שומר על קשר: הלקח שלא נלמד מהחשיפה האחרונה על דני נוימן

אם הייתי מניח בפניכם שאלון אמריקאי קצר עם שאלה אחת: איזה פרשן כדורגל נראה לכם שמשמש כמאעכר תחמן במשרדי ממשלה: א. דני נוימן. ב. עמרי אפק. ג. סלבה ברזילאי. ד. אבי מלר – במי הייתם בוחרים? עם יד על הלב, האם הופתעתם שלא מלר הוא זה המכיר מקרוב את פקידות התחבורה? שלא אפק נשבע שהוא יכול לגרום שכל הפקידים יעשו מעשים בלתי הגיוניים?

הרי כמה הגיוני ומתבקש שמכולם שדווקא נוימן הוא המאעכר התחמן. שנים על שנים שמענו את מילות ההבל שלו, את הפטפטת הבלתי פוסקת בלי להגיד כלום, ומה בעצם הכישורים הדרושים ממאעכר? למרפק את הדרך למשרד הנכון ולבלבל את המוח. 

• חשיפת חדשות 2: דני נוימן משמש כמאכער במסדרונות השלטון

"אני יש לי פה משהו (צ'קאלקה) שאין לך שום דבר כזה", הוא חופר למנכ"ל. הוא לא יודע אם זה מועיל למישהו, לא בדק איך זה פועל על רכב, אבל מוכן לדפוק את כל הנהגים במדינה כדי להרוויח עוד כמה שקלים. עכשיו תגידו אם הוא לא היה בדיוק פרשן כזה: חופר, בלי להבין כלום, דופק את כולנו כדי להרוויח עוד כמה שקלים.

דני יסדר, גם אם זה על חשבוננו (מתוך חדשות2)

לכן אנחנו לא רק מעוצבנים שתפסו את דני נוימן, אנחנו גם שמחים שהוא זה שנפל בפח התחקיר המוצלח כל כך של ערוץ 2. כי אם יש מישהו שמגיע לו לחטוף את השיימינג הלאומי שעושים לו בימים האלה, זה נוימן. כל כך נדיר אצלנו בארץ התחמנים שסוף תחמן להיתפס, והנה אחד מעצבן שנלכד ברשת. בהחלט יש סיבה להרים כוס לחיים.

אין כמובן סיבה להאמין שהנה מוגרה התופעה המעצבנת כל כך. בכל רגע נתון, גם ברגע הזה ממש, מתדפקים על דלתות פקידי הממשלה, העיריות, המועצות השונות וכל פינה שכסף נמצא שם מאות דני נוימנים. פותחים מנעולים, משמנים לבבות נוקשים, מפילים על הציבור צ'קאלקות מכל הסוגים – בארץ החביבה, המנוולת והמעצבנת הזו, כמו שאומר פרשן משרד התחבורה דני נוימן, הכל קשרים. 

אגב, גם מי שחושב שנוימן מוגר סופית, מוזמן לעצור בו את התרגשותו. פרשננו בוודאי בטח אומר לעצמו, כלום לא קרה. ביזו אותי כבר אלף פעמים בשנים האחרונות בתקשורת, אז עכשיו זאת הפעם האלף ואחת. אז מה. אני אחזור. ואתם יודעים מה? הוא צודק. 

אוטוטו נמצא אותו יושב לצדו של איש הנצח אורי לייוי במשחק, נגיד, ידידות נגד קרואטיה, בסמי עופר, ומסביר, בתום 90 הדקות, אחרי שקיבלנו שלוש בראש, למה ההפסד הזה, וכל ההפסדים האחרונים שבגללם לא עלינו ולא נעלה למונדיאלים, הם אך ורק ומלכתחילה ובסופו של עניין תולדה של תרבות ישראלית.

עבודה בעיניים, גם על המגרש (עדי אבישי)