נעים להיזכר: הקרבות הגדולים בין הצהובים לירוקים

בניון מאוכזב לאחר ההפסד בגמר גביע הטוטו לצהובים
בניון מאוכזב לאחר ההפסד בגמר גביע הטוטו לצהובים | צילום: ערן לוף

היריבות הגדולה בין המכבים מת"א ומחיפה החלה בשנות ה-80 והתעצמה

(גודל טקסט)

מדי כמה שנים מתחלף לנו מה שמוגדר כ"משחק העונה". פעם אלו הפועל ת"א ומכבי חיפה שתופסות את הצמרת, פעם בית"ר ירושלים ומכבי חיפה, פעם הפועל ת"א מול בית"ר. בשנים האחרונות זוהי רק מכבי ת"א. אז כן, הפועל ב"ש נדבקה אליה בשנתיים החולפות ואף בתחילת העונה הנוכחית בהגדרה של משחק עונה, אך משחק עונה הוא לא רק הקרב בין שתי הראשונות או מוליכות הטבלה.

 

תרצו או לא, יש משחקים שנצרבים בתודעה בכל ליגה ולא משנה מצב הקבוצות. הדרבי התל אביבי תמיד יהיה מספר 1, גם כשהפועל ובית"ר נפגשות זוהי יריבות היסטורית וכן, מכבי ת"א ומכבי חיפה ולא משנה מיקומן בטבלה – זהו קרב שהחל עוד בשנות ה-80, אך הלך והתגבר מתחילת שנות ה-90, עד שהפך לאייקון של ממש בנוף הכדורגל שלנו.

 

המחזור ה-5 סיפק לנו כבר עתה (20:55) את המפגש הראשון העונה בין שני הענקיות האלה. השנאה בין מחנות האוהדים תמיד קיימת, הרצון לראות את השנייה מתרסקת קיים אף הוא ואם אפשר להיות חלק מכך, למה לא? רגע לפני עוד פרק בקרב הבלתי נגמר בין הצהוב לירוק – הנה לכם חמישה פרקים שלעולם לא ישכחו.

 

מאי 1988: עשר המכות של הירוקים

הפרק הראשון בהיסטוריה הצהובה-ירוקה היה צבוע בצבע אחד לגמרי. עם איתי אריכא בשער, הצהובים לא חלמו על כזו השפלה שמהדהדת עד היום. זאהי ארמלי עם רביעייה, עופר מזרחי עם צמד, אבוקרט, קלינגר, ואיתי מרדכי השתתפו בהשפלה בקריית אליעזר שספק אם תישכח אי פעם.

 

זהאי ארמלי. איזו השפלה ואיזו חגיגה (צילום: אתר מכבי חיפה)

 

פברואר 1994: 0:5 בלתי נשכח של הירוקים

עוד משחק שהצהובים יעדיפו להסיר מרשימת ההיסטוריה שלהם. זו הייתה עונה בלתי עצירה של הירוקים תחת גיורא שפיגל. המחזור התשיעי סיפק קרב ענקיות ובו נוק אאוט מובהק. אייל ברקוביץ', אלון מזרחי, ראובן עטר, איבן גצקו ומשה גלאם הלמו בצהובים ההמומים והדרך לאליפות הייתה חלקה. תשאלו את אוהדי חיפה, דור שהלך וצמח בשנות ה-90, ונשען על זיכרון העבר של המשחק הזה.

 

ברקוביץ' חוגג אליפות לאחר ניצחון ענק על הצהובים (צילום: אתר מכבי חיפה)

 

אפריל 1996: בשם הדאבל: נמני וקלינגר מהממים את קריית אליעזר

הגיע הזמן לרגע צהוב לא? עם 19,000 צופים ויציע מיוחד מאחורי השער הצפוני, הצהובים הוכיחו עליונות בדרך לתואר הנכסף שלאחריו השלימו דאבל תחת דרור קשטן. משה גלאם קבע 0:1 ירוק במה שהיה אמור להבהיר שוב כי זהו מבצר. אז הגיעו דריקס וקלינגר שהפכו ונמני שנעץ מסמר בלתי נשכח ורץ לחגוג. 1:3 ענק לצהובים.

 

דרור קשטן. ניצחון בחיפה ודאבל צהוב (צילום: עדי אבישי)

 

ספטמבר 2013: כבר לא קללה

ובכן, היו בדרך עוד לא מעט מפגשים. בניון ניצח בדקה ה-90 פלוס בבלומפילד, היה גם 0:3 מבריק בבלומפילד לירוקים שגרר התפרעות צהובה, אך מדוע סימנו את המשחק ההוא? מסיבה פשוטה. ההגמוניה כמו בליגה כולה נצבעה צהוב בוהק. המשחק הזה, תחת פאולו סוזה גם הבהיר, מכבי ת"א כבר לא חוששת מאף אחת. המחצית הראשונה עוד הייתה בסימן העבר, אך יצחקי עשה 0:1 ופריצה כמו פריצה הוסיף צמד כמחליף כדי למחוק את הביטוי השגור בפי אוהדי מכבי ת"א – "קללת אליעזר". מאז? הם לא ממש סופרים את היריבה הירוקה.

 

עוד פיו פיו של זהבי מול מכבי חיפה (צילום: עדי אבישי)

 

מרץ 2015: סטייל בניון עם "פיו פיו"

אז כבר הזכרנו לכם את ה-0:1 ההוא של בניון, אך אשתקד זה קרה בצד הצהוב כמעט אותו הדבר. מכבי חיפה הגיעה עם אלירן עטר, האקס האהוב של הצהובים. איגיבור לא נתן שנייה לנשום והכניע את סטויקוביץ' ובלבול, אך עטר השאיר אבק לצהובים ואיזן לעיני הירוקים החוגגים בשער 5. ואז? זהבי כמו זהבי, ירה טיל לחיבורים בדקה ה-89 וניפץ עוד חלום ירוק על החזרת ההגמוניה.

 

הצהובים חוגגים על חשבון הירוקים בעונה שעברה (צילום: עדי אבישי)

 

ההיסטוריה הצהובה-ירוקה עוד תמשיך לכתוב לא מעט פרקים. האוהדים משני צידי המתרס יזכרו גם רגעים אחרים בתור משחקים גדולים אותם לא ישכחו, אך דבר אחד בטוח – בחיפה משוועים לחזור להיות מספר 1. ומכבי ת"א? היא לא תוותר על כס המלכות. 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי