מכבי ת"א שיגרה השבוע אמירה. בקבוצה שבה השקט התעשייתי והתקשורתי הוא מרכיב מכריע בהצלחה, האמירה הזו הייתה במעשים. לא רק שמכבי צימקה, למרות ההפסד מולה בבלומפילד, את היתרון של הפועל ב"ש בראש הטבלה לנקודה אחת שברירית, היא הנחיתה בארץ מאמן הולנדי פעיל, מקבוצה הולנדית בצמרת הדרג השני בארצה.
לא רק שהיא הנחיתה אותו בארץ, היא גם התגברה בכך על ההשפלה בעזיבת סלבישה יוקאנוביץ' מקבוצה ששיחקה בשלב הבתים של ליגת האלופות לקבוצה בתחתית שרשרת המזון הלונדונית ובתחתית הליגה השנייה באנגליה. להביא מאמן שנחשב בהולנד למבטיח מאוד – משהו בין רן בן שמעון לברק בכר במושגים ישראליים – באמצע העשייה שלו, מהולנד, ערש הכדורגל הטוטאלי, ללבנט המדמם ולעיר שספגה פיגוע טרור מדאיג בלבה, זו חתיכת אמירה.
מכבי ת"א – אם זה מיץ' גולדהאר או מרטין ביין או ג'ורדי קרויף, זה בכלל לא משנה – אומרת כאן דבר מאוד ברור שצריך לחלחל בתודעת היריבות, אבל גם להדאיג את עתיד התחרות בכדורגל הישראלי: כמה שתהיו טובים, לא חשוב את מי תביאו וכל מה שתעשו, אנחנו נעשה טוב יותר. זו אמירה שאפילו טובי המכביסטים לא היו מסוגלים לנסח אותה. והיא נוסחה על ידי אנשים שעד לפני כמה שנים חשבו שמכבי זו בכלל מכבי חיפה.
בוס. אמירה שאי אפשר היה לנסח אותה (עדי אבישי)
ומה שהכי גרוע בעניין: זה נקנה בכסף. כלומר, גולדהאר בא ואמר כאן באופן הכי ברור: אני משקיע הרבה כסף במכבי ת"א, אבל אני משקיע אותו אסטרטגית. כלומר, אני לא אבזבז סתם כסף כדי להביא חלוץ כשיש לי את עדן בן בסט וברק יצחקי בסגל, שאוכלים לא מעט מהתקציב, אלא אשים כסף על מגה-סטאר כמו ערן זהבי שאין לו תחליף, על קרויף שהשם שלו משפיע במסדרונות החשובים, ואם צריך, אשלם כפול למאמן שיבוא וייקח אותי שוב לתאי הכבוד באצטדיונים שמארחים את ליגת האלופות. וגם אביא שם נקודות, לעזאזל.
ומעבר להכל, פטר בוס הוחתם לשנה וחצי. נכון, תמיד קיימת אפשרות כי בוס יעזוב פה באמצע החוזה. אוסקר גרסיה ויוקאנוביץ' עצמו עשו זאת למכבי, משתי סיבות לכאורה – מצב ביטחוני וקפיצת מדרגה מקצועית – שהן לגיטימיות. ובכל זאת, במכבי מצאו מציאה: מאמן עם תפיסת כדורגל שתלהיב מחדש קהל שמתחיל להשתעמם, ומאמן שימשיך בקיץ את מה שסיים באביב – וזה קריטי לחודשיים הראשונים של העונה ולששת המשחקים החשובים של מכבי במוקדמות גביע אירופה, בהנחה שהיא תגיע לשישה משחקים.
ולכן, אף על פי שלמאמן החדש קוראים פטר בוס, החברים מעליו הוכיחו כאן מי באמת הבוס. ובהתחשב בכך שעמדה בפניהם הזדמנות פז לחבור למאמן הישראלי הבכיר ביותר, אלי גוטמן, הם בחרו להתעלם מההמתנה שלו – שמוכחת פה לכל בעצם החבירה שלו בסופו של דבר להפועל ת"א – וללכת עם הפילוסופיה של המועדון בעידן החדש: מאמן זר, מערבי, מוכח.
התגברו מהר על עזיבתו המשפילה (אודי ציטיאט)
עצוב לומר את זה, אבל אין פה שום דבר שיכול אפילו לדגדג תפיסה אסטרטגית כזו, גם אם ב"ש תנצח את מכבי בשני המשחקים הבאים בין הקבוצות. זה חתיכת מיס-מץ'.
ומה שהכי מדהים, שזה מזכיר לנו את דפוסי החשיבה והעבודה של קבוצה ישראלית אחרת, שבצירוף מקרים נדיר עונה גם היא לשם מכבי ת"א. אבל שם מדובר בהיסטוריה. תשאלו את גולדהאר של הכדורסל הישראלי, אורי אלון.
מה דעתך על הכתבה?