מאת: אייל לחמן צילום מסך
בבית הספר היסודי עוד נחלקנו לשתי קבוצות, אחת מורכבת מאוהדי הפועל, השנייה של מכבי. על מגרש הבלטות של בי"ס הס המיתולוגי, גדלו מיטב כוכבי המושבה. שמואליק רוזנטל, איצ'ה דרוקר, מאיר בלומנטל ז"ל, איתן בודיניוק. במקרה (או שלא), כולם בלמים…וקשוחים. וכך נראו גם "משחקי הדרבי" של התלמידים על מגרש ביה"ס הוותיק, בין הברושים.
יום חמישי היה יום רכישת הכרטיסים לקראת שבת. כשהפועל היתה מארחת, המכירה נעשתה בבית הפועל ברחוב וולפסון. כשמכבי אירחה, אצנו לקנות ברחוב שטמפפר, ליד קולנוע סטודיו. כרטיס אז עלה 5 לירות ובשני המבצרים הללו, נצבו גם מגרשי כדוריד קטנים, שם, בשנות ה-70 וה-80 התחוללו קרבות בפני עצמם.
בימי רביעי, על גדרות מגרשי הכדוריד הללו, נתלו הצעירים. עמוס לוזון, גיא לוי (הבן של גברי), רן בן שמעון ועבדכם הנאמן, הבן של עמירם, מנהל הפועל. הפועל היתה אלופת הכדוריד, למכבי הגיע שחקן מקרית מוצקין, שהפך את המגמה: שמעון אלברמן, האבא של גל, זה שיכבוש שנים מאוחר יותר בדרבי גדול באורווה.
ימי חטיבת הביניים זכורים לנערי פתח תקוה ממסיבות הסלון של ימי שישי, מערבי הקיץ הקסומים של המושבה. אבל עבורינו, נערי הכדורגל, החיים נעו מדרבי לדרבי וקפאו על מקומם ב-23 בפברואר 1980. ביום שטוף שמש בחורף, אל 5,000 המקומות באיצטדיון האורווה נדחסו 6,500 אוהדים. הפועל היתה כבר 15 שנה אחרי חמש האליפויות הרצופות של נחום סטלמך, האחים רצבי ויעקב ויסוקר. אברם גרנט אימן את הנוער. במכבי החתימו את יוסלה מרימוביץ' כמאמן, ושלל כוכבים בראשות ה"קוסם", נסים כהן שהגיע מהרצליה.
כמה מתח אפף את מסדרונות חטיבת הביניים באותו שבוע. ביום שישי כבר המתח נסק. משבת בבוקר מרכז פ"ת נראה כעיר רפאים. כשצבי שריר ז"ל הוביל את שחקני שתי הקבוצות, האיצטדיון געש. 5,000 אוהדי הפועל ספגו מהלומה כבר בדקה השלישית – 0:1 למכבי.
כעבור דקתיים הטרוף חזר לשער 3, שם ישבו אוהדי הפועל השרופים,1:1. ואז הגיעה הדקה ה-25. אורי פלד ספק הוכשל ברחבה, שריר הצביע על הנקודה. ציון יוסף, מגן הפועל השתולל על המגרש, דוד יוסף, אחיו, מגן מכבי, ניסה להרגיע אותו. הקוסם הכניע את שאול נחום – 2:1 למכבים.
באוויר היה ריח של פיצוץ קרוב, שהגיע רק בדקה ה-80 ובמצב של 1:5 למכבי. שריר שלף כרטיסים אדומים לציון יוסף ויעקב בוטבול שהחלו במרדף אחרי נסים כהן. הקוסם נמלט לניידת שחנתה על נקודת האמצע. שחקני הפועל התנפלו על הניידת ושריר נמלט והסתתר בחדרון ששימש כקופת מכירת הכרטיסים. משחקי הדרבי של גלאזגו, סלוניקי או בואנוס איירס קטנים עלינו.
הערב הולך להיות דומה. שוב תחושה של צומת דרכים והרבה תקוה לשני המועדונים. אך גם הרבה מתח באויר. צפו לדרבי דרמטי. ומי כמוני חש דרמה מהי.
אייל לחמן. זוכר דרבים מימי התיכון (עדי אבישי)
עונת 98/99 היתה עונת הגלקטיקוס של הפועל. תחת שרביטו של גיורא שפיגל, כיכבו בקבוצה ראובן עטר, מנור חסן, אלי אברבנל, גיא שמיר ו-וואליד באדיר. 19 בדצמבר, לא פחות מ-7,000 צופים באורווה. עבדכם הנאמן מכין את מכבי לפתיחה קטלנית. אלו היו דקות ראשונות שנכנסו לפנתיאון.
מכבי עם אוהד כהן בשער, איסמעיל עמר, בן-יוסף, פרטיאלי, עידן טל ועידן מליחי, כולם צעירים בני 20. 3 קרנות רצופות השיגה מכבי בדקות הפתיחה, בלחץ חסר תקדים. הכדור נהדף לעידן מליחי הצעיר ששם את הרגל בטיל שחדר מתחת לבטנו של שי הס. איזו שמחה.
איזו פתיחה. איסמעיל עמר הורחק בדקה ה-35, מנור חסן ב-65 כשבתווך הוא הספיק להשוות ל-1:1. הדרבי הסתיים בתיקו, פתח תקוה חיכתה לגומלין.
לא אשכח את ההכנה לדרבי הגומלין וגם כאן הדגש שלי לשחקני מכבי היה על הפתיחה. ואכן, בדקה ה-27 התוצאה היתה כבר 0:2 למכבי! שוב אדום למכבי, שוב מנור חסן כובש, שוב אדום להפועל, אך תשע דקות לסיום מניף גיא שמיר את הרגל מ-25 מטר ואני רואה בצער איך שתי הנקודות שלי הולכות לאיבוד. 2:2.
עונת 2006/7, אני כמאמן הפועל, צעירה כמו היום. מאור בוזגלו, שמעון אבוחצירה, עמרי קנדה, שגיב כהן. כולם שנה ראשונה בוגרים. איזו סערה היתה באותו יום, רוח וגשמים. מכבי היתה המארחת והקהל של הפועל התייצב עם דגל ענק ביציע שמאחורי הספסלים. יום קודם הקרנתי בחדר האסיפות את "מי שחלם והתגשם לו החלום", קליפ מרגש על העבר המפואר של הפועל. התחושה היתה עילאית. את מכבי אימן גיא לוזון, שש שנים קודם לכן, העוזר שלי במכבי. במבצר של מגבי ברחוב גיסין, בדקו כל השבוע באיזו שיטה הפועל תשחק. בקיבוץ עינת התכוננו בדיסקרטיות. למשחק הופענו במערך של ארבעה חלוצים, כשמוטי קקון מוביל איתו שלישיית חלוצים צעירה.
הפתיחה היתה כולה הפועל, שהחמיצה ארבעה מצבים בטוחים. בדקה ה-86, זה היה נראה כאילו הדרבי הטקטי הזה יסתיים ב-0:0. בדקה זו החליק הבלם הצעיר הרצל לוי, עומר גולן חטף ודהר עם הכדור לרשת. הלם.
העונה הזו, יש גם משותף לשתי הקבוצות. שתיהן משחקות עם חמישה שחקני הגנה. בינתיים להפועל, כמו גם להפועל חיפה, השיטה לא עוזרת. הפועל עם ההגנה החלשה בליגה וסופגת בממוצע מעל שני שערים למשחק. הפועל דווקא כבשה אחד יותר, תודות לסוללת המושאלים: אלטמן, חוגי, הירש ודור כוכב. מחלקת הנוער של הפועל, שבעבר ייצרה כוכבים כאלון מאיה, אלי אברבנל, מנור חסן ומוטי קקון, כבר לא מה שהיתה פעם. קבוצת הנוער במקום האחרון וחלוצי הבוגרים כבר לא יהיו בעונה הבאה. הקהל הגדול של הפועל, הדור החדש, כולם יישארו שם, כולם נאמנים ל'כחולה'. למכבי דור אוהדים חדש ונלהב.
אז תגיעו מוקדם,
אסור לפספס את מופע העידוד הצפוי ביציעים,
שם יתמקמו להם, אלו שהיו אז אותם הילדים
מהדרבי ההוא, ביסודי,
על מגרש הבלטות
בצל הברושים.
מה דעתך על הכתבה?