הסיבות לעזיבתו של עידו חג'ג'

מאת: יואב בורוביץ'      צילום: עדי אבישי 

את הפרישה שלו מהפועל תל אביב תלה אמנם עידו חג'ג' בהפגנת האולטראס בלבד, אך ניתן להיווכח שיכולות להיות סיבות רבות בגינן החליט ללכת הביתה. קודם העובדות: איש העסקים החזיק רק בחמישה אחוזים מהמועדון – דבר שלא מנע ממנו להיחשב ל"איש החזק"  – ובנוסף שם מיליוני שקלים במועדון. בחצי השנה האחרונה הוא אפילו הפך לבוס בפועל כאשר חיים רמון החליט לסגת.

אלא שרמון לא לגמרי נסוג. מאחורי הקלעים הוא עדיין פעל וחבר לעמוס לוזון בניסיון למכור את עומר דמארי למרבה במחיר – כנגד רצונו של חג'ג', שכבר החתים את החלוץ המוצלח. כנראה שאז הבין חג'ג' שלמרות הכל, המילה שלו עדיין לא אחרונה, וקבוצת רמון-תאומים ומקורביה לא לגמרי מתכוונת לוותר על ההגמוניה.

אוהדי הפועל ת"א. יש להם הרבה כוח  (עדי אבישי)

עוד קבוצה שלא התכוונה לוותר על ההגמוניה הם האולטראס, שהפגינו מחוץ לביתו של חג'ג' והבהירו לו שהם עדיין נותנים את הטון בשטח. באופן כללי, הפועל היא קבוצה שבה לאוהדים יש משקל כבד במיוחד – וגם זה כנראה לא מצא חן בעיני חג'ג'. דבר נוסף שאולי לא מצא חן בעיניו הוא העובדה שבכדורגל הישראלי קשה מאוד להרוויח כסף; וגם – ככל שרוצים לבנות קבוצה חזקה יותר כך משקיעים, וגם מפסידים יותר, כסף.

עוד משהו שאולי לא מצא חן בעיני חג'ג' הוא הפרסום הלא-כל-כך-חיובי שמגיע עם בעלות על קבוצת כדורגל.  כמעט כל האזכורים שליליים בסיטואציה כזו, וגם היוקרה הנמוכה של הענף המקומי גורמת לכך שהשם של איש העסקים עלול להפוך ללא יוקרתי. זה כנראה לא בדיוק מה שעזר לעסקים של חג'ג' מחוץ לכדורגל.

חיים רמון. שהוא הכל נופל עליו  (עדי אבישי)

***

מבחינת הפועל הפרישה של חג'ג' היא דרמטית – בראש ובראשונה במובן הכלכלי, שצפוי להשפיע מאוד על התוצרת המקצועית. ללא חג'ג' יכול מאוד להיות ששחקנים רבים וטובים ייאלצו לעזוב, כמו גם שחקנים רבים שלא יגיעו לקבוצה ללא "ספונסר" משמעותי. מנגד, עזיבתו הצפויה כן תכפה על הפועל לחיות יותר על פי הכנסותיה האמיתיות. וזו לא קבוצה שמכניסה מעט כסף באופן יחסי ממכירת מנויים. 

כבר שנים שבהפועל מחפשים רוכש – הן בארץ והן בחו"ל. למרות שהפועל היא מועדון פאר ישראלי ולמרות שהיא מזוהה עם ההגמוניה הישנה ויש לה לא מעט אוהדים בעלי ממון, רוכש כזה טרם נמצא. הסיבות העיקריות לכך כבר צויינו בתחילת המאמר, אבל ראוי להזכירן שוב – ההפסדים הכספיים הגדולים, כפיות הטובה מצד הקהל, והפרסום הבעייתי. לא סתם היריבה הגדולה של הפועל, שגם היא מזוהה עם עשירי ישראל, הייתה צריכה להרחיק עד לקנדה כדי למצוא בעלים. 

***

בעוד עשירי ישראל, למעט אחד יעקב שחר, נמנעים מלגעת בכדורגל הישראלי במקל, המסקנה לגבי עתיד הכדורגל די ברורה. הוא חייב להיות בעל תדמית טובה בהרבה; הוא חייב להכניס הרבה יותר כסף; והוא חייב לצמצם דרמטית בהוצאות. 

יעקב שחר. היחיד שלא ויתר על הכדורגל הישראלי  (מכבי חיפה האתר הרשמי)

נכון לעתה הכדורגל הישראלי עדיין רחוק מאוד מהגשמת המטרות הללו. וכל עוד זהו המצב, קבוצות הכדורגל הישראלי – גם הבכירות שבהן – ייאלצו לחיות אך ורק על בסיס גחמות של בעלי הון (לא גדולים במיוחד ומפוקפקים למדי בלא מעט מקרים) שיום אחד הם כאן, ויום למחרת הם לא.