1. לא תמיד הקבוצה הכי טובה זוכה באליפות: הפועל ת"א ב-1965, מכבי נתניה ב-1982, מכבי חיפה ב-1995. מכבי חיפה אפילו צברה יותר נקודות ב-2010 ולא זכתה באליפות. את האליפות לוקחת מי שצוברת יותר נקודות, מי שיודעת ברגעי האמת לקחת את הנקודות שהיא צריכה ומי שיודעת לנצל את חולשת יריבותיה – גם אם זה לא מעיד על חוזקה שלה – כדי לזכות באליפות.
אם הפועל ב"ש תדע לקחת 7 נקודות בשלושת המשחקים שנותרו לה – ואולי תצטרך פחות – ותזכה באליפות, זו תהיה אחת האליפויות הכי "מגיעות" בתולדות הכדורגל הישראלי, כי ב"ש לא רק תיקח יותר נקודות, היא תגלה עליונות ברגעי האמת על מכבי ת"א כמעט בכל פרמטר. ב"ש רגועה יותר – ועליה אמרו כי תקרוס ברגעי האמת. יותר נראה כי מכבי ת"א קורסת – היא משחקת עם הכלים שלה באופן מושלם ויש לה עומק בלתי רגיל, דבר שקשה לומר על מכבי ת"א שתלויה באופן אבסולוטי בערן זהבי. ב"ש גם שומרת על קו ודרך ועל רצף בלתי נתפס של 28 משחקי ליגה ללא הפסד, מבלי שהפסידה בבלומפילד, ותאמינו לי, עם הר געש כמו שהיה אתמול, הרבה קבוצות היו עושות במכנסיים.
- בכר: "נדאג לא לעשות טעויות עד הסוף"
- ב"ש התקרבה לאליפות אחרי 0:0 עם מכבי ת"א
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
במידה מסוימת מזכירה לי הפועל ב"ש את הפועל ירושלים בכדורסל. אתה כל הזמן בטוח שהנה, היא נופלת, ומכבי ת"א חוזרת למקומה הטבעי, אבל אז הפועל ירושלים יוצרת עוד פער בינה לבין מכבי ת"א, עד שמחלחלת התחושה כי נעשה מהפך. ב"ש אותו דבר: היא מתעצמת מרגע לרגע. רק לפני שלושה שבועות היא הייתה בפיגור נקודה ממכבי ת"א, והיא ניצבת שלושה מחזורים לסיום ביתרון של 3. בדיוק ברגע שבו אמרת לעצמך: הנה, קרסו – חזרה ב"ש בגדול.
המשחק שלה אתמול היה מופתי. נכון, מכבי ת"א שלטה במשחק, והגיעה ליותר מצבים, אבל היא נכשלה בדרך שבה הייתה אמורה לנצח ולהפוך את הטבלה, בעוד שב"ש הצליחה מעל המשוער בדרך בה הייתה אמורה להחזיק מעמד. לא בונקר, אלא משחק חכם, סבלני, עם ניצול שטחים, ויציאה מדודה למתפרצות. הביטחון שניכר במשחק של ב"ש היה מדהים, בעוד שפיטר בוס, המאמן ההולנדי המהולל כל כך – שאגב טרם הפסיד בישראל – עשה פריש-מיש בשני המשחקים האחרונים והקבוצה הגיעה למספר מצבים איכותי קטן יותר מאלה שהגיע אליהם זהבי לבדו במחצית הראשונה מול בית"ר ירושלים. 3-4-3 שהופך בהגנה ל-3-3-4, בלי מגן שמאלי טבעי – במשחק בו צריך לתקוף, דור פרץ שמועדף על פני אבי ריקן זה הזוי – ובלי הכנסת כדורים מסיבית להתקפה, זה מתכון לכישלון. מכבי לא הייתה רגועה – ודי להיזכר בשתי בעיטות לא למסגרת של זהבי הכל יכול – והיא משלמת על כך ביג טיים. ברק בכר, מאמן בן 36, עם ניסיון קודם בקבוצה שאין לה כמעט קהל, עשה בית ספר למאמן הולנדי עם משנה סופר התקפית והשאיר אותו על אפס שערים.
בכר, עשה בית ספר לבוס (עדי אבישי)
כל כך הרבה זמן עבר מהפיאסקו בליגת האלופות, אבל מכבי הולכת ומממשת את העיקרון לפיו קבוצה שמגיעה לשלב הבתים בליגת האלופות, לא זוכה באליפות באותה עונה. אם זה אכן יקרה, זה יהיה הפעם לגמרי באשמתה.
2. אמש, בתכנית הספורט ב-103 FM, שאלו שני מגישים בתורם את עו"ד מורן מאירי, מה מענק האליפות שלו. אחרי הכל, נדמה היה כי הניצחון של מאירי על ההתאחדות לכדורגל בהליך המשפטי לגבי פג'ה ראיקוביץ' יקנה למכבי ת"א אליפות. ראיקוביץ', יסלחו לי כולם, הוא שוער בוסרי. אם מכבי ת"א תזכה איך שהוא באליפות, מניותיו בתואר יהיו מינוריות. הוא לקח כדור מאוד קשה של וואקמה, אבל במשחק אתמול שוער היה הדבר האחרון שמכבי הייתה צריכה, היא הייתה צריכה חלוצים עם מספרים.
ההתעסקות של מכבי ת"א בראיקוביץ' הייתה עקרונית וחשובה וגם נתנה סטירת לחי הגונה למחלקה המשפטית ולבתי הדין של ההתאחדות לכדורגל, אבל היא הפכה לעיקר. זה לא בלבל את ראיקוביץ' – הוא לא מבין עברית, ולפי מה שהבנו ממאירי גם לא אנגלית – זה בלבל בעיקר את מכבי ת"א. ורון קופמן הוא לא אוהד מכבי ת"א, אבל גם הוא נשבה בפסטיבל. הסאגה המשפטית הזו – שתיכף ניגע בה – אילו הייתה נגדעת בהחלטה אחת חכמה קודם לכן, הייתה מותירה את ראיקוביץ' מחוץ למשחקים הבאים, דווקא במשחקים בהם מכבי הייתה נזקקת לו. והסאגה המשפטית הזו שיבשה את מסלול החיים הכל כך נכון של מכבי ת"א בשנים האחרונות – להיות מתחת לרדאר, לשמור על עמימות, להתעסק במה שחשוב.
היו צריכים חלוצים ולא להתעקש עליו (עדי אבישי)
3. כל מי שהתעסק בעניינו של ראיקוביץ' במהלך הימים שבין המשחקים של מכבי ת"א מול בני סכנין להפועל ב"ש, היה צודק, אבל אף אחד מהם לא היה באמת חכם. אולי מורן מאירי יצא הכי טוב מהסיפור, ובצדק. לא בטוח שהוא חלם אפילו שהשופט אורנשטיין ירחיב את ההחלטה שלו ובעצם יעקר את החלטת בית הדין המשמעתי לגזור על ראיקוביץ' איזה שהוא עונש.
הרי מה בעצם קרה פה? ראיקוביץ' רץ כנשוך נחש כדי להגן את חואן טוריחו ותקף את יוסי אבוקסיס. בזדון, בעוצמה יתרה, בלי כוונת זדון ועם דחיפה קטנה – כל זה אינו משנה. את המקרה ראה השופט הרביעי אורן סמיניאן וכמובן שצילמו מצלמות הטלוויזיה. גם מאירי יודע, שבייצוג הולם – כפי שביקש – יתכן כי ראיקוביץ' היה חוטף 3 משחקים בחוץ. אילו הודיע השופט אוראל גרינפלד לראיקוביץ' כי הוא מורחק, כל הסאגה הייתה נמנעת מלכתחילה, אבל הוא לא פעל בחוכמה והותיר את ההחלטה בידי בית הדין.
מאירי רצה להרוויח זמן, רצה להגיע לדיון אחרי המשחק מול ב"ש. היה לו קייס: המשחק היה ביום שני, ההעמדה לדין ביום רביעי, וראיקוביץ' לא יכול להגן על עצמו עם האנגלית השבורה בפיו, בוודאי שיש ספק אם רק הוא דחף את אבוקסיס. אב בית הדין, ישראל שמעוני, היה עושה ממנו קציצות בלקניות עם יוגורט בצד.
הרוויח זמן בצורה נכונה, מאירי (עדי אבישי)
אבל גם שמעוני הבין את הטריק, והפעיל את סמכותו מבלי שהפעיל שיקול דעת. הרי ברור שמידת הצדק הטבעי – ביטוי שגור בפניות מהסוג האלה לבית משפט אזרחי כדי לבקש סעד מפני טריבונל חסר רחמים – צריכה לאפשר לראיקוביץ' ייצוג. ובדיון עצמו ביום רביעי שעבר, למעשה היה לו ייצוג, למרות שלא הופיע. שמעוני רצה שייעשה צדק מהיר, כי הרי זה מהותו של בית דין משמעתי שמטפל ב-150 תיקים בשבוע, לעשות שיפוט מהיר. זה לא בית משפט, אין כאן כמעט עבירות פליליות, ואם יש, הן מגיעות למשטרה. זה דין משמעתי, עבירות משמעת, והעונשים הן סנקציות.
אם שמעוני היה מאפשר לראיקוביץ' ייצוג, הוא כנראה היה מרחיק אותו משלושת המשחקים הבאים, והאימפקט היה כמעט אותו אימפקט. נכון, זו חוכמה בדיעבד, אבל הדברים האלה נאמרו גם לפני מספר ימים. שמעוני נצמד לתקנון, בצדק, אבל פעל שלא בחוכמה.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, נתן החלטה מרחיקת לכת. יש צדק בכך שההליך המשמעתי הוא אכזרי, אבל 'בורנשטיין' גורם לציבור לשפוט את בתי הדין המשמעתיים בחומרה יתרה בכך שהוא משווה אותם לבתי דין לתעבורה. נהגים בכביש עלולים ליטול חיים, זה לא המקרה במשחקי כדורגל. אין דין הליך משמעתי בהתאחדות לכדורגל או בכל מוסד ספורט להליך משפטי בבתי דין אחרים. העובדה כי עיקר לחלוטין את החלטת בית הדין היא הרסנית, בעיקר כאשר קבע בהחלטתו הראשונה כי לא מדובר בפסק דין עקרוני, מה שבעצם אומר כי בתי הדין יוכלו להמשיך ולמנוע ייצוג משפטי בתוקף סמכותם, אם יראו כי יש בכך כדי לתמרן עונשים.
האם ההחלטות של שמעוני יגררו בכל פעם לבתי המשפט? (עדי אבישי)
המשמעות היא כי קבוצה שיש לה צוות משפטי כמו מכבי ת"א – ואין כמעט קבוצות כאלה בישראל – תוכל לגרור את בתי הדין לערכאות אזרחיות. אלה שאין להן ייצוג, או שאין להן כסף לשכור ייצוג, לא יוכלו להשתמש בפריבילגיה שמרשה לעצמה מכבי ת"א. האם זה צדק טבעי? האם ההתאחדות תצטרך עכשיו לפנות לסנגוריה הציבורית?…
מה דעתך על הכתבה?