סלאבישה יוקאנוביץ' ידוע כאחד שאומר הכול בפנים וגם אתמול הוא ידע לסכם את המשחק של מכבי ת''א טוב מכולם: "שיחקנו חרא", אמר. אז כנראה שיש שני סוגים של חרא: החרא שלא מספיק לאירופה והחרא שמספיק לליגה.
כי אם גם ביום חלש מאוד בו נתניה מגיעה לשער של ראיקוביץ' (שסיפק כמה הצלות יפות) בערך כמו כמות הפיו-פיו של זהבי בשנה, זה אומר דרשני, ומי שצריך לעשות חשבון נפש זה אותו יוקאנוביץ'. ועצה חברית, בליגה פה לא עוזר לבכות על לו''ז המשחקים, הרי גם צ'לסי שיחקה ברביעי ובשבת, אבל לא נאחל לג'נטלמן הסרבי שמעמדו יהיה כשל מוריניו.
לפי לחיצות הידיים ומילות העידוד שקיבל אמש ראובן עטר ביציע הכבוד בבלומפילד, כולם מבינים שהוא חייב להיות מעבר למאמן, אלא המושיע של נתניה. כי הקבוצה החדשה שלו צריכה מישהו שיעיר אותה ובעיקר מישהו שיבקיע.
עם מאזן של ניצחון אחד, המקום האחרון ומאזן הכיבושים השני מהסוף, לא פלא שבנתניה היו רוצים לראות את עטר ואת עוזרו צרפתי על המגרש ולא על ספסל הקבוצה. השאלה היא איזה שינוי יגרום האיש ותלתלי הזהב בקדנציה החמישית שלו והאם זה ייראה כמו בקדנציה תחת יאמר או ששוב יהיה שותף לירידת ליגה.
עטר. חוזר לעיר היהלומים על תקן מושיע (עדי אבישי)
את השאגות של כבירי גם מנדיונדו שמע
כמה דמעות נזלו מעיני הצופים בפרק האחרון של הטלנובלה בת 70 הימים: "כבירי וחברים מחפשים מאמן". אז אלישע הייתה הדמות השנויה במחלוקת, גוטמן המרושע ברח ומי שנבחר לפתע, גיא לוי, היה על תקן הדמות שמופיעה רק בפרקים האחרונים וגונבת את ההצגה.
אז באדיר אאוט-גיא לוי אין ולפחות לפי השער בדקה ה-94 של גוטליב נגד רעננה, רגע לפני הכניסה המיועדת של אותו לוי לתפקיד, אולי המזל עובר לצד האדום. כי מעבר לאותו שער מקרי, שינוי בהפועל ממשחק למשחק, לא נראה באופק. העיקר שאת שאגות היש של כבירי שמעו עד לביתו של מנדיונדו בספרד.
למרות החגיגה, שינוי לא נראה באופק (אסף קליגר)
הפועל רעננה קיבלה כ''כ הרבה מחמאות עד לפני שני מחזורים אך שוב, כמו נגד בית''ר, האופי והלחימה של "הסיירת של סילבס" לא הופיעו ועוד משחק שהיה צריך להסתיים לפחות עם נקודה, נגמר בלא כלום.
אולי זו ירידת מתח, אולי קבוצות אחרות למדו את סגנון המשחק ואולי בכלל זו הסאגה סביב מועמדותו של סילבס לאותה הפועל ת''א. בשורה התחתונה, בליגה הבינונית שמתנהלת פה, רעננה חייבת להיאבק על מקום בפלייאוף העליון.
"בושה של קבוצה"
כדאי לפתוח את טבלת ליגת העל לאחר ארבעה מחזורים. מכבי פ''ת צעדה אז בראש הטבלה, רן בן שמעון הוכתר כמאמן הטוב ביותר וההרמוניה בין ההנהלה למאמן פרחה. אז חלפו כמה משחקים, פ''ת חזרה לגודלה הטבעי והסערה החלה. פתאום בן שמעון הוא "בושה של מאמן", קבוצתו היא "בושה של קבוצה" ובמלאבס סופרים הפסד חמישי בשישה משחקים ועוד מול עכו החלשה.
הסערה של החורף עוד לא הגיעה, אבל כנראה שבפ''ת מתאמצים לעשות את השבוע סוער בכל זאת. בעכו לעומת זאת ממשיכים לשמור על המאזן המדהים – חמישה שערי זכות שהספיקו לארבעה ניצחונות. אולי כדאי שבנתניה בכל זאת ילמדו?
פ"ת דאגה לכך שגם השבוע יהיה סוער (ערן לוף)
מה שטוב מול הפועל ת"א, לא מספיק מול השאר
עד לפני שבוע נאמר שבני יהודה סוף סוף צברה אופי אחרי מחצית ומשהו של לחימה בחסרון מספרי, שהספיקו לניצחון נגד כפ''ס האנמית. אז שמעו בבני יהודה ונעלבו. משחק טוב מול בני סכנין שבורה שעסוקה בקריאות הקהל לפיטוריו של אלי כהן, לא הספיק לאבוקסיס וחניכיו לבסס את עצמם במרכז הטבלה. מילה טובה כן מגיעה על צירופו של ג'וד נורו שכובש כבר שער שלישי רצוף בשני המשחקים.
בסכנין לעומת זאת, מתעסקים בריבים השבועיים בין אבו יונס לאחד מאנשי הקבוצה – כאשר הקורבן התורן הוא אותו אלי כהן. מה שטוב לניצחון סנסציוני 0:4 בבלומפילד על הפועל ת''א, פתאום לא מספיק.
ק''ש היא מועמדת בכירה לתואר "אכזבת השנה" (ולא שחסרות מועמדות). לאחר שהוציאה תיקו ממכבי ת''א, ניצחה את הפועל ת''א ואת מכבי חיפה והראתה סימנים שגם השנה תרוץ בצמרת – הקבוצה סופרת שלושה משחקים רצופים ללא ניצחון, שהחלו באותו אובדן יתרון בתוספת הזמן נגד בני יהודה.
לא יכול להיות שחלק התקפי שכולל את אופיר מזרחי, אחמד עאבד ודוד מנגה לא יכבוש שער שני משחקים רצוף נגד קבוצות פחות טובות על הנייר כמו עכו וכפ''ס. לזכותה של כפ''ס יאמר שהמאמן פליקס נעים הצליח לייצב את הקבוצה – נקודה פה נקודה שם, בינתיים זה מספיק למקום מעל הקו האדום. בסוף העונה?לא בטוח.
מה דעתך על הכתבה?