כבר הרבה שנים שלא קיבלנו משחק עונה אמיתי בכדורגל הישראלי. בשנתיים האחרונות היה משהו שרק מריח ככה, כי באר שבע הגיעה לבלומפילד מפוחדת ומבוהלת והפסידה בהתמודדויות הקובעות כבר ביציאה מווסרמיל.
אלא שהעונה השיגו האדומים נשק שלא היה להם בשנים האחרונות מול מכבי ת"א: הרתעה. אפשר לומר זאת בריש גלי. האלופה חוששת, כי באר שבע נראית סוף סוף כמו יריבה ראויה. היא מגוונת בחלק הקדמי, היא הוכיחה העונה שסף השבירה שלה כמעט ולא קיים, היא נלחמת ומשחקת מסודר ורגוע עד לשריקת הסיום, היא מציגה הגנה יציבה וחזקה והיא גם מסוגלת לשנות מערכים ולהתאים את עצמה להתפתחויות במשחק תוך כדי תנועה.
- טוטו תמוז יבריז להפועל תל אביב?
- יוקאנוביץ': "באר שבע הטובים בישראל? נבחן את זה"
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
אבל, וזה אבל חשוב, מכבי עדיין הפייבוריטית. ב"ש היא זו שצריכה להוכיח את עצמה הערב ולא ההפך. כל הנתונים על ב"ש נכונים עד המשחק מול מכבי. הערב היא תצטרך לתת חותמת שכל הנאמר נכון גם מול הצהובים.
אם ב"ש תנצח, אף אחד לא יגיד שתם העידן הצהוב. אם מכבי תנצח, בהחלט יהיה מי שיאמר שבאר שבע עוד לא באמת מסוגלת לקחת אליפות. כך שהמשמעות הפסיכולוגית-מוראלית תשפיע בעיקר על הקבוצה שיש לה מה להרוויח מהמשחק, ופחות על זו שגרמה לנו לחשוב שאין שניה לה בארץ.
נהוג לחשוב שב"ש עשתה שינוי משמעותי ביחס לעונה שעברה. שהיא התחזקה בנקודות החולשה ונראית בשלה יותר. ושמכבי לעומתה לא התחזקה או השתנתה דייה. הצצה חטופה להרכבים שהעלו פאקו ואלישע למשחק גמר הגביע ביניהם בעונה שעברה מגלה לנו כבר עכשיו שבכר יעלה בהרכב שישה שחקנים שלא פתחו בתבוסה ההיא באצטדיון סמי עופר.
ההרכב של ב"ש בגמר הגביע. היו לא מעט שינויים (ערן לוף)
במילים אחרות: לחצי קבוצה העור לא ממש צורב מהמשחק ההוא וזה יכול לשחק לטובת האדומים, אם כי בד.נ.א של המועדון התבוסה ההיא רשומה גם רשומה. אגב, אצל האלופה יש רק ארבעה שחקנים שנטלו חלק בגמר ויפתחו בוודאות.
המשחק הוא קודם כל קרב אדיר של הרבה עוצמה במרכז המגרש, שם עושה רושם שלבאר שבע יש יתרון מסוים במאבק על השליטה בקצב. אם הצהובים יצליחו לשלוט, הם ינטרלו מאוד את היכולות ההתקפיות של ב"ש – ויעקרו אותם מתוכן וסיכון.
נדמה שהפעם יש למאמנים יכולת השפעה גדולה על המשחק ויוקאנוביץ' רמז על כך כשאמר שיש לו כמה תסריטים לסיום המשחק. הכוונה היא לספסלים. לב"ש ספסל לא פחות עמוק מאשר למכבי, אבל נראה שהספסל הצהוב בכושר טוב יותר, בהתחשב בעובדה שבוזגלו ושהר עוד לא חזרו לכושר.
רמז שיש לו כמה תסריטים, יוקאנוביץ' (דני מרון)
ויש עוד נקודה אחת שחייבת התייחסות: כמעט 16 שנים מפרידות בין ראיקוביץ' לגורש, אבל איכשהו לשניהם יש מכנה משותף. שניהם חייבים להוכיח שמקומם בקבוצות גדולות. גורש חשב שזה מקומו לפני שנים ארוכות ואפילו היה קרוב מאוד לחתימה במכבי ת"א, אבל רק העונה הוא מקבל את ההזדמנות ולטעמי חובת ההוכחה עדיין עליו, למרות כמות הספיגות הנמוכה שלו העונה.
ראיקוביץ' מגלה שיפור תמידי ויציב בשבועות האחרונים והערב יש לו הזדמנות אמיתית להוכיח למה שילמו עליו כל כך הרבה. הגיע הזמן שהוא יביא נקודות למכבי כשהיא באמת צריכה. הערב זה יהיה מבחן ענק לשניהם. האחד אולי ייזכר בזכותו והשני אולי ייבנה בעזרתו. העיקר שיהיה שערים, ורצוי גם ברמה אירופית. אם לא במשחק הזה, אז איפה?
מה דעתך על הכתבה?