רגעים מרגשים מאוד עברו על החלוץ דור ג'אן בסוף השבוע האחרון. ג'אן חזר לפאסוס פריירה הפורטוגלית אחרי עונה מסויטת, שכללה פציעה קשה של קרע ברצועה הצולבת בברכו, חודשים ארוכים של כאב והליך שיקום מייגע, כשבתוך הדברים הוא גם חווה ירדת ליגה עם מכבי פתח תקוה למרות שלא היה שותף פעיל. ביום שבת האחרון הוא שותף במשחק אימון של קבוצתו הפורטוגלית ואפילו כבש שער שגרם לו לאושר גדול.
"זה היה משחק אימון נגד קבוצה מהמחוז של פאסוס, משחק אימון ראשון של העונה", סיפר ג'אן בראיון מיוחד לוואלה! ספורט. "חילקו אותנו לשתי קבוצות, כל קבוצה שיחקה מחצית. אני נכנסתי במחצית השנייה עם עוד 10 שחקנים שאת רובם אני לא מכיר והכל מתחיל מההתחלה. אני רואה בזה משהו חיובי, אני פותח דף חדש, מתחיל מאפס ועכשיו רוצה ליצור רושם הראשוני טוב. לפני שנכנסתי למשחק התסריט כבר עבר לי בראש, ידעתי שאכנס לשחק אחרי כמעט 11 חודשים שלא שיחקתי, ידעתי גם שאני אבקיע וממש הרגשתי את זה בגוף עוד לפני המשחק, ואז זה באמת קרה. הרבה זמן לא שיחקתי כדורגל, זה אושר גדול להרגיש שוב חלק מהמשחק, לחזור לדשא ולעשות את מה שאני אוהב".
ג'אן, שהושאל בעונה האחרונה למכבי פתח תקוה שירדה ללאומית, חזר כעת באופן אוטומטי לפאסוס הפורטוגלית, שם יש לו חוזה לעונה נוספת והתחיל עם חבריו הישנים-חדשים את אימוני טרום העונה.
"חיכיתי לזה הרבה זמן, התחלתי העונה כאן את האימונים עם פאסוס ומן הסתם עוד לפני האימונים היו המון בדיקות, הרבה טסטים וכמובן שלי עשו עוד בדיקות נוספות, כי רצו לראות את מצב הברך אחרי הפציעה".
"בשבוע שעבר, עוד לפני האימון הראשון של הקבוצה, שלחו אותי לסדרת בדיקות מיוחדות באצטדיון של פורטו, יש להם שם מתחם מיוחד ובנוסף לכך גם עברתי עוד MRI בבית חולים פרטי כאן באיזור, כדי שגם הרופא של המועדון יוודא שהברך במצב תקין. אמרתי להם כמובן שאני יכול כבר להתחיל את האימונים, אבל הם לא רצו לקחת שום סיכון. הם הבינו שהכל בסדר כרגע ושאני יכול להתחיל את האימונים עם הקבוצה, אבל ברור שיש לי עוד דרך לעשות כדי לחזק את הרגל".
עד מתי יש לך חוזה בפאסוס? מה התוכניות לעונה הקרובה?
"יש לי כאן חוזה עד לסיום העונה הזאת. הגיע מאמן חדש לקבוצה, לא הכרתי אותו בעונה שעברה, המון שחקנים חדשים הצטרפו וזה סוג של התחלה מאפס עבורי. בכל מקרה ידעתי שאני מגיע לתחילת העונה בפורטוגל כשחקן רגיל והיה לי חשוב שהם יידעו שהתאמנתי והכנתי את עצמי בצורה טובה לעונה הזאת. אני לא רוצה לקבל עכשיו שום הנחות. להיפך, אני עובד יותר קשה מכל השחקנים כדי להראות שאני רוצה יותר ושאני יותר רעב מכולם. יש לי גם תכנית משלי ואקסטרות שאני עושה עם מאמן הכושר שלי".
"אני לא באמת יודע מה יקרה איתי העונה, יש לי כאן חוזה, אבל זו שנת חוזה אחרונה ואנחנו יודעים איך הדברים עובדים. זו סיטואציה שממנה אפשר ללכת להפרדת כוחות או להארכת חוזה, הכל פתוח כרגע. יש גם סיכוי כמובן שאשאר כאן ואסיים חוזה. המאמן והמועדון בוחנים את הסיטואציה. אני לא יודע מה יקרה בעוד שבועיים -שלושה, אבל מאמין שבקרוב אדע לאן אני הולך".
חזרה לארץ באה בחשבון? יש הרבה קבוצות ישראליות שמחפשות חלוצים.
"כרגע אני פה וגם עידן (בן אבו, ר"ב) וגם אני לא בקשר עם קבוצות מהארץ. שמנו הכל בצד, בסוג של הולד. בסופו של דבר, הכל יכול לקרות. כל האפשרויות באמת פתוחות. כרגע אני לא רואה צורך למהר, אני נמצא בליגה מצויינת ולא ממהר ללכת מכאן וחוץ מזה שיש גם אופציות ממדינות אחרות, לאו דווקא לחזור לישראל".
בוא נחזור אחורה לפציעה שלך. איך זה קרה?
"זה קרה באימון באמצע אוגוסט, עוד לפני שהליגה התחילה. הספקתי לשחק רק חצי שעה בגביע הטוטו ושבוע אחרי זה נפצעתי באימון. שבועיים לאחר מכן כבר נותחתי. בעצם עונה שלמה לא שיחקתי והכל התנהל על פי הפרוטוקול שקבעו לי. ניסיתי לדחוף לזה שאחזור מוקדם יותר, גם כדי לעזור למכבי פתח תקוה שהייתה בתקופה לא קלה, אבל הקשבתי כמובן לרופאים שלי כדי לא לקחת שום סיכון. בסופו של דבר ההחלטות התקבלו יחד עם הרופא שניתח אותי, ד"ר דרור לינדנר, אבל הוא כמובן זה שקובע. בסביבות חודש מרץ חזרתי להתאמן עם הקבוצה, אבל אלה לא היו אימונים מלאים ממש, עם מגע והכל. שיחקתי ג'וקר באימונים, בלי מגע. זה היה להתאמן אבל לא באמת. באמצע אפריל קיבלתי אישור מהרופא שלי להתחיל להתאמן עם מגע ובאימונים מלאים ולמעשה הייתי כשיר לחזור לשחק בשניים-שלושה משחקים האחרונים של העונה. אני מניח שבפתח תקוה העדיפו אולי לא לקחת סיכון, גם מבחינה ביטוחית-כספית. הם היו במצב רגיש מבחינת המלחמה בתחתית והעדיפו שלא להכניס אותי לעניינים ובסוף לא יצא לי לשחק".
כמה קשה היתה השנה הזאת?
"כשאתה בכדורגל, אתה יודע מן הסתם שהקריירה לא ארוכה וכשהיא לא ארוכה אתה לא רוצה לפספס אפילו יום אחד. לפעמים הפציעות הן חלק מהעניין ויש פציעות שבהן אתה מפספס שבוע ויש לפעמים שיותר. ברגע שהודיעו לי על חומרת הפציעה, זה היה כאילו שהורידו לי חרב על הצוואר והשמיים נפלו, אבל אני מאמין שמהמקומות הכי נמוכים מתחיל תהליך ארוך, קשה ומייגע ואז אתה לומד להעריך את הדברים הקטנים".
"כשהודיעו לי על הפציעה הייתי ברצפה, תרתי משמע, הייתי גמור כי לא האמנתי שזאת היתה חומרת הפציעה, כשזה קרה לא הרגשתי כלום. אחרי כמה ימים של הרגשת אובדן וכאב והרבה בכי וצער, אתה לומד לחיות עם זה, מקבל את המצב ואומר לעצמך 'אוקיי, קרה, איך קמים מפה עכשיו ומה עושים?', היה לי תסריט מדויק של מה אני הולך לעשות ואיך. בחרתי את המעטפת בקפידה, כדי שיהיו סביבי האנשים הכי טובים שיש. ידעתי שאני רוצה לעשות את הדברים בדרך שלי ורציתי שהאנשים שבחרתי יהיו איתי באותו ראש, כדי שאיתם אצא למסע הקשה הזה. שוחחתי גם עם מספר שחקנים שעברו פציעות דומות, כמו גדי קינדה ועמית ביטון, אבל לא התעמקתי איתם בפציעה, כי כל אחד עובר את התהליך בדרך שונה".
עבדת העונה גם על הצד המנטלי?
"ברור. בארבע השנים האחרונות אני עובד עם מנטליסט צמוד, אלי כהן, שעובד איתי יחד. אנחנו בקשר שבועי ומהרגע שנפצעתי ובעצם התרסקתי, התדירות של המפגשים גדלה לפעמיים בשבוע והוא עזר לי לצאת מחושך מאוד גדול שהייתי בו. הוא עזר לי להאמין בעצמי מחדש. הייתי מאוד אופטימי מההתחלה אחרי שנפצעתי וקיבלתי הכל באהבה. אלי עזר לי לעלות מתחתית עמוקה בחזרה למעלה. למדתי המון על עצמי ואיך להתמודד עם סיטואציות דומות".
לסיום, אתה לא מרגיש סוג של פספוס על הקריירה שלך עד עכשיו? התחושה היא ששחקן מוכשר כמוך, היה צריך להיות במקומות גבוהים יותר
"אני יכול להבין מאיפה השאלה מגיעה. אם היית שואל אותי בתור ילד איפה אהיה בגיל 28, אז הייתי מקווה שאגיע לאן שהגעתי. דברים הלכו והתקדמו. בהתחלה זה היה קצת יותר קשה ומאז שהגעתי לבני יהודה בגיל 23 הדברים החלו להתייצב. צברתי ביטחון וניסיון ובניתי את מי שאני היום. ברור שדברים היו יכולים להיות אחרת. לפני שנה בתאריך הזה וגם לפני שנתיים, הייתה לי הצעה ממכבי חיפה. הם מאוד רצו שאגיע, אבל החלום שלי אמר לי לצאת לחו"ל. יצאתי לחו"ל כמו שרציתי וגם בקיץ שעבר שוב היתה התעניינות מכיוון מכבי חיפה, היו שיחות אבל העדפתי להישאר בפורטוגל. אז הגיע מאמן חדש שהביא שחקנים בעמדה שלי ודברים השתנו. זה גרם לי לעשות חישוב מסלול מחדש, אבל בינתיים חיפה כבר החתימה את דין דוד ואת בן שהר אז האופציה שם נסגרה. יש לפעמים את המחשבות על זה שאולי אם הייתי אומר להם כן, שבועיים קודם, אז אולי הייתי במקום אחר, אבל אני באמת מאמין שהכל קורה לטובה ואני שוב מכוון עכשיו למקומות גבוהים. אני נמצא בליגה שיכולה לפתוח עבורי דלת להמון דברים טובים. שחקנים יוצאים מפורטוגל לליגה האנגלית והספרדית והגרמנית, אז אני באמת מעריך מאוד את המקום שאני נמצא בו. כל דבר יקרה בעיתו, ישראל תמיד תהיה ברקע. אני יכול להגיד בוודאות שלא אמרתי את המילה האחרונה על המגרש. חזרתי טוב מהפציעה ואני בטוח שיהיו עוד שיאים בהמשך".
מה דעתך על הכתבה?