דיא סבע לא רצה לעזוב את איחוד האמירויות. הוא נהנה שם מכל רגע, עף על סגנון החיים וראה את המשפחה פורחת ומאושרת. אם זה היה תלוי בסבע, יש הטוענים, הוא היה מסיים באמירויות את הקריירה ונשאר לחיות שם גם אחריה. לכן, כשכל המאמצים למצוא לו קבוצה חדשה בכדורגל האמירתי אחרי סיום החוזה באל נאסר לא צלחו, סבע לקח זמן לחשוב. המחשבה על לרדת ברמת החיים הייתה קשה. סיבאספור? כמו שהעיד בעצמו, גם אחרי ששוכנע להגיע אחרי שבועות ארוכים וכבר נחת בעיר, הוא רק רצה לברוח. אחרי חודשיים חלומיים, כבר אפשר להגיד שסיפור הסינדרלה ההזוי שלו מתקדם בדרך הנכונה.
סבע ממשיך לתחזק מסלול קריירה לא שגרתי, אבל כזה שמתוכנן בקפידה. אחרי שורה של החלטות לא טובות בתחילת הדרך, סבע עלה על מסלול שלו, רחוק מהעין ומהמיינסטרים. תזכורת: סבע, הפרוספקט שמכבי ת"א הביאה בגיל 18, לא קיבל הזדמנויות, "פספס" את עידן ג'ורדי קרויף כשבחר לעבור לבאר שבע, המשיך לחצי עונה בסכנין, כמעט ירד ליגה עם מכבי פ"ת ובקיץ 2014, נחת למבחנים במכבי נתניה של יוסי מזרחי. אחרי שהחמיץ את רוב עונת 2015/16 בגלל פציעת ברך, סבע התפוצץ עם נתניה בלאומית ומשם, פחות או יותר הכל התחיל להסתדר. גם כלכלית.
סבע עבר תהליך מקצועי תחת דראפיץ' וברדה. השניים נדהמו מהיכולות האישיות הפנומנליות, אבל שמו לב שהכל קורה רחוק מהשער. "מעולם לא הבקעתי שער מתוך הרחבה", אמר להם. "כולל בילדים". הם עבדו איתו באופן אישי על תנועות לעומק וכניסות לרחבה. הציבו מטרה אישית אחרי מטרה אישית. "בכל פעם שהכדור מגיע לקישור, אתה עושה ספרינט לעומק", אמרו לו. בשבילו (ובזכות מוסר ברמה של ערן לוי), הם הלכו על שיטת היהלום והמציאו את סבע מחדש כמספר 10. מבחינתם, רק יחידי סגולה בכדורגל המודרני יכולים למלא את התפקיד. סבע הוא אחד מהם. "לסבע יש קליטה מטורפת, הם הסבירו לו פעם אחת והוא הפך למפלצת", נזכר גורם בנתניה.
סבע הגיע לסין נישא על גבי ההצלחה המסחררת של ערן זהבי. הוא עזב קצת אחריו כשהליגה הסינית, ששבה בקיץ 2020 לשחק תחת נהלי קורונה מחמירים ומגבלות קשות מנשוא, החלה לקחת צעד אחורה בכל הקשור לכסף גדול לזרים. לאמירויות הוא הגיע נישא כל גבי הסכמי אברהם. נירמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות סלל את הדרך למהלך ההיסטורי ושני הדברים קרו פחות או יותר במקביל. סבע היה המועמד האידיאלי. שם גדול מספיק, שבא עם קבלות ומספרים מליגה יוקרתית, וכמובן אחד מבכירי השחקנים במגזר הערבי.
"ההגעה של סבע לאיחוד האמירויות הגיע בטיימינג מדהים", מסכים העיתונאי אורי לוי, מייסד באבאגול ומומחה לכדורגל בעולם הערבי. "הרימו פה לוולה לחתונה בין הכדורגל הישראלי לכדורגל האמירתי – ואז זה נפגש עם מבחן המציאות". הציפיות מזר בשכר של כשלושה מיליון דולר לשנה היו שיקרע את הליגה. דאבל פיגרס שערים ובישולים. אל נאסר ראתה בסבע כיורש של אלברו נגרדו, חלוץ נבחרת ספרד לשעבר, שכבש 25 שערי ליגה בשנה וחצי. סבע לא היה רחוק משם, אבל איפשהו בדרך ההתלהבות ההתחלתית ירדה.
לסבע היו 20 שערים ו-14 בישולים ב-58 הופעות בכל המסגרות. הוא שיפר את המספרים בעונה השנייה, שהייתה פחות טובה קבוצתית. "סטטיסטית הוא הצליח ואני יכול להגיד שמשיחות שלי עם מנהלים מקצועיים בכדורגל האמירתי, כולם הסכימו שהוא שחקן נהדר שהשתפר מאוד והם היו שמחים לצרף אותו. זה לא היה עניין של כסף. באמירויות, השייחים מכתיבים הכל מלמעלה ויש לא מעט סיבות נסתרות. אם לא באת טוב בעין, אין לך סיכוי", מסכם לוי.
בקיץ, קרה באמירויות תהליך הפוך מזה שגרם לסבע לעזוב את סין. פרופיל הזרים השתנה. לוי מסביר שהשייחים חיפשו להרים את האטרקטיביות של הליגה עם שמות ענק. כוכבים גדולים אחרי שיא הקריירה שבאים בחינם לטובת משכורות עתק. כך הגיעו הקיץ לליגה אנדריי ירמולנקו, אדריאן סילבה, מיראלם פיאניץ', פאקו אלקסר וג'ייסון דינייר. סבע לא שכנע שהוא אטרקטיבי מספיק, שהוא חייב להישאר בליגה. "הוא לא כוכב על שבא מאירופה ולא זר צעיר שאפשר למכור. עכשיו זה כבר לא מספיק מפתה מבחינתם. זאת החלטה עסקית נטו".
עוד לפני ההחלטה הרשמית לא להאריך את חוזהו, ניתח האנליסט חאלד עובייד את התקופה של סבע באל נאסר וטען שהמספרים שלו לא השפיעו על הקבוצה: "סבע לא סיפק את התפוקה הרצויה ביחס לעלויות שלו. השערים והבישולים שלו לא עזרו להצלחה קבוצתית. רבים היו אופטימיים כשסבע הגיע וחשבו שהוא ייכנס לנעליים של אלברו נגרדו, אבל הוא לא הצליח להשפיע על הקבוצה כמו הספרדי". אגב, לנעליים של סבע נכנס הקיץ עדל טעראבט. אקס טוטנהאם, מילאן ובנפיקה בן ה-33 עונה על כל ה"דרישות החדשות" מזרים בליגה – כוכב עבר מבוגר וחופשי.
סבע לא הצליח לעשות עבור אחרים מה שזהבי עשה בשבילו בסין או מה שעשה אליניב ברדה עבור ישראלים בבלגיה מתקופתו ועד היום – לפתוח את הדלת. יש בסביבתו מי שטוען שהאכזבה של אל נאסר מעסקת עבדאללה חליחל הובילה גם היא להתקררות ביחס לסבע. כך או כך, למרות הערכה מקצועית בתוך הליגה, הוא לא נשאר. "החיים הדובאי מושלמים וברור שסבע רצה להישאר, אבל ההצעות לא היו מספיק טובות", מספרים בסביבתו של השחקן.
סבע נחת בסיבאספור בסוף אוגוסט אחרי לא מעט התלבטויות ושיקולים. בסביבתו טוענים שהשדרוג המקצועי לליגה איכותית יותר בתוספת קבוצה שמשחקת בשלב בתים אירופי גבר על השיקול הכלכלי ושיקול איכות החיים. "סבע לקח החלטה מצוינת שעושה לו טוב ותאריך לו את הקריירה. המועדון מתאים לו כמו כפפה", אומרים בסביבתו. סיבאספור זה מועדון תחרותי, שאפתני ומבוסס ביחס לגודל שלו. הקבוצה עלתה בראשונה לליגה הבכירה בטורקיה ב-2005 וכעבור ארבע שנים, עם פיני בלילי בסגל, סיימה כסגנית של בשיקטאש. אחר כך באו שנים פחות טובות וגם עונה אחת בליגה השנייה. מאז החזרה ב-2017, סיבאספור התבססה כקבוצת חלק עליון ואשתקד חגגה תואר היסטורי ראשון – זכייה בגביע הטורקי.
סיבאספור התעקשה על סבע וקיבלה ממנו תמורה מהירה. שער מרהיב בבכורה מול בשיקטאש (3:1) עזר לרושם הראשוני, אבל ההצגה מול איסטנבול בשאקשהיר (0:2) כבר גרמה לטורקים להתרגש. זה היה ניצחון הליגה הראשון של סיבאספור "לפני המשחק, המאמן אמר לנו לשחק בשביל המשפחות", סיפר סבע בראיון בטורקיה. "הסיכויים שלנו היו נמוכים, אבל ידענו מה אנחנו יכולים לעשות והאמנו שננצח. שמעתי הרבה על הכדורגל הטורקי ויש לי חברים ששיחקן כאן. לכן שמחתי כשהגיעה ההצעה הראשונה ואחרי שחקרתי, החלטתי שסיבאספור זה הצעד הנכון לקריירה שלי. קיבלו אותי בחום והתאקלמתי מצוין".
עם מאזן של חמישה שערים וארבעה בישולים בכל המסגרות, סבע משלים חודשיים חלומיים. ניצחון ביתי על קלוז' יבטיח כרטיס לשלב הבא בקונפרנס ליג וגם בליגה המגמה חיובית. בטורקיה, בניגוד לאמירויות, דברים זזים הרבה יותר מהר. שחקן שמתבלט, נחטף מהר לגדולות של איסטנבול. למעשה, בשלוש השנים האחרונות עשו ארבעה שחקני סיבאס את המעבר למועדוני הפאר של העיר הגדולה. סבע, שיחגוג 30 בחודש הבא, בהחלט שם את עצמו על הרדאר.
החודשיים הללו היו המשך ישיר למסע המופלא, הלא שגרתי והמתגמל שנקרא הקריירה של סבע. המסע הזה קורה הרחק מהמיינסטרים הישראלי. קורים לו דברים מדהימים, שאיכשהו לא הצליחו לחדור את אוהד הכדורגל הישראלי הממוצע. מהתפוצצות נדירה במכבי נתניה למעבר שיא בתוך הליגה לשלושה חוזי מיליונים אחד אחרי השני? כשזה כל כך יוצא דופן, הדרך לקונצנזוס ארוכה יותר (תשאלו את שון וייסמן). סבע יכול אולי קצת בצדק להרגיש לא מוערך, כשזה שקל להתעלם ממנו, אבל בד בבד הוא גם יכול לצחוק כל הדרך אל הבנק ולא רק לשם.
המציאות היא שטורקיה היא לא סין ולא איחוד האמירויות. זו ליגה חזקה מפוצצת בזרים עם שם גדול וסבע עושה בה משהו מיוחד – הוא מצליח להתבלט מהר. אם סבע ימשיך בכושרו הנוכחי, ייפתחו בפניו לא מעט אופציות בכירות בתוך הליגה. הוא יוכל לעשות בטורקיה מה שלא הצליח לעשות בדובאי – לפתוח את הדלת לישראלים שנסגרה אחרי ימי בלילי. חוץ מזה, הוא כבר יהיה בפרופיל הנכון – מעל גיל 30, חופשי ואחרי עונת שיא בכדורגל האירופי – לחזור לדובאי עתק ולחיות כמו מלך.
מה דעתך על הכתבה?