יוסי בניון פורח וגורם לכולנו לאכול את הכובע

יוסי בניון
יוסי בניון | צילום: ערן לוף

ארבעה חודשים לפני גיל 36, קפטן מכבי חיפה כבש והגיע ל-80 שערי ליגה

(גודל טקסט)

כשאמרו שלשום בלילה ליוסי בניון שזאת הפעם הראשונה מזה 15 שנים שהוא כובש בשלושה משחקים ברציפות, הוא הרים גבה והביע תמיהה. נראה שהוא התאמץ כדי לזכור אם הנתון הזה כל כך מדויק, ואז אמר בצניעות המאפיינת אותו: "לא ידעתי, אבל זה גם לא כל כך חשוב. העיקר שניצחנו".

 

להבדיל אלף הבדלות, באותו יום ממש, כבש גם וויין רוני שער ששבר עוד איזה שיא בטבלת השיאים הבלתי נגמרת שהאנגלים נהנים ליצור, וכששאלו אותו על השער הוא אמר: "אני אהיה מעט אנוכי הפעם ואהנה מהשער הזה. זו הרגשה מיוחדת. מבחינתי, אין הרבה דברים גדולים יותר מהרגע הזה".

 

 

רוני עוד יכבוש שערים בקריירת המשחק שלו, סביר להניח שעוד יזעזע טבלת שיאים כזו או אחרת, כשבניגוד אליו, אצל בניון הייתה כבר בעונה שעברה מאין תחושה שכל שער שלו עלול להיות האחרון בקריירה. היו אפילו שצידדו בכך שעדיף לו לפרוש בתום העונה שעברה מאשר להתבזות עוד עונה.

 

בניון החריש. המקורבים אליו ביותר סיפרו שזה אפילו לא עלה לו בראש לרגע אחד. כן, הוא ידע שלא סיפק את הסחורה ואכזב את האלפים שקנו מנוי למשחקי מכבי חיפה רק בשבילו, אבל האמין בעצמו. ועוד איך האמין בעצמו. לאחרונה, ולא רק בגלל כיבוש השערים, נדמה שהילד נולד מחדש. זה בא לידי ביטוי בקילומטרים שהוא גומע במשחקים וניכר בנחישות הגדולה שיש לו. השער שכבש שלשום היה אחד שכל כולו נחישות. לצד הקומץ שמגדף ביציע, הוא מגלה תשוקה עזה לאלה שכן זוכרים לו חסר נעורים ומאמינים שגם בגילו המתבגר יש לו עוד הרבה מה לתת.

 

עוד יש לו מה לתת. יוסי בניון (ערן לוף)

 

בשנים שכולנו מתלהבים מהכיבוש הסיטוני של ערן זהבי במכבי ת"א, ויש כמובן סיבות להתלהב. דואגים גם להזכיר שזהבי הוא לא באמת חלוץ. הוא קשר שכובש. רק מעטים עוד זוכרים שכשיוסי הגיע למכבי חיפה, והוא רק בן 18, הוא סיים את העונה כמלך השערים של הקבוצה, למרות ששיחק כל העונה בעמדת הקשר ולפניו שיחקו חלוצים מוכשרים ומוכחים. בניון הפך להיות מלך השערים הצעיר ביותר של מכבי חיפה, ובטח באנגליה היו עושים מזה חגיגה שלא נגמרת.

 

הוא כבש שער נפלא לרשת של מכבי ת"א, שאמנם לא מנע הפסד ירוק, אבל התקבל כהפסד סביר. אחרי שלושה ימים כבש שער לרשת של בית"ר ירושלים וסלל את הדרך לדרבי שיהיה בשמינית גמר הגביע. שלשום, בהיעדר אלירן עטר הפצוע, לקח על עצמו לבעוט את הפנדל מול הפועל רעננה. אריק ינקו כמעט קלקל לו את החגיגה בהדיפה, אבל בניון מודל 2016 לא לפת את הראש בין שתי ידיו, אלא מיהר להקדים את ההתאוששות של ינקו וממטר זעזע את הרשת. זו הנחישות שהזכרנו קודם.

 

השער הזה, ועמו הניצחון, מיקם את מכבי חיפה לראשונה העונה במקום החמישי, ומיותר להזכיר שוב שהעונה היו החיפאים שבעה מחזורים במקום האחרון בטבלה. מבחינתו האישית זה היה השער ה-80 שהוא כובש בליגה הישראלית. 80 זה המון אם לוקחים בחשבון שאת החלק הגדול בקריירה שלו עשה בניון בראסינג סנטאנדר הספרדית (101 משחקים), ליברפול (92 משחקים), ווסטהאם (79 משחקים) ואם תרצו גם ארסנל (19 משחקים) וצ'לסי (14). 80 זה המון למי ששיחק בארץ "רק" 204 משחקים. המון למי ששיחק כאן רק בעמדת קשר. אפילו לא "קשר מדומה" – המצאה שנבנתה לתפקוד של ערן זהבי. 80 השערים שלו מתחלקים בין מכבי חיפה (65) לבין הפועל ב"ש (15), כולל "שער הדמעות" הבלתי נשכח שלא מנע ירידה של באר שבע לליגה השנייה.

 

מכבי חיפה השקיעה בשנים האחרונות הון עתק כדי להחזיר לעצמה תארים. היא השיבה את אלירן עטר ואיתי שכטר מהכדורגל הצרפתי בכסף גדול, והתרומה שלהם, יחסית להשקעה, פחות ממינימאלית. היא קיוותה לקבל תפוקה גדולה מניקולה דריניצ'יץ' ונפלה בענק. שלא לדבר על הימים החלשים שעוברים על חן עזרא.

 

גם גליינור פלט, שותפו של יוסי בניון לניצחון שלשום על הפועל רעננה, לא נותן את מה שחשבו שייתן. פלט, שכמו בניון שיחק בארץ רק בהפועל ב"ש ובמכבי חיפה, אמר על הימים הנפלאים שעובר הקפטן שלו: "הוא שחקן מדהים. באימונים וגם במשחקים. יוסי חי את המשחק ואני מאושר שיש שחקן כזה בסגל. כיף לי שהוא איתנו בקבוצה".

 

בעוד פחות מארבעה חודשים יכבה בניון 36 נרות על העוגה. כשהוא לבש את החולצה הירוקה, איסמעיל ריאן, שחר הירש, ג'אבר עטאא, נטע לביא ושובל גוזלן עוד לא ידעו לקרוא. אחר כך כשהם למדו, הם הדביקו בחדרם את הפוסטרים של בניון. לפי תנועות הגוף שלו בעת האחרונה, לפי הכדרור ולפי הרעב שהוא מגלה, אפשר לחדש את מלאי הפוסטרים בחדרים.

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי