בסוכנויות הצילום העולמיות שמתעדות אירועי ספורט יש מהשנה האחרונה צילום של פיסות דשא תלושות רק ממשחק אחד: המשחק שבו אירחה מכבי ת"א את צ'לסי במחזור החמישי של שלב הבתים בליגת האלופות. זו הייתה אחת הפעולות המוצלחות האחרונות של ז'וזה מוריניו על הקווים של הבלוז: פעולת תיחוח הדשא.
לפני מספר שבועות הגיע מכתב להנהלת האצטדיון בחיפה ולמכבי תל אביב עם העתק להתאחדות לכדורגל. המכתב – שנשלח על ידי ראש מערך האצטדיונים באופ"א – הגיע בעקבות ביקורות על מצב הדשא באצטדיון המפואר בחיפה.
במכתב הובהר כי יידרשו פעולות שיפור ושיקום למשטח בקיץ 2016, על מנת לקיים בו פעילות בינלאומית. אם היה בו אולטימטום או לא, זה כבר עניין של פרשנות בחירת הקיץ הקרוב לביצוע העבודות.
בשורה התחתונה: למרות כיפת הזהב, האצטדיון ההיקפי הראשון מסוגו בישראל, התנאים המופלאים לקהל ולקבוצות המשחקות, והסטנדרטים הגבוהים לאח"מים, תקשורת וטלוויזיה, הדשא לא מיישר קו.
ביניים: למה לא עברתם לטדי?
בחיפה מודים כי הדשא בסמי עופר לא יוכל לעולם להיות ברמת הדשא של אצטדיון בלומפילד, שם יש גג פתוח, שמש ללא הגבלה ותנאי אוויר ואוורור שיוצרים תנאי צמיחה אופטימליים. בדצמבר 2014 פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף ביותר על תהליך הקמת סמי עופר ובתוכו ביקורת חריפה גם על הקמת משטח הדשא, בתנאי ההצללה הקיצוניים של האצטדיון.
יועצי הדשא, אגרונומים, מנהלי אצטדיונים אחרים, חוששים לדבר בשמם. היחיד שהסכים היה קבלן הדשא, שלמה דויטש, שביצע עבודות באצטדיונים עכו, בנתניה, בלוד, באורווה, ומכיר את הנושא מקרוב. "כואב לי הלב על קומפלקס שעלה 650 מיליון שקל וכר דשא שעלות הקמתו שני מיליון שקל הכשיל אותו", אומר דויטש, "לגג יש כיסוי יתר ומעט קרינה שנכנסת פנימה. מתכנן הדשא המקורי נתן פתרון באמצעות סוג דשא אחר מהמקובל בארץ, שמתאים למיעוט קרינה.
"כואב לי שכר דשא הכשיל קומפלקס שעלה 650 מיליון שקל" (Gettyimages)
לרוע המזל, הוא חלה ולא יכול היה להמשיך לתפקד ומחליפו שינה את התוכניות ולקח דשא שמתאים למגרשים פתוחים. כשהחלו הבעיות הוא הביא מערכת תאורה פלורסנטית, שיכול להיות שאם היה סוג הדשא הנכון, לא היה צורך בה.
"הוא המציא שיטה חדשה לגדל דשא. יש כמה שכבות: תשתית, מערכת ניקוז, 10 סנטימטר חצץ, 30 ס"מ חול ובתוכה מערכת השקיה, וגם מוסיפים חומרי הזנה לדשא: כבול ודשנים כימיים. אני מחלק אותם בצורה מדויקת, בשכבה אחידה לעומק 25 ס"מ לתוך החול. בסמי עופר המציאו שיטה חדשה: לא צריך חומרים כאלה, ומשתמשים בהזנה אחרת לדשא. זה אחד האצטדיונים היפים בעולם, עם כר דשא שלא ראיתי בחיי. זה משטח שאסור לשחק עליו כדורגל".
בדו"ח מבקר המדינה נרשמה הערה לחברה המנהלת את האצטדיון בעניין יועץ הדשא. "החברה פגעה באפשרות לקיום דיון אובייקטיבי על עבודות ההקמה של כר הדשא", נכתב שם, "לא זו בלבד שהחברה התקשרה עם יועץ הדשא כדי שישמש המפקח הצמוד על הקמת כר הדשא שאותו תכנן, אלא שבכובעו כמפקח היה עליו לפקח על קבלן הדשא, שעמו היו לו בעבר קשרים מסחריים, מצב שאף לדעת החברה, כאמור בתשובה, מעלה חשש לניגוד עניינים".
עוד נכתב כי "מי שאחראי להוצאה לפועל של התכנית על ידי הקבלן המבצע, עלול למנוע גילוי של כשלים שמקורם בתכנון לקוי, שאפשר שיתגלו רק במהלך ההקמה וימנעו את הטיפול בהם". יש לציין כי יועץ הדשא עדיין מועסק על ידי החברה המנהלת את האצטדיון.
See waitin losing dey cause>>>> Jose Mourinho 'mending the pitch' during Maccabi Tel Aviv vs Chelsea.. pic.twitter.com/jJPq00H9Rq
— Kelechi Nkoro (@K1Says) November 25, 2015
טענות על מצב הדשא הגיעו עוד בחודש מארס מצד אנשי נבחרת וויילס ששיחקו בחיפה, וכך גם מאנשי פורטו ששיחקו בתחילת נובמבר בסמי עופר. בין המשחק של מכבי ת"א מול פורטו לבין המשחק מול צ'לסי הפרידו 20 ימים שבהם נשלח מאופ"א – בעקבות דוח המשקיף מהמשחק מול פורטו – יועץ דשא שבדק את התנאים ונתן ציונים שנעו בין בינוני לבין טוב פלוס. למעשה, למעט שלושה סעיפי מדיום (בינוני), שאר הציונים היו מטוב ומעלה. ועדיין במכבי ת"א יש מי שטוען כי לא בוצע שזרוע חורף מספק, וכי על אף פגרת פלייאוף יורו 2016, לא העתיקו מכבי חיפה והפועל חיפה את משחקיהן מחוץ לחיפה, כנהוג בתקופות שזרוע, מה גם ששלושה ימים לפני המשחק מול צ'לסי, שיחקה מכבי ת"א עצמה בסמי עופר מול הפועל חיפה ובין המשחק למשחק מול צ'לסי גם קוימו שני אימונים.
כששואלים את מכבי תל אביב איך יכולה קבוצה עם 19 אלף מנויים, כמו מכבי חיפה, למצוא אצטדיון עם קיבולת כזו במרחק סביר, הם מצביעים על הפועל באר שבע שאירחה אותם בתחילת העונה בטדי, שזה בערך המקום היחיד שיכול לקיים משחק שכזה, אלא אם כן היה אצטדיון רמת גן מוכשר לעניין (שהיום מארח את משחקי הפועל ר"ג בליגה הלאומית).
ביניים: דשא חורף, דשא קיץ
מי שתכנן את סמי עופר לא לקח בחשבון בצורה מעמיקה כי ככל שהגג יהיה גבוה יותר, תנאי השמש יפחתו. וזה בדיוק מה שקרה. בניגוד לאצטדיון טרנר, גם שם אצטדיון היקפי אבל עם גג נמוך, בסמי עופר יש פחות שמש, ולתנאים האלה נצרכים גם תנאי שמש או לחילופין סוגי דשא אחרים.
בעולם יש עשרות אצטדיונים כמו סמי עופר, בתנאי שמש ירודים מאלה של סמי עופר, בגלל תנאי מזג אוויר שונים. בסיור שנערך באצטדיון החדש של ארסנל, האמירויות, בסתיו 2007, ביקרו עיתונאים ישראלים (כולל הח"מ) ושם הוצגה מערכת שמש מלאכותית: מדפים על גלגלים, אליהם מחוברים נורות פלורסנטיות במתח גבוה. תשע מכונות, שלוש כנפיים בכל מכונה, 20 ספוטים. בסך הכל מאירים בכל יום מעונן 540 נורות את הדשא ומגבירים פוטו סינתזה. עלויות החשמל השנתיות בעניין הזה מגיעות שם ל-1.6 מיליון ליש"ט ועוד 350 אלף על גז. בדו"ח מבקר המדינה כתוב כי בחיפה רכשו ארבע מכונות כאלה (על פי הידוע, יש עוד שתי מכונות קטנות) בעלות של שני מיליון שקל ובהוצאה שנתית של חשמל ותחזוקה של 363 אלף שקל.
540 נורות מאירות את הדשא באמירויות (Gettyiamges)
באירופה אין דשא קיץ ודשא חורף כנהוג בישראל. אחת הבעיות שקיימות בסוגי הדשא האלה – וסלחו לנו על ההרצאה בחקלאות – היא שדשא חורף יוצר שתיל לזרע, ואילו דשא קיץ הוא דשא מתפשט לצדדים. כלומר, למרות הצבע הירוק שלו, דשא החורף נתלש בקלות, אם דשא הקיץ לא השריש די. באירופה נזרע דשא חורף, לא פעמיים בשנה, אלא מדי שבוע. כלומר, מדי שבוע זורקים בין 100 ל-200 קילו זרעי דשא במקומות החשופים ומחדשים את הדשא. אפילו באצטדיונים חדשים וזהים לסמי עופר ובתנאי אקלים יחסית דומים כמו האצטדיון בניס, שבדרום צרפת, אין דשא קיץ. יש מקומות באירופה שבהם יש מכונה שמזריקה דשא סינתטי ניצב על מנת ששורשי הדשא הטבעי ייכרכו סביבו ויתחזקו. מכונה כזו לא קיימת בישראל.
במקרה הזה טוען מומחה דשא שעמו שוחחנו וביקש להישאר בעילום שם, כי ככל הנראה דשא הקיץ הראשוני שנשתל בסמי עופר לא תפס בהיעדר תנאי שמש, ולדשא החורף שבא אחריו לא היה בסיס להיתפס. מכיוון שכך, תנאי היסוד היו בעייתיים מלכתחילה.
מעל הכל, בישראל אין די אצטדיונים כדי לקיים תחרויות. בניגוד לאצטדיונים דומים לו בעולם, משמש סמי עופר למשחקים של שתי הקבוצות החיפאיות, משחקים בליגה האלופות או הליגה האירופית של מכבי ת"א שמשולבים עם אימונים, וכנ"ל לגבי נבחרת ישראל. במקום לקיים על אצטדיון כזה פעילות אחת לשבועיים – בהתאם ללוח משחקי הבית – מתקיימים בו לפעמים ארבע-חמש פעילויות בשבוע.
"יש בעיה בתשתית. הדשא לא השריש, כל האדמה עולה למעלה, ואם לא יחליפו שם תשתיות, לא יהיו שם בסוף משחקים", אומר גורם בהתאחדות, "אנחנו לא רואים מצב שבו יתקיים שם ערב חצאי הגמר, כמתוכנן".
מנהל האצטדיון: לא התאפשר לנו לעשות שזרוע
תגובת מנהל האצטדיון, אילן פוקס: "הנהלת האצטדיון נמצאת עם אופ"א בקשר רציף ופועלת בתיאום מלא בכל הנוגע לדרישותיה לרבות איכותו של הדשא במגרש. לשם כך נשכרו שירותיהם של מיטב המומחים מחו"ל אשר הומלצו ואושרו ע"י אופ"א. המומחים כבר ביקרו כמה פעמים באצטדיון, במטרה לנצל את פגרת הקיץ הקרובה ליישום המלצותיהם.
"בתוך כך, בחודשים אוגוסט-נובמבר 2015 התקיימו בסמי עופר 24 משחקים במסגרת ליגת העל, גביע, נבחרת ישראל וליגת האלופות. לאור הביקוש העצום, לא התאפשר לקיים פגרת שזרוע בת חודש ימים, ובמסגרתה לשפר את איכותו של כר הדשא במגרש. הנהלת האצטדיון פועלת בכל האמצעים כדי לעמוד בכל הדרישות של אופ"א ואנו כבר נערכים לארח משחקים בינלאומיים במסגרת ליגת האלופות, ליגה אירופית ומשחקי נבחרת ישראל בשנה הבאה. בימים אלה נמצאת הנהלת האצטדיון במו"מ מתקדם עם ההתאחדות לכדורגל מתוך רצון משותף לקיים בסמי עופר את משחקי הנבחרת ומשחקי חצי גמר גביע המדינה. אנו תקווה כי בזמן הקרוב יבשיל המו"מ לכדי הסכם".
מה דעתך על הכתבה?