל בסופו של דבר החלטתי ולקחנו את הילדים מחברים שלנו ואמרתי להם 'אנחנו חוזרים הביתה, נישן בבית ביחד ונעשה הכל ביחד'. הבעיה הייתה כשחזרנו להולנד. כשחזרנו, הילדים קצת היו בלחץ ולא רצו לעזוב אותנו. ראיתי את הדברים חוזרים ואנחנו עדיין מטפלים בהם".

לאתר הרשמי של הפודיום: https://hapodium.com/