כבר לא מעט שנים, ובייחוד כשנבחרת ישראל מתכנסת לקראת משחק כזה או אחר, עולה לדיון נושא המגנים השמאליים בכדורגל המקומי. פעם, לא כל כך מזמן, התרוצצו על המגרשים במחוזותינו שמות כמו אדורם קייסי, נג'ואן גרייב, יגאל אנטבי, דוד אמסלם ואחרים.
כיום המצב שונה. שלוש מארבע הקבוצות הגדולות – הפועל באר שבע, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים – החליטו לצרף מגן שמאלי זר. מכבי תל אביב גם ניסתה להנחית אחד כזה. אז איך זה קרה ומה אפשר לעשות? יצאנו לבדוק.
דוד אמסלם, המגן השמאלי של בית"ר בעבר, בטוח: "יש בעיה והיא שילדים לא רוצים לשחק בתפקיד הזה. כשילד הולך לשחק כדורגל הוא רוצה להיות חלוץ ולתת גולים, כמו ערן זהבי. רק מעטים מחפשים להיות דוידזאדה. והמאמנים מיישרים איתם קו כי הם לא יתחילו לריב עם ההורים. וכך אנחנו מגיעים למצב שאין בכלל שחקנים בתפקיד הזה".
הגיע עד לפרמייר-ליג. גרייב (gettyimages)
ציון מרילי, המגן השמאלי המיתולוגי של מכבי חיפה, ממשיך באותו קו: "זה באמת מתחיל במחלקת הנוער, אבל הבעיה לא בילדים אלא דווקא במאמנים, שצריכים להפנות את השחקנים המתאימים לתפקיד המגן, וגם לעבוד עם הילדים על כל האלמנטים של התפקיד, בהגנה ובהתקפה. יש שחקנים בתפקיד הזה שמגיעים לבוגרים ולא יודעים להרים כדור לשחקן פנוי. מאמן צריך להגיד לילד: 'אתה לא הולך הביתה עד שאתה מרים כדור באופן מדויק כמו שכתוב בספר'".
ליעקב הילל, אקס בית"ר, מכבי ת"א והפועל ת"א, יש תובנות נוספות: "המצב הזה נובע מכמה סיבות. קודם כל, יש הרבה פחות אנשים שמאליים מאשר ימניים. מעבר לכך, גם כשכבר יש שמאליים, אז רובם רוצים לשחק בהתקפה. למי שמשחק טוב בעמדה הזו יש סיכוי טוב להגיע לנבחרת ולצאת לחו"ל, זה תפקיד מאוד מבוקש כי אין הרבה שחקנים טובים בו".
אומרים שהיה פה שמח. אנטבי (gettyimages)
אז מה אפשר לעשות כדי למלא את החוסרים?
"האמת שאפשר לאלתר. אם יש לך שחקן שבנוי טוב ויש לו רגל שמאל, תוכל להכשיר אותו לתפקיד הזה", טוען אמסלם. "שחקן שימלא את התפקיד הזה בצורה טובה יזכה למקום בהרכב וביקוש בשוק, ובגיל בוגר שחקנים מבינים את זה ומוכנים להשקיע".
"הכול מתחיל מחינוך", מוסיף מרילי. "כדורגל זה קודם כל עבודה קשה, הרבה לפני הכישרון. עד שילדים והורים לא יבינו שזה עסק רציני ולא דרך למלא את הזמן בכיף אחר הצהריים, אז אנחנו בבעיה. כי עם גישה נכונה שמוקנית מגיל הינקות, אתה לא מגיע למצב שאין בכל הליגה מגן שמאלי אחד. זו הסיבה שאף פעם לא נוכל להתמודד עם איטליה וספרד, כי שם יש חינוך נכון שהוא הבסיס לעבודה נכונה ופה כולם רוצים להיות מסי כשרק פעם ב-30 שנה גדל שחקן כזה".
פעם היה פה אדורם קייסי… (gettyimages)
הילל לא נשמע אופטימי בכלל: "בעידן הכסף הגדול הקבוצות כבר לא מחפשות להשקיע אלא ישר קונות שחקנים מבחוץ. חוץ מעומרי בן הרוש ממכבי ת"א, אין אף שחקן שיכול להיכנס למשבצת הזאת בצורה ראויה. במצב הקיים אין בכלל מה לעשות אלא רק לקנות, זה הכדורגל ב-2016, אם אין לך אתה קונה ואם אין לך כסף לקנות – אתה בבעיה".
ומה היה למגן השמאלי הבכיר האחרון בישראל לומר על הסיטואציה? "אני חושב שהמאמנים הישראלים צריכים להאמין בשחקנים הישראלים", סיכם אופיר דוידזאדה, שעזב את ב"ש לטובת גנט. "גם לי היו שנים לא קלות, ובלי סבלנות גם אני הייתי נכשל. לוקח זמן עד ששחקן מגיע לבשלות, פיזית ומנטאלית, ולמזלי בבאר שבע האמינו בי".
"במקום להביא זרים אני הייתי משקיע בישראלים וקוצר את הפירות בעוד כמה שנים. שחקן זר לא רק תופס את המקום לישראלי – הוא גם בדרך כלל השקעה כלכלית פחות טובה. מגן שמאלי זה לא תפקיד שאי אפשר ללמד, ומוצר הזהב כאן זה דקות משחק וניסיון", הדגיש אקס האלופה.
"גם לי היו שנים לא קלות" (ערן לוף)
מה דעתך על הכתבה?