"אנחנו יודעים את המצב בטבלה, הדברים תלויים בנו ונמשיך עד הסוף. אני לא יודע אם בשנה הבאה תהיה לנו הזדמנות להגיע לאירופה, והיום אנחנו במרחק ניצחון מזה", כך אמר אתמול חלוץ הפועל רעננה ברק בדש בראיון ל"מעריב-השבוע" בעיצומם של משחקי הפלייאוף ורגע לפני המפגש בטדי מול בית"ר ירושלים.
בדש כבר לא ילד. הוא כמעט בן 34, נשוי+2, והוא מדבר בנימה מאוד מפוכחת, יודע בדיוק מה הוא שווה ומה הוא רוצה. רעננה זו הקבוצה העשירית בקריירה שלו, ואליה הגיע ממכבי ת"א. "אם הייתי יכול לשחק במכבי ת"א כל החיים, אז כמובן שהייתי בוחר בזה", אמר אתמול, אך הדגיש: "ברעננה עשינו היסטוריה. אנחנו שלוש נקודות ממקום שיכול להוביל לאירופה".
ההחלטה לעזוב את מכבי ת"א הייתה לא פשוטה.
"להתקדם ממכבי ת"א זה לעבור אולי לקבוצה באירופה שאתה תרוויח יותר כסף. בארץ – אין לאן. זה הטופ של הכדורגל הישראלי, חלום של כל שחקן. עשיתי את המעבר לרעננה והשלמתי אתו. אני לא יודע אם מיציתי את עצמי, אבל תרמתי לקבוצה. אני רשום שם בספרי ההיסטוריה, בעונה של הטרבל ואחרי שלוש אליפויות ברציפות. ידעתי שאני עלול לסיים את הקריירה ברעננה".
אז למה עזבת?
"היו לי שם שנתיים מדהימות. גם כשלא קיבלתי דקות, תמיד הייתי חלק מהרוטציה, וזה שמר לי את הלהבה הפנימית. קשה להתאמן כל השבוע ולהגיע למשחק ולא להיות אפילו בסגל. אתה פשוט מחוץ לתוכניות. בשנה השלישית עם סלבישה יוקאנוביץ' הייתי חודשיים מחוץ לסגל, לא קיבלתי אפילו רבע צ'אנס. לא היה פשוט לעזוב, אבל אז באה ההצעה שקסמה לי מרעננה, והחלטתי ללכת לעשות טוב במקום אחר. אני חושב שבאמת עשיתי טוב לרעננה. אולי מבחינה מקצועית המספרים שלי לא גבוהים, אני לא מלך השערים של הקבוצה, ההתקפה לא תלויה בי, אבל משהו בנוכחות שלי בחדר ההלבשה, משהו מהניסיון שאני נותן לשחקנים הצעירים מאוד עזר לרעננה, ואני אומר את זה עם כל הצניעות".
ברק בדש כובש במדי מכבי תל אביב (עדי אבישי)
איך ההרגשה להיות עם רעננה בפעם הראשונה בפלייאוף העליון?
"אנחנו עומדים שווים בין שווים במשחקים גם מול מכבי ת"א וב"ש, וניצחנו את מכבי חיפה. אנחנו יכולים לנצח ולהפסיד מול כל קבוצה, זה הרבה בזכות החתימה שלי ברעננה. כשאני מדבר עם המאמן חיים סילבס, הוא אומר שאם רעננה רוצה גם בשנה הבאה להיות חלק מרכזי בכדורגל הישראלי, היא צריכה לעשות עוד החתמות כאלה".
שיחקת באצטדיונים מלאים, גם בארץ וגם בבלגיה. לרעננה אין אצטדיון ביתי ובקושי יש קהל.
"אין ספק שכשאתה עולה למשחק בבלומפילד והאצטדיון מלא, אתה משחק עם עוד מנוע בישבן. זה נותן לך 'בוסט' מטורף, הקהל מרים מאוד. אבל מצד שני, השחקנים ברעננה עושים מה שהם עושים בלי קהל. אני חושב שאם היה לנו קהל, היינו יכולים להצליח אפילו עוד יותר".
_16x9.jpg)
ובמדי הפועל רעננה (אסף קליגר)
אתה לא נמצא זמן רב ברעננה, ובכל זאת אתה אחד השחקנים האהובים.
"בכל הקבוצות שהייתי בהן היה לי קשר טוב עם הקהל, אני חושב שזה משהו באופי, משהו שאני משדר או השם שבניתי לעצמי. אני מרגיש את האהבה בכל מקום שאני הולך – תופסים אותי במסעדות, בקולנוע או בגינה עם הילד ואומרים לי שמעריכים אותי. זה מחמם את הלב".
מה דעתך על קריית שמונה?
"כואב לראות את המצב שהם הגיעו אליו. לדעתי זה קרה כי התפרק הגרעין של השחקנים שהצליח בחמש השנים האחרונות, בהן הקבוצה זכתה בכל תואר אפשרי. הקבוצה הגיעה לפיק מסויים שהייתי בטוח שיימשך שנים, הם בנו משהו ממש יפה, וחבל לראות אותו מתפרק".
ומחמיץ במדי קריית שמונה (Gettyiamges)
שיחקת רק עונה אחת בחו"ל.
"עשיתי עונה פנטסטית אבל הסוף היה בינוני. הייתי גם בן 31 ובוורן בחרה שלא להאריך את החוזה אתי ולהשקיע את הכסף בשחקן בן 20. לקחתי את זה קשה כי התחברתי לכדורגל הבלגי וגם אשתי מאוד התחברה למקום. אם הייתי יוצא לחו"ל בגיל 25, גם הייתי מסיים שם את הקריירה".
מה התוכניות להמשך?
"עשיתי קורס מאמנים, אבל להיות מאמן ראשי בליגת העל זה לא משהו שאני חושב עליו כרגע. כן מעניין אותי להתעסק בכדורגל ולהיות חלק ממועדון, לאמן ילדים אולי, אם אעשה את זה כשאפרוש? אני לא יודע. נראה לאן החיים ייקחו אותי. אני באמת רוצה להישאר בתודעה של הספורט הישראלי ולתת ממה שלמדתי, מהניסיון שלי. אם זה יקרה, אשמח, אבל אם לא, אמצא את הדרך שלי במקום אחר".
ובעונה הבאה נראה אותך ברעננה?
"יש לי חוזה וטבעי שאגיד שאני ממשיך. אבל הקריירה שלי הייתה רצופה בהפתעות. אם מישהו רוצה להמר, אני לא הכתובת. אף פעם אי אפשר לדעת אתי".
מה דעתך על הכתבה?