ב-18 במאי 2018 קבעה פארמה תקדים. שלוש שנים אחרי הפירוק שהוריד אותה עד לליגה הרביעית, הצליחה הקבוצה מצפון איטליה לשוב אל הסרייה A. שלוש עליות תוך שלוש שנים, אל הליגה הבכירה – דבר שלא עשתה אף קבוצה אחרת באיטליה. גם לא באנגליה, ספרד, גרמניה או צרפת.
היום (שישי), ב-6 במאי 2022, מכבי בני ריינה קבעה את התקדים הישראלי. שלוש עליות רצופות – מליגה ב' לליגה א', משם ללאומית ועכשיו לליגת העל. היסטוריה אחרי היסטוריה אחרי היסטוריה, למועדון שהוקם למעשה לפני שש שנים כשנרכש על ידי איש העסקים סעיד בסול.
הנסיבות שונות לחלוטין כמובן, והתסריט הסנסציוני של ריינה, שהפציעה בשמי הכדורגל הישראלי ממש משום מקום, דומה יותר לזה של הופנהיים הגרמנית מהרגע שרכש אותה דיטמאר הופ (בשנת 2000 בליגה החמישית ושמונה שנים לאחר מכן בבונדסליגה – לא היו שלוש עליות רצופות) מאשר לקאמבק של פארמה, אבל התוצאה זהה. היסטוריה.
לפני פחות משנה וחצי, הקבוצה הזו, שמייצגת מועצה מקומית ליד נצרת עם פחות מ-20 אלף תושבים, עוד השתייכה לליגה ב'. רק בספטמבר 2020, אחרי עונת הקורונה, נדרש בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל להכריע בין ריינה לעירוני נשר וקבע כי במקום משחק עלייה בין השתיים, ריינה שסיימה במקום השני היא זו שזכאית לתפוס את מקומה של אסי גלבוע. יש עלייה.
כמה חודשים בליגה א' הספיקו למועדון החדש כדי לקפוץ כיתה נוספת, עם 1:2 שנוי במחלוקת על הפועל כאוכב במחזור הסיום הדרמטי של המחוז הצפוני. שער הניצחון נרשם על שמו של גל בראל, אם כי עד היום לא ברור האם הנגיחה שלו בכלל עברה את הקו. גם הקטטה ההמונית על כר הדשא בסיום לא שינתה את הכותרת: יש עוד עלייה.
והנה, הסיפור חזר על עצמו גם בליגה הלאומית. ריינה שוב לא התעכבה אפילו לרגע. את מה שעשו בעשור הקודם הפועל כפר סבא, הפועל אשקלון, הפועל חדרה וסקציה נס ציונה (מליגה א' לליגת העל תוך שנתיים), וב-1993/94 הפועל בית שאן והפועל ראשון לציון גם יחד (מליגה א', דרך הארצית אל הלאומית שהייתה אז הליגה הבכירה) – הסינדרלה החדשה של הכדורגל הישראלי הצליחה לשכלל. לא שתיים, אלא שלוש עליות ליגה בזו אחר זו.
אז במדינות הכדורגל הבכירות של אירופה לא היו מקרים נוספים של שלוש עליות רצופות עד לליגה הראשונה פרט לפארמה, אבל היו כמה עולות זריזות. ר.ב. לייפציג, למשל, קפצה מהליגה החמישית בגרמניה אל הבונדסליגה תוך שבע שנים ושיפרה את ההישג של הופנהיים. ארל-אביניון הצרפתית השלימה ב-2010 ארבע עליות בחמש שנים (ומאז הספיקה לצלול בחזרה לליגה הרביעית), ובאנגליה ראו איך בורנמות' קמה מפירוק ועולה מהליגה הרביעית לפרמיירליג תוך חמש שנים. אבל שוב, לא היה כאן רצף.
אם נרחיב את היריעה ונחפש גם מחוץ לליגות הגדולות, השיא האירופי שייך לזאברץ' הסלובנית. ב-2009 עוד שיחקה הקבוצה הזו בליגה השישית, סיימה כאלופה ואז המשיכה במסורת בכל העונות הבאות, עד שב-2013 העפילה לליגה הבכירה – חמש עליות רצופות. שלוש שנים לאחר מכן ירדה ליגה ומיד הפסיקה פעילות בגלל קשיים כלכלים, לפני שהוקמה מחדש בתחתית פירמידת הליגות והחלה לפלס שוב את דרכה מעלה (כרגע בליגה השלישית).
מיד אחריה ניצבת עוד נציגה סלובנית, רק מפוארת הרבה יותר. אולימפיה לובליאנה הוקמה גם היא מחדש ב-2005 אחרי פירוק ואז עלתה ארבע פעמים ברציפות – מהליגה החמישית אל הראשונה. ב-2016 חגגה אליפות ראשונה בעידן החדש ובחלוף שנתיים הוסיפה עוד אחת.
באוקראינה יש את מינאי, שהוקמה ב-2015 והשלימה ב-2020 עלייה רביעית ברציפות והצטרפה לליגה הבכירה. סיפור דומה היה ברומניה, כאשר הרמנשטאדט נוסדה ב-2015, החלה את דרכה בליגה הרביעית במחוז סיביו וחגגה שלוש עליות רצופות, כשב-2018 גם הגיעה לגמר הגביע במקביל להעפלתה לליגה הראשונה. בעונה שעברה ירדה וכעת קרובה שוב לעלייה.
עכשיו תורה של מכבי בני ריינה לכתוב את התסריט הישראלי.
