בסופ"ש הקרוב היינו אמורים ללבוש חג ולהתכונן לשני משחקי פלייאוף ליורו 2016. בסופו של דבר הבוסנים שם, אחרי שמחקו פיגור של שש נקודות מאיתנו, ואנחנו נותרנו עם האכזבה הדי קבועה.
אבל בעצם זה לא מפתיע: פני הנבחרת כפני הכדורגל שלנו כפני השחקנים. לא משהו. פרט לבודדים כמו ערן זהבי, ניר ביטון ומואנס דאבור. כל השאר הם רק שמות, שמשום מה הפכנו אותם לשחקני על. אז הנה היא לפניכם: נבחרת האוברייטד תוצרת כחול לבן.
- פיצוץ מחריד בזמן המשחק בין צרפת לגרמניה
- בסכנת הדחה: 0:0 מאכזב לגרנט וגאנה נגד איי קומורו
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
שוער: אופיר מרציאנו (מוסקרון)
נכון שמרציאנו נתן כמה משחקים טובים במדי הנבחרת (וויילס, קפריסין) ודודו דהאן אפילו סידר לו קבוצה בבלגיה, אבל הבלוף התגלה מיד עם 11 כדורים ברשת בשישה משחקים ומקום בקצה הספסל כשוער שלישי. יש שאומרים כי גם באשדוד הוא לא ממש הבריק. מוקדם להספיק?
מרציאנו. 11 שערים בשישה משחקים בבלגיה (אודי ציטיאט)
מגן: אייל משומר (מכבי חיפה)
לזכותו של משומר ייאמר שהצליח לעבוד על הרבה מאוד מאמנים (רוני לוי, אלישע לוי, אלי גוטמן) ובמשך זמן רב מדי. שחקן שפרט ללחימה ומהירות אין לו יותר מדי מה למכור אבל רשם למעלה מ-150 הופעות בירוק ועוד שמונה בנבחרת. אוהדי חיפה מסכימים?
.jpg)
משומר. שורד בצמרת הכדורגל (אסף קליגר)
בלם: איתן טיבי (מכבי תל אביב)
פעם היו אומרים על בלמים אפורים מסוגו של טיבי שהם טובים לליגה אבל לא יותר מזה. אלא שבמקרה שלו הוא לא רק נעשה באנקר בנבחרת (ונחשף במערומיו) אלא גם קפץ לבלגיה (שרלרואה) ומאיים לחזור לשם. ימצא מקום חדש?
טיבי. אוברייטד או לא? (ערן לוף)
בלם: מתן אוחיון (הפועל ב"ש)
עוד אחד שעשה קריירה בחסות קדנציה קצרה בבלגיה. ק"ש החזירו בחוזה לא זול, מאז אוהדי מכבי חיפה, הפועל ת"א וכעת גם ב"ש לא ממש מתלהבים. מסכימים?
מגן: אבי ריקן (מכבי תל אביב)
מיקמנו אותו כמגן אבל גם כקשר לא מדובר בעילוי. הרוויח חוזה בציריך הרבה בזכות סוכנים וחזר לארץ על תקן ליגיונר מושיע לסגל של ג'ורדי. מלבד אנרגיה ראיתם משהו יוצא דופן?
אבי ריקן. מצדיק את הציפיות? (ערן לוף)
קשר: שרן ייני (ויטסה ארנהיים)
מאמן על המגרש, שחקן טקטי, דברים שלא רואים בסטטיסטיקה ועוד כל מיני דברים שהוסיפו לרזומה של ייני כדי להצדיק את שיבוצו של נגר פשוט בקבוצות של אדריכלים.
ייני. "נגר" בקבוצת כדורגל (ערן לוף)
קשר: אייל גולסה (פאוק סלוניקי)
גולסה משחק כבר שנתיים בקבוצה יוונית שלא עולה ביכולתה על מכבי תל אביב (וחיפה בימים הטובים) ועושה כלום ושום דבר. בלאציו בטח לא מצטערים שהעסקה ההיא (מ-2010) לא יצאה לפועל.
קשר: חן עזרא (מכבי חיפה)
כבר חמש שנים שחן עזרא מוגדר בתור פוטנציאל. זה עוד יתפרץ, זה ייצא, עזרא יוביל, יבשל, יכבוש. רגע, אולי הבעיה היא בשורש? אולי אין בכלל פוטנציאל, רק ניפוח סתמי.
חן עזרא. ניפוח סתמי (ערן לוף)
קשר: בן רייכרט (הפועל תל אביב)
כשג'ורדי שפך מיליון שקל והביא את רייכרט למכבי תל אביב הגבות הורמו. כשאמיר כבירי קנה את הכרטיס במיליון יורו חשבנו שהאדומים השתגעו, או שאולי יש בילד מרמת השרון עוד משהו פרט לכסחנות. אנחנו עדיין מחכים.
רייכרט. שווה מיליון יורו? (ירון אלפי)
חלוץ: יובל אבידור (מכבי נתניה)
ואלה תולדות אבידור: עשר שנים, שש קבוצות, 43 שערים, ו-43,000 החמצות (משהו כמו שער אחד ל-100 הזדמנויות). והוא עדיין מוצא מקום שנה אחר שנה בליגת העל.
אבידור. איך הוא בליגת העל? (דניאל סטרבורבדיס)
חלוץ: טל בן חיים (מכבי תל אביב)
אולי זה קצת תמוה, אתם בטח שואלים למה הוא פה? עם כל הכישרון המולד שיש לו, המהירות, הטכניקה, חוצפה חיובית, בן חיים היה צריך לתת הרבה יותר בישולים ושערים – בשפה המקצועית – מספרים. ולמה הוא לא נותן? קבלת ההחלטות שלו משבשת לגמרי את הפוטנציאל.
בן חיים. אנחנו יודעים שיש פוטנציאל, מה עם המספרים חבר? (עדי אבישי)
כמעט נכנסו:
דודו ביטון (הפועל תל אביב) – נותנים לו חסד לימים בפ"ת ובפולין, אבל לא לעוד הרבה זמן.
טאלב טוואטחה (מכבי חיפה) – מהירות ודי. בינתיים סוזה מסתדר נהדר בלעדיו.
גילי ורמוט (מכבי תל אביב) – אמרו כישרון, אמרו שחקן שסוחב קדימה. הכי רחוק ממנהיג, וגם ממספרים מרשימים. אולי הגזמנו?
איתי שכטר (מכבי חיפה) – מרוב השמצות וביקורות, לא היה לנו נעים לכלול אותו גם פה.
דקל קינן (מכבי חיפה) – רק בחסות הגיל הוא נותר בחוץ. קדנציה באנגליה? איך בדיוק זה קרה?
מה דעתך על הכתבה?