בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור שהגישה המדינה, וקבע לראשונה כי בית המשפט מוסמך להרחיק אוהדים מאירועי ספורט המתקיימים בישראל, בגין התפרעות אלימה שלהם במגרשים בחו"ל. ההחלטה נוגעת לצווי הרחקה שהוציא בית משפט השלום בירושלים ל-12 אוהדים של קבוצת בית"ר ירושלים, שניים מהם קטינים, לאחר שהתפרעו ביולי אשתקד במשחק הקבוצה נגד שרלרואה בבלגיה, במסגרת מוקדמות הליגה האירופית.
הצווים הוצאו מכוח חוק איסור אלימות בספורט, והאוהדים הורחקו ממגרשי הכדורגל לתקופות שבין שנה לשנתיים, לכל תחומי הפעילות המתקיימים בהם, ובכלל זאת אימוני קבוצות, משחקי גביע, טורנירים וכו'. זאת, לאחר שכבר בדקת המשחק הראשונה, החלו האוהדים להתפרע ביציע, להדליק עשרות אבוקות אש ולהשליכן לעבר כר הדשא, באופן שיצר סיכון לחיי אדם ואשר הביא להפסקת המשחק. במהלך המשחק נזרקו גם חפצים מכיוון אוהדי בית"ר ובורג פלדה אף פגע בראשו של שוער הקבוצה המקומית. המורחקים נצפו, תועדו, ו/או הודו שלקחו חלק בהתפרעות האמורה במהלך המשחק – איש לפי חלקו המיוחס לו.
האוהדים המורחקים ערערו לבית המשפט המחוזי וערעורם התקבל, לאחר שנקבע כי "אין לפרש את הביטוי 'אירוע ספורט' (כהגדרתו בחוק) לעניין הוראת סעיף 17, ככולל גם אירועים מחוץ לגבולות המדינה".
אלא שכאמור, בקשת רשות הערעור שהגישה המדינה התקבלה ע"י השופטת דפנה ברק-ארז, שקבעה כי צווי ההרחקה אינם פליליים ואינם באים להעניש את האוהדים, אלא מטרתם היא מניעתית. השופטת אף ציינה, כי מעורבות אלימה באירועי ספורט בחו"ל שכלל אינו נוגע לקבוצות ישראליות עשוי אף הוא להצדיק הרחקה, אם כי הדבר מקים חשש בדרגה פחותה להתנהגות אלימה גם בישראל.
בצד קבלת עמדת המדינה בפן העקרוני, ביהמ"ש העליון בחן את תוכנם של צווי ההרחקה, וקבע כי "מנקודת המבט של המועד שבו ניתנה החלטתו של בית משפט השלום – לא היה מקום להתערב בה. המסוכנות הגלומה בהחדרתן, הדלקתן והשלכתן של אבוקות או הכנסתם של כלי משחית אחרים למגרשי הכדורגל היא ברורה, ואין צורך להרחיב בעניין זה לנוכח קביעותיו של בית משפט השלום, שבחן באופן פרטני את עניינו של כל אחד מהמעורבים. כמו כן, לא ראיתי ממש בטענות לאכיפה בררנית בין אוהדי בית"ר לבין אוהדי קבוצות אחרות, טענות שנטענו בשפה רפה".
למרות התקדים, העונשים שספגו מתפרעי שרלרואה לא עומדים להשתנות (אודי ציטיאט)
יחד עם זאת, נאמר בהחלטה, בנקודת הזמן הנוכחית הדברים מורכבים יותר. "מאחר שתכלית ההרחקה היא מניעתית ולא עונשית, אין מקום להחיל, ללא בחינה מחודשת, את תקופות ההרחקה שעליהן החליט בית משפט השלום ממועד החלטתי זו (מה שאף היה עלול להוביל בעניינם של מרבית המעורבים להרחקה עד מועד מתקדם בעונת הכדורגל הבאה)".
בשולי החלטתה העירה השופטת ברק-ארז: "אין ספק שההרחקה ממגרשי הכדורגל קשה מאוד לנוגעים בדבר. עם זאת, יש מקרים שבהם הרחקה זו – כואבת ככל שתהיה – היא נחוצה. מכל מקום, הסמכות להרחיק אוהדים מאירועי ספורט עומדת באופן בלתי תלוי במיקום הגיאוגרפי שבו נכשלו באלימות, אשר מלמדת על פוטנציאל לאלימות חוזרת. בין בארץ ובין בחו"ל: ככה לא אוהדים קבוצה".
המדינה יוצגה בהליך ע"י עו"ד שאול כהן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
מה דעתך על הכתבה?