הערב ומחר תהיה עוד קפיצת מדרגה לטרנד (הנעצר משהו) של קבוצות אוהדים בכדורגל הישראלי, כאשר 4 מתוך 5 קבוצות האוהדים המוכרות והעונות על ההגדרה "קבוצות אוהדים" תתמודדנה בסיבוב ז' המצולם של גביע המדינה. שתיים מהן – הפועל רובי שפירא חיפה והפועל קטמון ירושלים – תשחקנה זו מול זו באצטדיון בנשר, במה שנראה כמו המשחק המרכזי בכלל של הסיבוב הזה.
מעבר לעליה הטבעית של 4 קבוצות ליגה לאומית וא' – עירוני אשדוד מליגה ב' לא הצליחה לצלוח את הפועל כפר שלם מליגה א' בסיבוב ו' – מסתמנת העונה הנוכחית כעונה מוצלחת יחסית לממוצע לכל קבוצות האוהדים, הן מקצועית, והן חברתית, ביחס לכל עונה אחרת בהיסטוריה שלהן.
בשלוש העונות האחרונות, מאז הוקמה מכבי עירוני אשדוד מחדש על ידי אוהדיה, לא קמה קבוצת אוהדים חדשה. אוהדי הפועל פ"ת הקימו עמותה בשם 'הכחולה', שנועדה לרכוש את המועדון מידי בעליו, דורון גלנט, אבל המסלול המוכר – מליגה ג' לליגת העל – שהפועל קטמון מועמדת השנה להשלים אותו, נשאר מיותם. 5 קבוצות, כולן חיות ומעוררות השראה, אבל רק 5.
מועמדים להשלים את המסע המוכר. שחקני הפועל קטמון (אודי ציטיאט)
קטמון תפגוש מחר ב"רובי", פרויקט אוהדי הפועל חיפה, שנמצא בדיסוננס מופלא ובכל זאת, מוליך את טבלת ליגה א' צפון, במה שנראה כמו פריצת תקרת הזכוכית של ליגות א', בפעם השנייה אצל קבוצות האוהדים. ולמה דיסוננס, כיוון שהפועל חיפה נמצאת במקום השני בטבלת ליגת העל, בעונה הכי טובה מאז יואב כץ לקח את הבעלות עליה. כץ הוא הטריגר להקמתה של הפועל רובי.
מה שמדהים הוא שבקרב קבוצות האוהדים עצמן יש כאלה המבקרים את הנעשה ברובי. "לא טוב לנו בעלים קמצן, אז נקרא את הקבוצה על שמו של בעלים לארג'?", תהה אתמול אוהד של אחת מקבוצות האוהדים האחרות, "זה שהוא שם יותר כסף על דוד שמש, לא הופך אותך לקבוצת אוהדים".
אבל רובי מנסה להתמודד עם המצב הבלתי אפשרי הזה. היא קיימת 4 שנים, מעולם לא דורגה מתחת למקום השלישי בשום ליגה בה שיחקה, ניצחה 72 מ-99 משחקי הליגה שקיימה, יש לה 390 חברי עמותה – גידול של 35 אחוז מהעונה שעברה – ומה שמדהים: 10 קבוצות במחלקת הנוער.
"לא טוב לנו בעלים קמצן, אז נקרא את הקבוצה על שמו של בעלים לארג'?" (ערן לוף)
הנתון הבלתי אפשרי הוא דווקא נתון השבים הביתה. למרות הגידול במספר חברי העמותה, יש זליגה מאוד גדולה חזרה למשחקי הפועל חיפה, נוכח ההצלחה של "קבוצת האם". על פי אנשי רובי, אם בעבר הקרוב היו כ-50 אחוז מאוהדי הקבוצה פוקדים בשישי את משחקי קבוצת האוהדים ובשבת את משחקי קבוצת האם, היום מדובר כבר על 80 אחוז שמטריחים את עצמם לשני משחקים בסוף השבוע. אם הפועל רובי מביאה למשחקי בית בממוצע 500 צופים ולמשחקי חוץ 200 לערך הרי שהפועל חיפה הביאה בדרבי 9,200 צופים ולמשחק החוץ באשדוד 1,000. הזליגה לרובי, שהייתה אמורה להיות גדולה יותר, לא מתממשת. דובר הקבוצה, אייל זיו: "קיווינו שנגדל מבחינה כמותית ולא הצלחנו לסחוף אלינו את רוב אוהדי הפועל חיפה שקיווינו ורצינו".
יותר מכך, יש גורמים ברובי שגם טוענים כי הנימוק ההתחלתי להקמת קבוצת האוהדים נשמט העונה מתחת לרגלי המועדון החדש. העובדה כי רובי עשויה למצוא את עצמה ליגה מתחת להפועל חיפה, מבלי שקבוצת האם תינזק כלל – להיפך – היא מופלאה. אייל זיו, מסביר: "הפועל רובי שפירא לא הוקמה כדי להתמודד עם איכסל וטבריה על עליה לליגה לאומית. הפועל רובי קמה בגלל הרבה מחדלים שהיו בזמנו בהפועל חיפה, כמו חיסול מחלקת הנוער ואי פעילות בקהילה. הבעיה היא שהצלחנו יותר ממה שציפינו. מצאנו את עצמנו כקבוצה לגיטימית בכדורגל הישראלי, שמשחק שלה משודר ישירות בטלוויזיה. ואנחנו לא מנסים לפגוע בהגמוניה של הפועל או להחליף אותם, אבל שומרים על העתיד של הפועל. דרך הפועל רובי כרכנו אוהדים צעירים להפועל חיפה. יש לנו מחלקת נוער של 250 ילדים, ומתעדים לפתוח בית ספר לכדורגל, אופציה לקבוצה נשים. יום אחד הפועל חיפה תהנה מהעשייה הזו".
כלומר, זו קבוצת בת בלי שיהיה הסכם?
"בעינינו אנחנו קבוצת בת. בספק אם הם רואים אותנו כקבוצת בת".
80 אחוז מטריחים את עצמם לשני משחקים בסוף השבוע. אוהדי הפועל חיפה (לירון מולדובן)
רובי היא כנראה קבוצת האוהדים היחידה כרגע מבין החמש שעדיין מוכנה להיעלם, ולהתאחד עם קבוצת האם, ברגע שיואב כץ, הבעלים של הפועל חיפה, ייצא מהתמונה. בינתיים מחיר ההצלחה הוא גבוה. הקבוצה אמנם צמצמה באופן משמעותי את תקציב השחקנים מהעונה שעברה, מ-1.7 מיליון למיליון שקלים, אבל גם כאן יש סימן שאלה גדול לגבי הספונסר הראשי, איש העסקים הישראלי מסן אנטוניו, אורי בר ידין. בעונה שעברה הוא שם מכיסו 460 אלף שקלים במועדון, השנה שם 150 על אף שהתחייב ליותר, ונטש באמצע, בעיקר כיוון שהוא מתעקש כי הקבוצה תיבנה בתקציבים שפויים גם במחיר אי עליה לליגה מקצוענית. ברובי מתעקשים כי קבוצת אוהדים – בעיקר כשיש אלטרנטיבה אטרקטיבית בליגת העל – חייבת להיות הישגית. "עוד קבוצה בליגה לא תעניין ספונסרים וקהל", טוען זיו.
היחס ברובי שפירא בין כסף שנכנס מאוהדים לכסף מוסדי או כזה שמגיע ממחלקת הנוער, הוא שווה. לכאורה, תנאי סף מצוינים. בפועל זה לא פשוט בדגש על ההצלחה הספורטיבית למול הגרעון שנוצר, שמוערך ב-400 אלף שקלים. זיו מסכם: "מבחינה מקצועית לא חשבנו שתהיה לנו כזו הצלחה. אחרי שעברנו את ליגה ג' ו-ב' הזהירו אותנו מליגה א', שאין לנו יכולות. יחד עם זאת צריך להיות הוגן. בינינו חשבנו שבעונה הרביעית נהיה עם יותר קהל תומך מסביבנו, כשאלטרנטיבה זו קבוצת בליגת העל וקבוצה נותנת הצגות, קשה לגרות את הקהל לבוא ולראות את מגדל העמק וכפר קנא".
ממולה של רובי תתייצב מחר בערב השלישית בליגה הלאומית, הפועל קטמון, שאחרי 11 עונות לקיומה, היא במצב אופטימלי, נכונה לעליה לליגת העל ("התקציב שם יעמוד על 16 מיליון שקל"), ובעיקר במצב קיומי שונה לחלוטין מזה של הפועל רובי, דומה אפילו למצב של הפועל אוסישקין, שקמה כאלטרנטיבה להפועל ת"א כדורסל שאכן התמזגה בתוכה. קטמון היא הקבוצה היחידה שכמות חברי העמותה ירדה מהעונה שעברה ב-9 אחוז, אבל עדיין מדובר ב-828 חברי עמותה שגם מכניסים כל אחד 1,200 שקלים בשנה, כמיליון שקלים. בעצם, כל 4 קבוצות האוהדים גם יחד אוספות כסף כמו אוהדי הפועל קטמון, שמקפידה להגיע לעמותות חברתיות מכל הגוונים ובמקביל לעשייה חברתית יוצאת דופן – גם ברמה הארצית בכלל – היא גוזרת קופון כלכלי לא מבוטל, מעבר לעובדה שהיא מחזיקה מאות מתנדבים, במספרים שבשאר הקבוצות בארץ, בטח בקבוצות אוהדים, היו רק חולמים עליהם, וכמעט כל תפקיד משמעותי במועדון הוא בשכר, כאידיאולוגיה.
אחרי 11 עונות לקיומה, הפועל קטמון במצב אופטימלי (האתר הרשמי)
רק לסבר את האוזן: תקציב הפועל קטמון עומד היום על 9 מיליון שקלים, 5.5 מיליון מזה לקבוצה הבוגרת והשאר לכלל הפעילויות. לקטמון 7 קבוצות במחלקת הנוער – מתפתחות באופן מואץ – ועוד 3 קבוצות במחלקת הנוער לנשים, כאשר למועדון נרשמה גם זכייה בגביע המדינה לילדות. במחלקת הנוער של קטמון על כל שלוחותיה המיוחדות יש 1,700 ילדים, כולל משועפט או גוש עציון, פגועי נפש או שכל. קטמון מביאה לכל משחק בית 2,000 אוהדים בממוצע כשלמשחק החוץ מול הפועל ת"א במושבה הגיעו 1,200. המספרים כאן אחרים לגמרי, בפרט כשבוחנים מנגד את הפועל ירושלים, מועדון שמדשדש היום במרכז טבלת ליגה א' צפון וגם זה אחרי שני ניצחונות רצופים, שקבוצת הנוער שלה בדרכה לליגה השלישית, שהפסיקה את פעילותה במגרשי האימונים בקריית יובל מהיעדר ממון להכשיר את המתקן. למעט השתלטות על הפועל ירושלים עשתה הפועל קטמון הכל כדי להפוך להיות הקבוצה הבכירה מבין השתיים. היום אומרים בקטמון כי איחוד עם הפועל ירושלים יצטרך להגיע להצבעה בעמותה ושם "רוב הסיכויים שזה לא יעבור".
כרגע, בהיעדר תחרות מצד הפועל ירושלים, מה שממשיל את כל עניין המאבק ההתחלתי בויקטור יונה ויוסי סאסי לנקרופיליה, המטרה האמיתית ההיסטורית של אוהדי הפועל ירושלים – להיות טובים מבית"ר ירושלים – עומדת מול עיני קברניטי קטמון. אפילו אוהדי נורדיה מסכימים כי בירושלים "כמעט כל ילד שמסתובב בעיר עם תיק של מחלקת נוער הוא מקטמון". מנכ"ל קטמון, אורי שרצקי: "חד משמעית, אנחנו בעיצומו של מאבק בבית"ר ירושלים. בנוער המחלקות מסתכלות עין בעין".
בינתיים צץ גורם חדש בעיר, שמחלק עם אנשי קטמון, למגינת לבם, את מתחם האימונים החדש בעמק הארזים. בנורדיה טוענים היום כי לאחר שקמו כאלטרנטיבה שפויה לקהל הגזעני והאלים ביציעי בית"ר ירושלים, המטרה האמיתית שלהם היא קטמון. כלומר, הדרבי ההיסטורי הוא דרבי האלטרנטיבות. בנורדיה טוענים כי אין הבדל בין אוהדי הפועל ירושלים הספורים שנותרו מאחור לבין אוהדי בית"ר, אבל גם מודים שחלק נכבד מאוהדי נורדיה, מגיעים ממקומות בעלי חתך סוציו-אקונומי, שהיה בשקט יכול להפוך אותם גם לאוהדי קטמון. כלומר, המאבק הזה – ויש לומר שיש בו שנאה לא קטנה – בין קטמון לנורדיה, מאבק שלא הגיע עדיין למגרש עצמו, הוא מאבק פנימי באליטה הירושלמית.
"כמעט כל ילד שמסתובב בעיר עם תיק של מחלקת נוער הוא מקטמון". (דני מרון)
נורדיה עברה העונה משבר ניהולי ראשון מסוגו, שבסיומו התחלפה כל ההנהלה – ברובה ממייסדי המועדון – ונבחרה הנהלה חדשה, וכל זאת על בסיס המאבק המתרחש לעיתים בקבוצות אוהדים, בין בעל מאה שחפץ להיות בעל דיעה, לבין האידיאולוגיה הגורסת כי הקבוצה היא של אוהדים. הקונפליקט הזה ש"גירש" ממכבי קביליו יפו את המאמן הכי מוצלח (מבחינת אחוזי הצלחה שלו) בימיה בליגה א', באמצע העונה – כי הקהל והספונסרים לא רצו אותו וההנהלה כן – הוא זה שגרם להנהלה בנורדיה להתפטר, ולמאמן לשלם את המחיר. חברי העמותה במקרה הזה הלכו אחרי הספונסר, מומי דהאן מבעלי 'אלדן', שגם אחראי להבאת המותג 'בנק ירושלים' לכלכל את חלק מצרכי המועדון. העמותה הלכה במקרה הזה אחרי הבסיס הכלכלי מאשר אחרי הבסיס האידיאולוגי, התפשרות שבכל המקרים של קבוצות האוהדים – מי יותר ומי פחות – התקיימה או מתקיימת בצורה כזו או אחרת. גורם בנורדיה אמר לכתבה הזו: "הבאלאנס בין כסף זר לבין שליטת אוהדים, הוא מאוד עדין. זה יכול להתפוצץ בשניות על חצי החלטה. הוועד המנהל הקודם לא שמר על האיזון הזה. לא הוגדרו סדרי עבודה קבועים כמו שצריך לעשות בעמותה של 3 מיליון שקל. כשלא מגדירים מסגרות עבודה לכל הפונקציות נהיה סלט".
בנורדיה מלקקים את הפצעים מהאירוע האחרון. הקבוצה מינתה את ויקטור גניש למאמן, מתרוממת במעלה הטבלה וביום בהיר מפנטזים שוב על על פלייאוף העליה לליגה הלאומית, אחרי שתי עליות בשנתיים שקדמו. מקצועית, נורדיה היא הקבוצה הפחות מוצלחת העונה מבין קבוצות האוהדים – אבל מועמדת לעבור הערב את בני ממב"ע מליגה ב' ולעלות לסיבוב ח' – אבל מבחינת מספרים, מצבה לא רע. הקבוצה רשמה עליה של 48 אחוזים במספר חברי העמותה, על אף שמבחינה כלכלית דמי חבר בעמותת נורדיה עולים הכי מעט (רק 850 שקלים בשנה), הקבוצה מציבה תקציב של 2.6 מיליון שקלים, שרובו בסופו של דבר מגיע מגורמים חיצוניים, יותר מכל קבוצת אוהדים אחרת.
נורדיה גם הסתבכה בעונה שעברה במאבק מקצועי לא פשוט עם אנשי עירוני אשדוד סביב שאלת מימונו של פרדי ציון, בלם נורדיה ותוצר מחלקת הנוער של מ.ס.אשדוד. זה לכשעצמו גרע אותה מהמעמד של קבוצת אוהדים, ובתוספת למעורבות – הברוכה יש להוסיף – של מומי דהאן, יצר סימן שאלה גדול סביב נורדיה שלא נהנית מכמות אוהדים גדולה, בוודאי לא כזו שמצופה מקבוצה שהוקמה על ידי אוהדי בית"ר ירושלים. אורי לביא הוא חבר הוועד המנהל החדש של הקבוצה ויש לו פרספקטיבה מעניינת: "השחירו את שמנו בגלל החתמת פרדי ציון. זה יצר שבר מאוד עמוק והיום, אחרי שנה, אני יודע להגיד מאיפה זה בא. נציגי קבוצות האוהדים האחרות הם חבר'ה שמורגלים למאבקים והם התייחסו אלינו באותה רמת מאבק שהציגו כלפי המתחרים הטבעיים שלהם. אנחנו לא משחקים את המשחק הזה של אולטראסים. מכיוון שגרעו אותנו אז שיחקנו את המשחק של 'אנחנו לא קבוצת אוהדים'. אנחנו חד משמעית קבוצת אוהדים. גם העננה של ספונסר או לא ספונסר לא מרחפת מעל הראש, כהנהלה. להגיד שאוהדים בחרו בכסף הגדול, זה דיסוננס, כי האוהדים בחרו, ושים לב לניואנס – בחרו".
המאבק מול עניין הגזענות והאלימות ביציע בית"ר הוא יותר רעיוני מפרקטי. הצטרפות לנורדיה זה חלק ממאבק, אבל יש בנורדיה מי שאומר: "כבר מהמשחק הראשון נגד עקרון, היינו יותר מהעניין הזה. נורדיה היא קבוצת הרכישה הכי גדולה לבית"ר ירושלים. ראינו מה קרה וראינו מי ההזויים שהיו מועמדים לרכישה. אנשים מתרחקים מבית"ר. המטרה הלא מוצהרת של נורדיה היום היא להגיד לבית"ר ירושלים: תנקבו במחיר, זרקו מספר, ונקנה את ה-51 אחוז האלה". גם הפרקטיות לובשת סימני חזון אצל אנשי נורדיה. הם טוענים ל-400 אלף אוהדי בית"ר ברחבי הארץ, ש-5 אחוז מהם יכולים להשכיב 1000 שקלים מדי שנה ובכך לאסוף מקהל 20 מיליון שקלים. שם גם טוענים כי העובדה שבית"ר לכאורה מראה סימנים של מאבק בגזענות לא פוגע בהם. "מהרגע שבית"ר קיבלה מגן מהנשיא על מאבק בגזענות, נורדיה גדלה ב-50 אחוז". אבל גם בנורדיה מודים – כמו ברובי שפירא – שברגע שנשמט הרעיון הבסיסי להקמת המועדונים שלהם, מתחילה לצוץ שאלת הלמה. וכאן הם אומרים: "התאהבנו ברעיון קבוצת האוהדים כי בית"ר ירושלים תמיד הייתה קבוצת אוהדים, ותמיד הקהל השפיע על הנעשה בקבוצה".
"מהרגע שבית"ר קיבלה מגן מהנשיא על מאבק בגזענות, נורדיה גדלה ב-50 אחוז" (שמעון לוי)
הרחק מאחור בכל מה שקשור לטריגרים נמצאות מכבי קביליו יפו הותיקה ועירוני אשדוד הצעירה. שתיהן קמו כדי להחזיר את המועדונים המקוריים. אם לאשדוד יש מחאה כלפי המועדון העירוני המאוחד – מ.ס. אשדוד – והשולט בו ג'קי בן זקן, למכבי קביליו יפו אין בכלל מחאה, אולי נרטיב ניהולי שנועד להתנהל אחרת מכפי שהתנהלו ההנהלות שהביאו לפירוק אגודה ציונית מכבי יפו בשנת 2000 בגלל אי כיבוד פסקי בורר.
לשתי הקבוצות האלה התקציב הכי נמוך, מחלקות הנוער שלהן משגשגות באופן יחסי לזמן קיומן והאופק שלהן הוא אינסופי. המקרה של אשדוד יותר בעייתי כיוון שמקצועית, אשדוד נאלצת מהיום הראשון לקיומה להתמודד בכל עונה מול מתחרה ראויה – הפועל אשדוד בעונה הראשונה, נורדיה בעונה השניה, ושוב הפועל אשדוד בעונה השלישית – שזה גורם מעכב. "לפני שנה הייתי מדבר אחרת", טוען חבר ועדת הביקורת של המועדון, סער גינזבורסקי ומסביר: "כשאני הולך למשחקי קבוצת הנוער אני מבין שזה לא כזה קריטי כי בסופו של דבר נהפוך למה שאנחנו רוצים להיות רק כשמחלקת הנוער שלנו תבשיל. האוהדים שלנו פיתחו איזה שהוא חוסן שגם אם לא נעלה ליגה לא קרה שום דבר. חשוב לי לעלות לליגה א' כי זה מקום יותר טוב להיתקע בו". לעירוני אשדוד אין מאבק אמיתי, למעט ספורטיבי, עם הפועל אשדוד. להיפך. בעירוני אשדוד רואים בהפועל אשדוד כגורם נוסף שיחזיר עטרה ליושנה: "המטרה בסופו של דבר להיות הקבוצה הבכירה בעיר" אומר גינזבורסקי, "עם ההסתלקות של ג'קי בן זקן שתקרה מתי שהוא גם מ.ס. ייעלמו כי אין להם עתיד בלעדיו ואילו האדומים מפתיעים בהתנהלות שלהם, והם יישארו".
אין למועדון ספורט עתיד בלעדיו? ג'קי בן זקן (ירון אלפי)
המודל של חלק מקבוצות האוהדים לגבי השימוש בנוער – עניין שתחילה לא ממש עניין חלק מהן – המודל הוא מכבי קביליו יפו, שהקימה מחלקת נוער מהיום הראשון לקיומה, כאשר היום 6 שחקנים יוצאי מחלקת הנוער או כאלה שממש משחקים בה כעת, מתאמנים ומשחקים בקבוצה הבוגרת ואחד אפילו שחקן סגל נבחרת הנוער. נורדיה מודה כי יפו זה מודל לחיקוי וזו הסיבה שכבר הקימה 3 קבוצות במחלקת הנוער, ואילו אשדוד מסתכלים על המודל היפואי ומפנימים כי זו הדרך. זה לא שביפו לא פינטזו בעבר על עליה לליגה הלאומית ואפילו לליגת העל, אבל המקורות הכספיים מידלדלים. מבין קבוצות האוהדים, ליפו את תקציב השחקנים הכי נמוך – 550 אלף שקל ברוטו – ורוב תקציב המועדון הולך למתקנים, לפלטפורמה מקצועית ולמחלקת הנוער. שם גאים בכך שארבעה שחקנים בולטים בליגת העל – רוסלן ברסקי מהפועל חיפה, ניקו אולסק ממכבי נתניה, אלמוג בוזגלו ומאור קנדיל מבני יהודה – עברו דרך הקבוצה הבוגרת, שנותנת לצעירים ביטוי מהותי.
חבר הוועד המנהל וחבר הנהלת התאחדות לכדורגל, טל משיח: "מבחינתנו, אלה שסוחבים את המועדון קדימה, ההעפלה לליגה הלאומית אינה חזות הכל, שהרי מה הטעם לעלות ליגה ללא תשתית מתאימה ומיד לרדת חזרה ולהתרסק? מרגע שהבנו, שאין לנו כרגע את היכולת לגייס כסף גדול באמצעותו נוכל לעלות ליגה ולתקוע בה יתד, אנחנו מתרכזים בבניית מחלקת הנוער וביצירת תשתית שבאמצעותה אולי כן נצליח לעשות זאת בדרך הארוכה. האמת, עצם החזרתה של מכבי יפו מן המתים זאת ההצלחה הגדולה ביותר, שכן הקשיים שצלחנו רבים לאין שיעור מהקשיים שעמדו בפני קבוצות האוהדים האחרות. להחזיר קבוצה שלא הייתה קיימת 8 שנים זה לא דומה אפילו לפתיחת קבוצה מקבילה. יפו זו יפו, קבוצת האוהדים האולטימטיבית, עם כל הקסם והרומנטיקה מחד אבל גם עם כל הקשיים מאידך. יצאנו לדרך ארוכה לפני כ-10 שנים, אף אחד לא הבטיח לנו שנצליח,אבל אנחנו עושים את כל המאמצים על מנת להחזיר עטרה לישנה. אנחנו מאמינים שעם ההתמדה וההשקעה בסוף גם נגיע לארץ המובטחת – הליגות המקצועניות, ועם בסיס טוב. אם מישהו היה אומר לי לפני 15 שנים שתהיה עוד פעם מכבי יפו שפויה בליגה שלישית עם קהל וכיף גדול לצד מחלקת נוער משגשגת הייתי אומר לו שהוא שיכור. זאת כנראה ההצלחה הגדולה ביותר".
יפו מדורגת כרגע במקום השלישי בליגה א' דרום והערב היא תתארח אצל הפועל ר"ג מהלאומית. אצלה האיסוף מאוהדים ומגורמים עסקיים שאוהדים מגייסים ביחס לגורמים אחרים נושק ל-60 אחוז מהתקציב, כנראה יותר מכל קבוצת אוהדים אחרת. העובדה כי יפו מתנהלת במתחם אורבני כמו תל אביב, שבו אגודות ספורט רבות, מקשה עליהם את ההתפתחות – בגלל מצוקת מתקנים וסיוע כספי מוגבל – אבל שם מגלים סבלנות רבה, אולי בגלל שתכל'ס, שלושה מבין חמשת חברי ההנהלה הנוכחיים היו שם גם בהנהלה הראשונה שקמה ב-2008, והשניים האחרים נמצאים בעשייה, מהיום הראשון. בניגוד לשאר עמותות האוהדים, חברי העמותה ביפו מעדיפים לא להחליף הנהלה ובחירות לא התקיימו באופן שקיים בעמותות האוהדים האחרות מזה 6 שנים. קביליו זו הקבוצה היחידה שבכל קיץ מרחף מסביבה סימן שאלה קיומי, בגלל הקושי התקציבי ומיעוט מתנדבים ותורמים באופן יחסי לפוטנציאל הקהל. יפו היא עדיין קבוצת האוהדים שמביאה למשחקי חוץ הכי הרבה אוהדים – בין 300 ל-500 בממוצע – ויש לה את מספר חברי העמותה הנמוך ביותר, 147, וגם זה מספר שיא וגידול של 13 אחוז מהעונה שעברה.
בכל הקבוצות קיימת ההתחבטות הגדולה מה יקרה ביום שיבוא איזה טייקון שירצה בעלות. בקטמון פתרו את הבעיה עם חלוקה של הדירקטוריון המונה שבעה חברים: 4 לאוהדים, 3 לבעלי עסקים, אבל בשאר הקבוצות, בפרט אלה שאידיאולוגית לא קמו רק מתוך רצון להעביר שליטה לאוהדים, יש התלבטות וכולן, מי יותר ומי פחות, מנהלות יומן פגישות עם בעלי עניין. ייתכן ויפו, שהשתמשה בפלטפורמה של קבוצת אוהדים, כדי למשוך אוהדים שיתמכו בפרויקט ההקמה, תהיה הראשונה מבין החמש שתוותר על הטייטל, ולו חלקית, של קבוצת אוהדים. מתנדבות חדשות לדרך החתחתים מליגה ג' למבואות המיינסטרים לא נראות כרגע באופק.
קיבל במה וביטוי מהותי ביפו. אלמוג בוזגלו (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?