ב-8 בפברואר 2011, בצל מרוץ החימוש שניהלה מול מכבי חיפה, הודיעה הפועל ת"א עתירת המזומנים מליגת האלופות על החתמתו של אלרואי כהן. על פי דיווחים שלא הוכחשו קיבל איזי שרצקי כ-800 אלף דולר ו-20 אחוזים מכרטיסו של איתי שכטר (שהתבררו בקיץ כחצי מיליון יורו נוספים) עבור ילד בן 21 שבקושי קרע זוג נעליים. קצת יותר מחמש שנים אחרי זה, כהן הוא הסוכן של דוגמנית הבית שלו, כדורגלן בדימוס, ורק בהפועל עוד לא למדו את הלקח. וכן, הפעם זה ג'ורדי שצוחק כל הדרך לבנק.
לזכותו של הרכש הטרי ייאמר שבחצי העונה שלו אשתקד באדום, הוא היה גורם מרענן ואיכותי יחסית למה שהיה סביבו. רייכרט שחקן מוכשר מאוד, על כך אין עוררין. טכניקה, דינמיות, אגרסיביות, בעיטה מרחוק וברק בעיניים שאין היום למרבית שכירי החרב שבאים והולכים מוולפסון.
ועדיין, מדובר בילד, שקבלת ההחלטות שלו על המגרש בעונה שעברה הייתה די בעייתית עם המון איבודי כדור וכדרורי סרק. וזה עוד בלי להגיד דבר על כמה כניסות מוגזמות ושלל התחזויות מביכות עם תיאטרליות יתר – דברים שמעמידים בספק את הכוונה להלביש עליו את תואר "המנהיג".
אלא שהבעיה הכי גדולה של רייכרט תהיה להתמודד עם תג המחיר החדש שלו. כולם טועים, אבל כשהוא יטעה זה יעלה יותר. מיליון יורו. בסופו של דבר הוא בן 21 עם מינימום ניסיון ברמות האלו, וחובת ההוכחה עליו עצומה. בומבה זה נחמד, הרוש זה יפה, אפילו גוטליב ליסינג בע"מ נראה מבטיח בדרבי. עכשיו כולם יצפו מהרכש היקר ביותר של המועדון להחיות את הקישור, להדליק את הקבוצה. לרייכרט יש את האומץ לקחת עליו את המשימה – השאלה היא היכולת, ומה יקרה עם הפתיל הקצר כשדברים לא יעבדו כמו שצריך.
רייכרט. ברק בעיניים (עדי אבישי)
משחקי הבכורה של אלרואי כהן באדום היו מרתקים. הקהל נדרך בכל פעם שעלה לחימום מהספסל, שלא לדבר על כשקיבל את הכדור. הייתה ציפייה למשהו. בכל זאת, שילמנו במיטב כספינו על הטאלנט. אבל פעם זה היה דריבל שלא הצליח ופעם מסירה קצת אחורה מדי ואחרי זה דעיכה.
הכישרון היה שם ואני משער שעדיין נמצא ברגליים של הילד מקצרין. היו גם הברקות. אבל לאורך זמן היה ברור שרמת הביצוע, הדיוק וקבלת ההחלטות לא הייתה של שחקן שעליו שולמו יותר ממיליון יורו. ומשם התחילה הדרך למטה. השאלה אם רייכרט בגילו ובאופיו יצליח להתמודד עם זה טוב יותר.
מה דעתך על הכתבה?