יש קלישאה חבוטה, שלא לומר מעוררת גיחוך, שמשתמשים בה גדולי המאמנים לדורותיהם: "המשחק הזה לא יקבע את זהות האלופה". ב-1982 הביסה מכבי נתניה את הפועל כפ"ס 2:5, לקחה ממנה חזרה את המקום הראשון ואיבדה אותו שוב אחרי שבוע בדרך למקום השני. אני מכיר לפחות עוד שתי קבוצות ישראליות בעשור שבא אחרי המשחק הזה, שחטפו חמישייה, ועדיין זכו באליפות. לקלישאה הזו יש לפעמים אחיזה במציאות.
האמת היא שאם פטר בוס או ברק בכר אמרו או יאמרו את המשפט הזה, לא יהיה צורך להטיל עליהם חרם תקשורתי. הם צודקים. יהיה עוד משחק בין שתי הקבוצות בעוד חמישה מחזורים. האם הוא יהיה משחק העונה? מאוד תלוי בתוצאת המשחק הקרוב.
כלומר, בין אם אנחנו רחוקים מסיום ואין משקל למשחק אחד כשאתה יכול למעוד מול הנמושות בחבורה – הפועל ב"ש הוכיחה זאת בשבועיים האחרונים – ובין אם אנחנו קרובים אליו, יש למשחק הזה ביום ראשון בטרנר משקל רב. מי שתנצח בו תקבע עובדה.
מכבי ת"א לא הפסידה סיבוב שלם, מאז שנכנעה למוליכה במשחק העונה הקודם בבלומפילד. היא מגיעה למשחק כשבפרק הזמן הזה היא איבדה נקודה אחת יותר מבאר שבע, אבל לא הפסידה. ב"ש לא הפסידה מאז שנוצחה במחזור החמישי בעכו, 22 משחקים.
הפסד נוסף לב"ש וכל העבודה הטובה תרד לטימיון (דני מרון)
אם מכבי ת"א תפסיד, לא זו בלבד שכל מאמציה מאז משחק העונה האחרון היו לשווא, היא תאמץ דפוס התנהגות לא מוכר שאימצה לאחרונה קבוצת הכדורסל של המועדון, שהפסידה פעמיים להפועל ירושלים וגם היא תצטרך להתמודד השבוע עם השדים האלה.
אם הפועל ב"ש תפסיד, היא עלולה לקרוס. גם כך מדברים רבות על הבעיה המנטאלית שלה להתמודד על אליפות וגם לזכות בה, עניין שלא קרה לה ב-40 השנים האחרונות. עכשיו בא פער הנקודות בינה לבין מכבי ת"א, שעמד על 5, והצטמצם לנקודה. אילו תקום באר שבע ביום שני בבוקר כשהיא מפגרת ב-2 נקודות אחרי האלופה, אחרי שהפסידה משחק בית ראשון בליגה בטרנר ועם כל כך הרבה שחקני מפתח שלא עומדים על הרגליים, מי יודע איך היא תצא מזה. אפילו מכבי ת"א הייתה מתקשה.
הפסד, ובאר שבע עלולה לקרוס (דני מרון)
בכר יחסר את טוני וואקמה, ואולי את מאור מליקסון. בוס ייאלץ להסתדר ללא טל בן חיים החלוץ, עומרי בן הרוש וכנראה נוסא איגייבור. נדמה לי שהבעיה של מכבי גדולה יותר, למרות ההשפעה המדהימה של וואקמה על המשחק הקבוצתי של ב"ש. בלי בן חיים ואיגייבור, יש לערן זהבי פחות שחקנים שיחפשו אותו. אורלנדו סה, למרות הדאבל פס במשחק האחרון, הוא חלוץ שאוהב את השער. וכשמצמצמים לזהבי את מספר הפעמים שהוא מקבל כדור ומסכן את השער, מקטינים את הסיכוי לקבל ממנו שער זהב.
הבעיה של הפועל ב"ש היא הצל של עצמה, השדים מהעבר, הלחץ הלא הגון של הקהל שחלק ממנו כבר שרק בוז למרות שהקבוצה כאמור לא הפסידה עדיין העונה בביתה החדש. המוליכה זקוקה לשקט, שקשה להאמין שתקבל אותו מהסביבה, והיא צריכה לקבל אותו ממאמן בן 36, שמוכשר ככל שיהיה, לא עומד במעמדים האלה – של מאמן, מצביא וגם פסיכולוג – פעמיים בשבוע.
יש לי תחושה לא טובה לגבי המשחק הזה, משחק שבו החשש המובן מהפסד ראשון שיקטע רצף גדול של אי הפסדים ובעיקר הפסד ליריבה העיקרית, ימנע מהמאמנים להעיז. מאמן שידהים את היריבה כפי שעשה השבוע מסמיליאנו אלגרי לפפ גווארדיולה במינכן (לא שזה עזר לו בסיום), עשוי במקרה הזה להסיר את החשש. הקלישאה, אם כן, תלויה ועומדת.
מישהו ישאב השראה מאלגרי? (gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?