איתן מזרחי בדיוק סיים את ארוחת הבוקר במחנה אימונים של הנבחרת האולימפית כשקיבל את הבשורה המרה ב-15 בפברואר 1993. אחיו יחזקאל הגיע עם אביו משה לתחנת האוטובוס בשכונת ארמון הנציב, שם מחבל פלסטיני דקר אותו למוות.
הכוכב הצעיר של בית''ר ירושלים, שהיה בשיא הקריירה כשחקן ותפס מקום של קבע בסגל הלאומי, חש שחרב עליו עולמו. "מלבד זה שהיינו אחים, היינו גם החברים הכי טובים", סיפר באולפן ספורט1. "חיינו שישה אחים בדירה של שלושה חדרים, כך שרוב היום ההתנהלות בתוך הבית והסביבה הייתה מאוד קרובה אליו במיוחד, הוא היה מאוד קרוב אליי ומאוד קשור לענף הזה שנקרא כדורגל. הוא אהב את בית"ר, גרנו בשכונת ממילא. גרנו ממש ליד ימק"א ורוב זמנו הוא היה במועדון".
תמונתו של יחזקאל, תמיד נוכח (באדיבות המשפחה)
"היינו לפני מוקדמות אליפות אירופה וחזרנו לחדרים אחרי ארוחת הבוקר", נזכר מזרחי ברגע שהגיעה אליו הבשורה. "מנהל הנבחרת והרופא באו אליי לחדר ואמרו לי שקרה משהו והם מחכים שאני אארוז כי צריך ללכת. שאלתי מה קרה, אבל הם אמרו שהכל בסדר. הבנתי שמשהו לא 'הכל בסדר', אבל לא חשבתי על דבר כזה. באוטו לא נתנו לי אפילו לפתוח רדיו כדי שלא אשמע חדשות. כשהגעתי הביתה הבנתי מה קרה".
"הייתה לי תקופה לא קלה, להתרגל לחיים לא פשוטים, אבל אנחנו משפחה חזקה ולא נתנו אחד לשני להישבר", תיאר מזרחי. "העובדה שהוא אהב כדורגל והיה מגיע איתי לכל משחק נתנה לי את הכוח להמשיך הלאה".
האנדרטה לזכרו של יחזקאל מזרחי (באדיבות המשפחה)
מה דעתך על הכתבה?