לפני כשנה דני עמוס התכוון לבצע ירידה לצורך עלייה. הוא חתם במכבי פתח תקוה שירדה לליגה הלאומית ואף שימש כשוער הראשון שלה במשך רוב העונה, אך לקראת היישורת האחרונה הוא איבד את מקומו והמלאבסים שעטו בלעדיו בדרך חזרה לליגת העל. בפתח תקוה שלא להמשיך איתו בסגל, ול-103FM סיפר הערב (ראשון) כי הוא צפוי להמשיך בליגה הלאומית ולהצטרף לסקציה נס ציונה.
"קרו דברים במהלך העונה שהיו קצת פחות על רקע מקצועי, פחות הסתדרנו, פחות הצלחנו להבין אחד את השני וזה קורה", סיפר השוער על העונה שחלפה, "דובר פחות על בני לם, בעלים, מאמן שוערים, היו כל מיני דברים שקרו במהלך העונה. אין מה לעשות, בכדורגל כשאתה לא משחק אף אחד לא מתייחס אלייך – לא הגיעו הרבה הצעות אז אין ברירה. אני רוצה להמשיך לשחק. גם בשנה שעברה הייתי בשיחות עם נס ציונה ובסוף זה לא יצא לפועל. זה מקום טוב, כרגע זו אופציה בין היחידות שיש אבל זו לא ברירת מחדל".
"אני חושב שאני באחת התקופות הכי טובות שלי מבחינה פיזית", המשיך עמוס בן ה-36, "זה עוד גיל טוב ואני מרגיש טוב. אני שומר על עצמי והתאמנתי טוב במהלך כל התקופה, גם כשלא שיחקתי, אני לא אחד שמוותר. מקווה שנתחיל את השנה הבאה וכולם יראו מה יש להציע. אני לא פוסל שום דבר, אני מזמן שמתי את האגו שלי במקום אחר – אני מבין שכדורגל זה מקצוע דינמי והכל יכול להשתנות בכל שנייה. כרגע אני מרגיש שאני יכול למשוך עוד הרבה. צריך גם שמישהו ירצה שאני אשחק אצלו. אני לא חושב שיש מצוקת שוערים, אני חושב שיש יותר מידי שוערים בליגה הראשונה".
על הפער המקצועי בין שוערים בליגה הראשונה לבין שוערים בליגה השנייה אמר: "זה הרבה ניסיון, בליגה לאומית הרבה שוערים מתחילים ועוד אין להם את הניסיון הזה. אין מה לעשות, לפעמים הקבוצה שמשחקים איתה היא פחות טובה, השחקנים יותר צעירים, אבל אני חושב שיש שוערים טובים. צריך להאמין בהם ולתת את הכלים שלפעמים אין להם. יש המון שוערים בארץ שאפילו את הכלים הבסיסיים לא מקבלים – למשל מאמן שוערים שיודע מה הוא עושה ולא סתם בא לבעוט בכדור. כמו כל דבר, הכדורגל שלנו צריך להתחיל מלמטה. בסופו של דבר אם השוערים בליגה הלאומית היו מספיק טובים הם היו שוערים בליגת העל, יש להם פוטנציאל מדהים וצריך לטפל בהם לאורך זמן".
בהמשך סיפר עמוס על הפעילות שלו נגד האלימות כלפי הקהילה הלהט"בית: "קודם כל אני בעד זכויות של כל בן אדם באשר הוא. אם אני רואה אי צדק, לא משנה אם זה בגזענות או הומופוביה, זה משהו שיפריע לי ואני לא אהיה מוכן לסתום את הפה לגבי זה. זה מאוד קשה, החוק שאני נלחמתי למענו – בית משפט אמר שצריך לתת את זה לתקנון, ואף אחד לא עושה עם זה שום דבר. אלימות הומופובית היא שוות ערך לאלימות גזענית, צריך להכניס את זה לתקנון אבל זה יושב שם ואף אחד לא עושה עם זה כלום. יש הרבה דברים שצריך לעשות אבל כנראה שלא עושים".