העונה בליגת העל קרובה לקו הסיום. הטרבל נסע לצד הצהוב של ת"א, בית"ר ירושלים חזרה לאירופה אחרי שבע עונות וב"ש, למרות שעשתה צעד אחד אחורה מבחינת מיקום, לא נמנית על אכזבות העונה.
מבין הגדולות שלנו, שתיים איכזבו בגדול. בעוד מהפועל ת"א הציפיות היו בהתאם לתקציב הלא משכנע שעמד לרשות אייל ברקוביץ' בקיץ ופלייאוף עליון הוגדר כהצלחה, האכזבה הגדולה באמת היא ממכבי חיפה.
אחרי ה-1:0 למכבי פ"ת, נגזר על הירוקים כי יראו את אירופה מהבית, זו שנה שניה ברציפות, ועונה שהחלה בקול תרועה הפכה למפח נפש עבור הירוקים.
עוד עונה עגומה בירוק (עדי אבישי)
נחזור רגע אחורה. בקיץ החולף, הבינו בחיפה כי אחרי שלוש עונות ללא אליפות ועם המעבר לסמי עופר, הגיע הזמן להחזיר את התואר הנכסף מכולם לכרמל. אחרי שצפה במכבי ת"א עושה זאת עם צוות זר ומשכיחה את הסטיגמה ההיא – לפיה מאמנים זרים לא מצליחים כאן – הבעלים של הירוקים החליט: רק צוות זר יחזיר אותנו למקום הראוי.
אלכסנדר סטנוייביץ' הגיע עם רעש גדול מסביב, תקציב מכובד והחל במלאכה. תחילה הוא הביא עימו רכישות כמו מיצ'ל ואידריסו שיחד עם ולדימיר סטויקוביץ' שהיו אמורים להיות נוצצים, אך את גולת הכותרת סיפקה חזרתו של יוסי בניון ארצה.
כל אלו בתוספת כוח אדיר של האוהדים סיפקו מטרה ברורה: גם אם לא אליפות, לפחות קריאת תיגר על מכבי ת"א במאבק התואר.
.jpg)
סטנוייביץ'. לא התחבר (ערן לוף)
העונה נפתחה עם הצגה בסמי עופר המלא, אך מהר מאוד הבינו בכרמל שלא לחתונה הזו הם פיללו. הפסדים לבית"ר, מכבי וב"ש הבהירו שהפער מהמובילות גדול וההפסד לרעננה הוכיח שגם מהפלייאוף התחתון הפער לא כזה גדול. אידריסו ומיצ'ל לא ממש הותירו חותם חיובי ורק סטויקוביץ' הציל את המצב מלהיות רע יותר.
אחרי עוד הפסד לבית"ר ירושלים, הפעם 3:1 בקריית אליעזר, סטנויביץ' ארז את החפצים וסימן כישלון גדול כמאמן זר בחיפה.
מרקו בלבול הגיע כדי לנסות ולהציל משהו וקיבל חיזוק משמעותי בדמות אלירן עטר ואברהם פאס עלו התעקש. גם איתי שכטר הגיע כדי לסייע ובחיפה הריחו ריח של התחדשות. 0:5 על אשדוד, 0:2 בדרבי על הפועל והגעה לפלייאוף העליון עוד היוו סוג של תקווה כי העונה לא תיחשב לכישלון מהדהד. כאמור, ה-1:0 במושבה נגד מכבי פ"ת חתם עונה מתסכלת לירוקים.
.jpg)
התחיל בתרועה ונגמר לרוב בתמונות כאלו (ערן לוף)
הביקורות סביב הכריזמה החסרה של בלבול היו גם הן סממן ללחץ בו היה שרוי שחר בעת מינוי המאמן והרצון להצלחה מיידית שאולי גם להם חלק בכישלון.
יש להודות כי גם הגעה לאירופה לא היתה מוחקת עוד עונה מאכזבת, מאחר והמטרה היתה לפחות קריאת תיגר על הכתר. סמי עופר ו-17 אלף המנויים שהגיעו בכל הזדמנות ונתנו לירוקים יתרון שלא היה לאף קבוצה בכדורגל הישראלי מעולם (לפחות לא עד כה), רק היו אמורים להפוך את המטרה הזו לקלה יותר.
עכשיו כשרוני לוי הגיע וקיבל זמן די כדי להכין את הקבוצה, הציפיות הן ברורות ביותר. עוד עונה של כישלון לא תתקבל על ידי הקהל שצמא יותר מכל לתואר או לפחות למאבק עליו. הם יכולים להתנחם בזה שיודעי דבר בכדורגל הישראלי בטוחים – רוני לוי האיש הנכון והירוקים יחזרו לצמרת הגבוהה בעונה הבאה.
האוהדים הירוקים. המחמאות רק להם (ערן לוף)
מה דעתך על הכתבה?