בקרית שמונה מאבדים את הצפון

    מאת: מתי בן חיים      צילום: דני מרון

ברק בכר נבהל כששמע את המילה "משבר" אחרי ההפסד 1:0 למכבי חיפה. "אתה ראית קבוצה במשבר?", שאל המאמן את המראיין ולא הצליח להסתיר את אכזבתו מעצם המחשבה. קריית שמונה – ובוודאי המאמן שלה – לא רגילים לשאלות על משבר. אולי בשל העובדה שמתנהגים איתם בכפפות של משי, מלטפים אותם ומפרגנים להם. מדובר בקבוצה שלא ניצחה כבר שישה משחקים, או אם תרצו, ניצחה רק את הפועל פ"ת 2:3 בתשעת משחקיה האחרונים בליגה ובגביע. ואם זה לא משבר, אז מה כן?

• "לא סתם בכר התעקש על חיזוק"
• עתידו של ברק בכר ייקבע בסוף החודש
• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ערוץ ספורט1

גם לשתי מתחרותיה על תואר האליפות – מכבי ת"א והפועל ב''ש – היו העונה מעידות קלות, ירידה באיכות ואובדן נקודות, אבל לא לאורך תקופה ארוכה כל כך כמו זו שעוברת על הקבוצה הצפונית. תקופה שמעלה הרבה הרהורים שקשורים בעומק הסגל וביכולת שלה לרוץ למרחקים ארוכים. 

הפציעות לא יכולות להוות שום תרוץ, פציעות הן חלק מהמשחק. מכבי ת"א סבלה – ועדיין סובלת – מהן, וגם הפועל ב''ש נאלצה להתמודד איתן. מכאן, שהישענות על פרמטר כל כך מוכר וידוע הוא פתטי מיסודו. לפציעות צריך להיערך, זוהי חלק מהבנייה.

אם אין לך את דויד מנגה, אז צריך שיהיה לך לפחות שחקן שמשתווה לו. כמו שאצל מכבי ת"א היו מחליפים לברק יצחקי וראדה פריצה, וכמו שבהפועל ב''ש מצאו פתרונות לפציעות של דובב גבאי ואופיר דוידזאדה. אבל כשהחלופה של מנגה ואבוחצירה היא יואל צ'חנוביץ', עם כל הכבוד, מתעוררת בעיה שמא היו צריכים לחשוב עליה עוד לפני שהיא פקחה עיניים. 

ברק בכר. רצה חיזוק בינואר וידע על מה הוא מדבר (דני מרון)

הקבוצה של איזי שירצקי לא נבנתה נכון והיא משלמת את המחיר על כך. העובדה שהיא ניצבה העונה בראש הטבלה מספר כפול של מחזורים מאלה של מכבי ת"א, כנראה גרמו לה להתבלבל. בעלי הקבוצה לא התלהב לחזק את הסגל בחלון העברות של חודש ינואר, המאמן ברק בכר "התפנה" לבחור בין מכבי חיפה להפועל ב''ש, וגילה על הדרך גם כמה סימני יהירות, שאת תוצאותיהם רואים במחזורים האחרונים.

קבוצה רצינית לא יוצאת לדרך עם שוער מחליף, שמעולם לא שיחק בקבוצת בוגרים ולו דקה אחת, זוהי רק אחת מהדוגמאות. הידעתם מי הוא מהדי איברהים זועבי? שוער בן 19, שקיבל את תשתית יסודות המשחק שלו בהפועל נצרת עילית ואחר כך עבר לטוברוק – לא עושים דבר כזה אפילו בליגה הלאומית.

בשעה שלמכבי ת"א יש את חואן פאבלו וברק לוי, לב''ש את אוסטין אג'ידה ורובי לבקוביץ', למכבי פ"ת את איתמר ניצן וצחי גיגי, למכבי חיפה את ולדימיר סטויקוביץ' ואוהד לויטה, ואפילו לבית"ר י-ם והפועל רעננה יש מחליפים סבירים, לא ייתכן שעמדה כל כך משמעותית בקבוצת כדורגל תישאר על כתפיו של גיא חיימוב לבדו. למזלה של קריית שמונה, בעיית שוער המשנה לא עלתה לה ביוקר העונה, אבל היא מן הסתם ממחישה את הבנייה הלא בריאה של הקבוצה מודל 2014/15. 

באצבע הגליל התרגלו שמפנקים אותם. כל כך התרגלו, שהם שכחו איך זה לקבל ביקורת ומתקשים לעמוד בלחצים. אתמול, כשנעשתה פנייה לשיר צדק לראיון בתוכנית הספורט של 103FM, סרב הבלם את הבקשה. צדק, אגב, מקבל מחמאות הרבה מעבר למידותיו האמיתיות. הוא אומנם בלם מוכשר ובנוי היטב, אבל השמועות על מרדף שעורכות אחריו קבוצות הצמרת, נובעות משום שהוא מסיים את חוזהו בעוד חודשיים וחצי, וגם משום שהכדורגל הישראלי חווה דור של בלמים פחות טובים מבעבר. כמעט בכל קבוצה תמצאו בלם זר אחד לפחות. זה לא מקרי שטל בן חיים משחק בנבחרת כבר 13 שנה.

אכזבה בקרית שמונה. היו רגילים למחמאות (דני מרון)

ולסיום משהו בקטנה. קהל האוהדים השקט של הקבוצה, מאוד מאוד רועש, ועל כך יעידו הקבוצות האורחות. כן, קהל מועט, אך קהל מאוד אכזרי לאלה שלא מזוהים כאוהדי קריית שמונה. שחקני הספסל בכל קבוצות הליגה מדווחים מדי שבועיים על התבטאויות קשות שנשמעות מהיציעים לעברם, לעתים הדברים שנשמעים חורגים מכל פרופורציה.

הנפגע התורן שלשום היה מאמן השוערים של מכבי חיפה גיורא אנטמן, שהוא במקרה גם מאמן השוערים של נבחרת ישראל. אנטמן, ספג שלשום קללות שהיממו אפילו אותו למרות כל הניסיון הרב שצבר ב-40 שנותיו במגרשי הכדורגל. השדרים והפרשנים שמעבירים את המשחקים מקריית שמונה לצופים בבית, עוברים מסע תלאות בדרך למילוי תפקידם (גם עמדת הטלוויזיה וגם עמדת הרדיו נמצאות במרום היציע, שדרכו הם עוברים). עיתונאים מוחרמים בטענה שקיפחו בעבר את הקבוצה. עכשיו גם הקפטן מתחמק ממתן הסברים.

הגביע כבר חמק לקריית שמונה מבין הידיים. עכשיו כנראה גם הסימפטיות שכל כך אפיינה אותה.