זו אחת העונות המוזרות בתולדות בית"ר ירושלים. מצד אחד השחקנים של סלובדאן דראפיץ' הבטיחו את המקום בפלייאוף העליון ונמצאים בעמדת זינוק להשתתף זו עונה שנייה ברציפות במוקדמות הליגה האירופית. מצד שני, הרמה – זה כבר סיפור אחר.
אם ניקח את כל רגעי הכדורגל השמח, הטוב והשוטף שעומר אצילי וחבריו נתנו העונה בקושי נוכל לחבר 90 דקות. ואנחנו כבר במחזור ה-23. עשרה ניצחונות יש לצהובים שחורים, מחציתם היו 0:1 גוטמני קטן. מנגד, ה-2:4 על מכבי תל אביב הושג בעיקר תודות לצמד הבלמים המצחיק מהעבר השני, קרלוס גרסיה ואיתן טיבי ולא מתצוגת שיא כלשהי.
*
הפרדוקס מתעצם בכך שדראפיץ' בעצמו מודה שהקבוצה שלו לא נותנת הצגות אף פעם. כמעט בכל הראיונות של הסרבי כמאמן המנצח רצים המשפטים הבאים כמו סוג של מנטרה: "אנחנו עדיין לא משחקים טוב", "אנחנו מתקשים להניע כדור" וכך הלאה.
הזמן עובר ושום דבר לא זז. ולא שלסלובו אין את הסגל כדי ליצור את השינוי. המנג'ר המקצועי (סלאש בעלים) אלי טביב הנחית לו "תשעה קבין" של כישרון בקבוצה. אל אצילי ולידור כהן שהיו בבית"ר בעונה שעברה הצטרפו העונה לירוי צעירי, נס זמיר, ניקיטה רוקביצה ולאחרונה גם איתי שכטר.
הבעיה היא שגוטמן, סליחה דראפיץ', היה עסוק עד כה בצבירת נקודות ולכן לקה, אולי בכוונה, בקיבעון מחשבתי בכל הקשור לציוות של כל הכישרון הזה על הכר הדשא. אצילי לא נוסה בעמדה של שחקן חופשי, או מאחורי החלוץ, צעירי סבל מתפקוד לא ברור במרכז (אחורי, קדמי, אמצע צד?), רוקביצה כבר קיבל כאב ראש מהזיגזג של דראפיץ' בין כנף לחוד וזמיר בכלל לא קיבל הזדמנות ראויה (למה לא לנסות אותו כמגן ימני?).
.jpg)
קיבעון מחשבתי (אסף קליגר)
אבל הפספוס הכי גדול של הסרבי הוא לידור כהן. כשחקן כנף עורר כהן ביקורת מוצדקת ברובה. דריבל יש לו, אולי אחד הטובים, אבל הוא לא תמיד מקבל את ההחלטה הנכונה וגם נוטה להיעלם. אלא שמבט מעמיק מגלה שאולי כהן לא מצטיין כשחקן יוצר, אבל כשחקן מסיים הוא אדיר.
ארבעה מחמשת השערים של הכישרון, שהגיע כהבטחה ענקית ממכבי פתח תקווה, הגיעו ממהלכים מורכבים ומהנים של התקפה כשכהן ידע להיות שם עם הנגיעה האחרונה. דראפיץ' כבר ניסה את כהן בשפיץ והוא חייב לחזור לשם. ועוד משהו. לשחקנים צעירים מסוגו של כהן, הביטחון הוא קריטי. כהן כמו חלק מחבריו חייב לדעת שלפחות המאמן מאמין בו ועומד מאחוריו. וגם כאן דראפיץ' מזגזג.
בית"ר תתחיל מול רעננה (20:30 שידור ישיר בספורט1 וב-HD) סדרה של משחקים מול קבוצות שמשחקות פתוח (למעט עכו). זה בדיוק הזמן של דראפיץ' לחדול מאובססיית אגירת הנקודות ולהביט לאחור לעבר היציעים בהם הקהל של בית"ר שהורגל גם בתקופות הכי קשות לחשוב חיובי ולצפות לכדורגל שמח.
לידור כהן. שחקן מטרה (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?