השורות הבאות ייפלו על עיניים ערלות. הרי בכל הקשור לעמדות עקרוניות, ארגון "אולטראס הפועל" לא רואה ממטר את "לה פמיליה", וממש לא מעניין אותו מה יכתבו עליו.
אם הם פסלו את אלישע, גם אם תכתבו על כך מילים טובות (ואכן כתבו), הם לא יתרשמו. ל"אולטראס הפועל" יש יותר לאווים מאשר לוועידת חרטום. טוב? לא טוב? זה באמת לא חשוב.
- אימון בכורה לגיא לוי, מתיחות בהנהלה
- "בצעירה היו לו שחקנים ערבים ולא הייתה בעיה"
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
אני כן מוטרד מהצביעות. אוהדים פוסלים מסיבות עקרוניות הרבה אנשים – בצדק או שלא – אבל ראוי לפעמים שיישאלו שאלות. עזבו את יוסי אבוקסיס ודרור קשטן שחגגו אליפות ב-1998 על יסוד משחק מסריח, וסחבו לאחר מכן את הפועל ת"א לגדול הישגיה האירופיים. הם היו בבית"ר ירושלים, לא בבית שאן.
פסול לעמוד על הקווים. אלישע לוי (עדי אבישי)
אבל אם אלישע לוי פסול לעמוד על הקווים בחודורוב, 17 שנה וחצי לאחר משחק השרוכים, אז מה יקרה כאשר בנו של מאיר מליקה (שחקן בית שאן במשחק ההוא), רוי מליקה – שחקן שרשום בבוגרי הפועל ת"א כחריג נוער ומככב בקבוצה שמוליכה את ליגת העל – יעלה לשחק בדרבי בוגרים? אופס, זה כבר קרה השנה.
הצביעות הזו לא פסלה את אלי גוטמן – לתמיד – מלהיות מאמן הפועל ת"א, אחרי שדחה כמעט בזלזול את חיזוריו הארוכים של אמיר כבירי, ועל פי מקורות כאלה ואחרים, בכלל חושק במשרה שתונח בקרוב מעבר לכביש. אלישע, שהגיע למשחק השרוכים כדי להישאר בליגה וקיבל את הבשורה דווקא מאצטדיון טדי (שם ניצחה הפועל ירושלים את באר שבע), היה חסר השפעה על מהלכו הסופי.
גם אם היה משתולל ומוריד שחקנים מהדשא, הוא היה מפסיד, ובית"ר הייתה זוכה באליפות על חשבון הפועל. הסיבה שיש סיפור מיתי על משחק שרוכים נעוצה בעובדה שלבית"ר לקח תשע דקות תמימות להבקיע שער מול קונוסים, כולל השוער מאיר כהן שהכדורים פגעו בו. אילו בית"ר הייתה כובשת אחרי דקה, לא היו שרוכים, וחוג אוהדים לא היה פוסל מאמן מלאמן את אחד מארבעת המועדונים הגדולים במדינה.
דחה כמעט בזלזול את חיזוריו הארוכים של אמיר כבירי. גוטמן (ערן לוף)
אם הפועל ת"א הייתה במקום בית"ר ירושלים במשחק הזה, גם היא הייתה מנצחת. יש להפועל ת"א לא מעט משחקים בהיסטוריה שהיא נראתה כמו בית שאן – הייתי בכמה מהם – רק שלא היה להם את הבילד-אפ התקשורתי הנכון.
לפני 70 שנה הסתיימה מלחמת העולם השנייה ובאה לקצה שואת יהודי אירופה. שבע שנים בלבד אחרי השואה החליטה ממשלה ישראלית שנשענה על יסודות סוציאליסטים לעשות הסכם כלכלי עם יורשיהם הפוליטיים של הנאצים, שיפצה במידת מה את שארית הפליטה ומדינתם. אנשי תנועת החרות התנגדו. במשך שנים הם גם מנעו כל קשר בין קבוצות הכדורגל של בית"ר לבין גרמניה.
נשיא המדינה רובי ריבלין – אז יו"ר מרכז תנועת החרות בירושלים – עמד על רגליו האחוריות כשהקבוצה קיבלה הזמנה להתאמן חינם בברלין, רחמנא ליצלן. בית"ר יצאה בסוף לברלין, שחקניה המשיכו לנהוג במכוניות גרמניות משובחות, וכל החרמות הסתיימו. "לא נשכח ולא נסלח" זה ביטוי חשוב, אבל הוא יתקשה לעמוד במבחן המציאות, שבו גרמניה היום היא אחת מידידותיה הגדולות של ישראל. ההחלטה של בן גוריון ב-1952 הייתה שנויה במחלוקת, אבל עמדה במבחנה ההיסטורי.
סירב אז לשלוח את בית"ר לברלין, והיום גרמניה היא אחת הידידות הגדולות של ישראל. ריבלין ונשיאת גרמניה אנגלה מרקל (gettyimages)
אני מעריך שאלישע לוי היום בוגר הרבה יותר מכפי שהיה בשנתו ה-41 על הקווים בבית שאן. הוא גם מאמן הרבה יותר טוב מכפי שמציירים אותו חלק מאוהדי הפועל ת"א, ולו מהסיבה הפשוטה שעם קבוצה פחות מוכשרת הוא לקח שתי אליפויות על הראש של הפועל ת"א הגדולה בהיסטוריה והפסיד את השלישית בגלל הקיזוז. יש אוהדי הפועל ת"א שנעלבים, בצדק, כשמסמנים כוכבית ליד האליפות שלהם ב-2010, אבל באותה נשימה מציינים את 1998 במניין האליפויות שלהם.
מה ההבדל בין השתייכות לבית שאן 1998 אליבא דה "אולטראס הפועל" לבין ההשתייכות לדת המוסלמית אליבא דה "לה פמיליה"? את אלה פוסלים ואת אלה פוסלים. כאן זו גזענות, שם זו מגזריות. ומה שמדהים: שדעתם מתקבלת.
האם אולטראס הפועל טובים מלה פמיליה? (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?