מכבי כמשל למעמד הכדורגלן הישראלי

על רקע האכזבה התקשורתית מהופעת מכבי ת"א בליגת האלופות, מתחדדת העובדה הפשוטה על גבולות יכולתו של הכדורגלן הישראלי.

הדי הופעותיה של מכבי ת"א בליגת האלופות מתנפצים לכל עבר במדיות השונות כאשר דומה שלחובב הכדורגל הישראלי ישנה אכזבה מהיכולת של אלופת ישראל בשלש השנים האחרונות במשחקים מול קבוצות כמו צ'לסי ודינמו קייב.

• יוסי בניון יחזור להרכב מכבי חיפה
• איינבינדר להפועל ת"א או לבית"ר
• הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1

אלה לכאורה עוד שתי קבוצות עבור האוהד הישראלי אך עבור מכבי ת"א ושחקניה מדובר ברמה אחרת, קצב אחר, קושי ורמה מנטאלית נשגבת שעם כל הכבוד למאמן סרבי וצוות אימון ספרדי העוטפים אותם, עדיין אין את הכלים, הידע והיכולת להתמודד מולם.

יוקאנוביץ'. אין כלים (ערן לוף)

נכון, מכבי חיפה והפועל ת"א ואפילו מכבי ת"א עצמה, שיחקו במפעל הזה בעבר ונראו קצת אחרת ואולי הרבה יותר, אבל בסופו של דבר מכבי ת"א הנוכחית, כן זאת שלקחה שלש אליפויות רצופות לראשונה מאז שנות החמישים בכדורגל הישראלי, היא עדיין קבוצה שהמפעל הנכבד הנ"ל גדול עליה, בטח עם בית שמורכב מאלופות אנגליה, פורטוגל ואוקראינה המצוינות.

הפרשנים דיברו וניתחו את ההפסדים של הצהובים עם יחס שערים שלילי מדאיג של אפס שערים בזכות ושישה שערי חובה, על זה שקבוצות למדו לשמור את ערן זהבי שלא מספק כביכול את הסחורה, על מערכים הגנתיים וחוסר תעוזה, אבל בשורה התחתונה מכבי ת"א הגיעה למפעל הזה כשהיא אנדרדוג מוחלט ועצם ההעפלה שלה לליגת האלופות כשהיא חולפת בדרך על קבוצות כמו פלזן ובאזל שהופיעו והוכיחו עצמן במפעל, אומרת הכל: יותר מזל וזהבי משכל.

נכון, הצהובים לא נבנו לליגת האלופות, הרכש הגיע מאוחר ולא מספיק, הזרים של מכבי מתאימים מקסימום לליגה האירופית והשוער שנרכש בשלושה מיליון יורו הוא עדיין חסר ניסיון ובוסרי דבר שעלה ביוקר מול צ'לסי. אך אם מסתכלים בראייה קדימה ומניחים שבליגה המקומית הצהובים של קרויף ידעו לשמור על מעמדם, השאלה המקצועית שצריכה להעסיק את כולם היא שאלת מעמדו של השחקן הישראלי.

ראיקוביץ'. שוער בוסרי וחסר ניסיון (צילום: ערן לוף)

פני הדור כפני הנבחרת ובמכבי ת"א משחקים נציגים נכבדים מחברי הסגל של אלי גוטמן אך בשורה התחתונה אי אפשר יהיה להתקדם בליגת האלופות ולהטביע חותם ללא ישראלים טובים, דבר שקצת נשכח מזיכרון הפרשנים. ואם קבוצה כמו מכבי ת"א, אחרי שלוש אליפויות ומיטב השחקנים הישראלים הטובים והיקרים, נראית כך מול הקולגות האירופים, תבינו לבד מה רמתו של השחקן הישראלי.

צריך להכיר בעובדה שאין פטנטים ומציאות בשוק העלית של הכדורגלנים הישראלים. מעט מאוד לגיונרים מצליחים לשמור על יציבות בחו"ל והם לא יגיעו חזרה לארץ. מכבי ת"א עשתה הכל להביא שחקנים כמו ניר ביטון, ביבראס נאתכו, תומר חמד, ליאור רפאלוב ואפילו רמי גרשון, אבל מלבדם, ההיצע כמעט לא קיים. זה מה יש.

אז מה ג'ורדי קרויף ומיץ' גולדהאר צריכים לעשות? קודם כל לתאם ציפיות ביניהם, דבר שלא נראה בשטח לאחר הפיאסקו בשנה שעברה סביב המשך העסקתו של ההולנדי וההצהרות הסותרות של שניהם לתקשורת. לאחר מכן קרויף צריך להציב תוכנית מסודרת שתגרום להתקדמות במפעלים האירופאים. שימוש נכון בסקאוטינג ובכספים שמכבי מקבלת לראשונה מהמפעל הבכיר, מכירת מנויים וזכויות שידור, החלפת הזרים ולהביא במקומם קליברים עם ניסיון שיכולים לתרום מניסיונם, מנהיגותם ואישיותם לקבוצה של סלבישה יוקאנוביץ'.

ניר ביטון. לא אחד שימהר לחזור לפה (Gettyimages)

למכבי אין הרתעה במשחק ההגנה, פיזיות מהירות ושחקנים שיכולים לקחת על עצמם את המשחק. היא זקוקה יותר מכל לשחקן שובר שוויון בכל עמדות הציר שאיתן בונים קבוצה: שוער, בלם מרכזי, מגן מהיר, קשר אמצע בונה משחק, וחלוץ מטרה חזק ומהיר.

הכדורגל הישראלי לא מבורך בכישרונות חדשים שמאיימים לפרוץ ואפילו השווקים של קפריסין, הולנד, בלגיה ופולין, שניהלו מצוד אחרי כדורגלנים ישראלים, הולך ונעלם. שאלת השאלות תהיה בשנים הקרובות לגבי רמתו של השחקן הישראלי. כשרון תמיד היה, אבל פיזיות, מנטאליות ומהירות, לא. דומה שבתקופה הנוכחית של הכדורגל הישראלי, גם כשרון לא בנמצא ולכן שוק השחקנים כל כך חסר אתגרים ועניין.

כשאנו נזכרים בהופעות המוצלחות של קבוצות ישראליות באירופה, עלינו לזכור שהיו להן זרים טובים כמו ננאד פראליה, דה סילבה, ג'ובאני רוסו ואחרים, אבל גם שחקנים ישראלים שהיו איכותיים יותר בעמדות שאין להם שוק תחרותי היום, ובשיאם. גולדהאר ובעיקר ג'ורדי – לטיפולכם.