כשייכתב ספר האליפות השלישית של הפועל באר שבע, כדאי שהמחברים ינציחו בזהירות המתבקשת את הדקה ה-55 אתמול באצטדיון בבירת הנגב.
דקה וחצי קודם לכן הצליח אליניב ברדה להחמיץ ממצב שלא הוא ולא אף אחד אחר היה מחמיץ העונה. ברדה הוא האיש שמפצח את הכספות הכי כבדות בשבועות האחרונים עבור באר שבע. זה היה לא נורמלי שהוא, דווקא הוא, קיבל הזדמנות לגמור משחק באחד המצבים הכי קלים שהזדמנו לו. אז הוא החליט לגמור את זה יפה.
- בכר הדהים את כולם בהצלחה המהירה בב"ש
- ברק בכר: "שמח שמצאנו את הפירצה וניצחנו"
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
בתולדות הכדורגל הישראלי יש מעט מאוד שחקנים שבאו לגמור קריירה בקבוצת האם שלהם והצליחו בשלהי הקריירה להגיע לשיאם. גיורא שפיגל חזר בגיל 31 למכבי ת"א, לקח אליפות אבל לא הטביע חותם. יוסי בניון מתמודד עם גלי ביקורת מצד הקהל ובוודאי שלא סוחף את מכבי חיפה ליעד הנכסף. אלי אוחנה עשה את זה בגיל 33, אבל ברדה עושה את זה בגיל 34 פלוס.
כשברדה לקח את הכדור דקה וחצי אחרי ההחמצה, עשה דאבל-פס עם בן שהר ובעט מזווית אפס לפינה הרחוקה, היה אפשר לחוש את ההיסטוריה מזדקפת ומרימה גבה. זה לא סתם היה גול, זה יכול להיחשב כשער אליפות.

שער האליפות? ברדה חוגג בדקה ה-55 (דני מרון)
הגול הנפלא של וובה בראון בתוספת הזמן רק מיקם את הדובדבנים על הקצפת, אבל השער של ברדה עשה שקט במערכת, נתן לב"ש להמשיך לכתוש ובעיקר להיות דומיננטית בדרך שלא תסכן את ניצחונה – ה-17 ב-19 משחקים שבהם לא הפסידה.
יהיה באמת לא נורמלי אם קבוצה שעושה מאזן כזה, שמובילה בחמש נקודות על פני מכבי ת"א שני מחזורים לסיום הליגה הסדירה לא תזכה בתואר. יש לה סיכוי יותר ממצוין לארח את משחק העונה הקרוב ב-21 במרץ – ושם היא תוכל לגמור את הסיפור.

ב-21 במרץ ההזדמנות של האדומים לזכות בתואר (דני מרון)
הפועל באר שבע פשוט נראית טוב. זה האצטדיון שהופך למבצר, שאי אפשר להוציא בו נקודות; זה המערך ההתקפי שמאפשר לברק בכר להמר על כך ששום קבוצה לא תצליח להתמודד עם כל כך הרבה סכנות מולה; זו הרוטציה הטבעית שמאפשרת לסגל העמוק של ב"ש לבוא לידי ביטוי בכל רגע. אין ביטון? יש אוחיון. אין הובאן? יש ראדי. אין מליקסון? יש בוזגלו. אין סוארס? יש טהא. ב"ש בוגרת יותר, רגועה יותר, שמחה יותר, מנצחת יותר, מתעלה יותר, יציבה יותר. ככה נראית אלופה.
בני יהודה נותנת עונה לא רעה, אבל היא לא הייתה קיימת אתמול בבאר שבע. לא קיימת במובן שכמה שלא תנסה, היא לא תצליח ברגע האמת לעצור את הקבוצה שמנגד. ומי אם לא בני יהודה יודעת לעקוץ את הגדולות וגם לסובב את הסכין. לא במקרה הזה. אם לא דלה איינגובה, בני יהודה גם הייתה מובסת.

איינוגבה. הציל את קבוצתו מתבוסה (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?