1 יש לי חבר, אוהד הפועל ת"א המסכן, שאמר לי השבוע: אתה יודע מה אני מאחל לעצמי? לקום בבוקר ולשמוע שבאופן חד פעמי, סנסציוני, עוצר נשימה, היום לא קרה שום דבר בהפועל. שתחנות טלוויזיה והעיתונים הכי גדולים בעולם ישלחו לפה נציגים לעשות תחקירים שיבררו איך זה קרה. איך במשך לילה ויום שלם הפועל לא ספגה ולא החטיפה לעצמה איזו בעיטה.
תראה מה היה לנו רק בשבועיים האחרונים, הוא אומר, מיליונים למנדיונדו, לאבדג'י, טופס רישיון לאופ"א, הבדיחה של גוטמן שעאלק זז לתפקיד המנג'ר. אני קם בבוקר, פותח אינטרנט בפחד, אשכרה פחד, מפחד לראות איזה אסון קרה אתמול בלילה. על זה אני חולם: לקום בבוקר ולא לשמוע כלום. לשמוע על קבוצות כדורגל אחרות, בלי המלים הפועל ת"א. על הצרות של אבוקסיס. על זניט סנט פטרסבורג. על עוד שחקן שנפצע בכדורסל של מכבי. בלי המלים הפועל ת"א.
ומה שמשגע את השכל, שזה כבירי. בא בנאדם, מלא רצון טוב, לא איזה רשע שבא לתפוס פרסום או לעשות סיבוב ולצאת עם כמה מיליונים. אם כבר אז להיפך, מוציא מיליונים מהכיס. ובמקום לעצור את הסחרור, רק מגביר אותו. תאמין לי, אני מעדיף כבר את טביב. לפחות אצלו לא היה בלגן כזה. אל תגיד את זה, אמרתי, אל תגיד טביב.
אלי גוטמן. החליט לעלות ליציע (עדי אבישי)
אצלו לפחות היה סדר, הוא אמר. אצלו גוטמן היה מקבל 280 אלף דולר ואחרי ארבעה מחזורים תופר לעצמו את הג'וב של מנהל מקצועי? מה, גוטמן ניהל פעם בחיים שלו חנות מכולת? מה זה ההפקרות הזאת? נכשלת, לך הביתה. פה זה לא הנבחרת. אל תסדר לעצמך בית הבראה. אתה יודע מה? שים חמור לנהל את הפועל, וכל העסק ייראה טוב יותר.
וככה זה נמשך עוד ועוד ועוד. איזו מוסיקה נעימה. אני יכול להאזין לה שנים. בעצם, אני מאזין לה כבר שנים.
2. העובדה שאי אפשר לומר דבר על הדרבי המתרגש ובא עלינו ביום ראשון היא הדבר המרכזי שניתן לומר על הדרבי המתרגש ובא עלינו ביום ראשון. זה מה שהפועל עשתה לדרבי. פעם דרבי היה התרגשות של שבועות מראש. של דיונים, השוואת איכויות, התגרויות אוהדים משני המחנות. של תקווה. אזכור החמש-אפס הנצחי, התפילה הלא פחות נצחית לחזרה עליו מהצד הצהוב, או לנקמה מהצד האדום.
היו ימים שאוהדי הפועל חיכו לדרבי (עדי אבישי)
ועכשיו מה? עכשיו כלום. מישהו באמת מתוח? מישהו לא ישן בלילה לפני? מכין שלטי ענק בגודל בניינים שלמים? את בית"ר ירושלים תענוג לפרק. מגיע להם. גם הפרצוף של יוסי אבוקסיס במחצית בפיגור מפנדל שלא היה, יפה כמו ציור של פיקאסו. אבל לנצח את הפועל בדרבי מרגיש כמעט כמו מכבי נגד בני יהודה. מלבד, אולי, אם מנצחים אותם שבע-אפס. זה בכל זאת יהיה תענוג טעים מאוד. אפשר? בבקשה?
מה דעתך על הכתבה?