בחורף 1999, כש"חדשות הספורט" בערוץ הספורט הייתה עוד בחיתוליה, נשלחתי לסגור איזה אייטם על שני ילדים שלא מאפשרים להם להתאמן בהפועל ת"א כי הם ביקשו שחרור ללא תנאי וזה הרגיז את המערכת. היו שם שני ילדים חמודים שפשוט סגרו את השער בפניהם.
אני זוכר מצוין – כי זה היה חריג – איך עומד הילד הצעיר, אוחז בגדר, בוכה, מנגב את עיניו באמצעות שובלי האימונית האדומה ועיניו יוצאות אל חבריו. כל מה שרצה הילד – שרק לפני שנתיים התברר לי כי מדובר היה בערן זהבי בן ה-11 – היה לשחק כדורגל.
- ערן זהבי חתם בגוואנגז'ו: "מתחיל פרק חדש בחיים"
- הליגה המתפתחת בעולם: זהבי מצטרף לאיום על אירופה
- בשלישי ב-14:25 בספורט1: זהבי וגוואנגז'ו מול שאלקה
חבריו הקרובים מספרים כי בימים שבהם חיכה לוויזה מסין והעביר זמנו באימונים אישיים בקריית שלום, בעוד מכבי ת"א במחנה האימונים באוסטריה, עלה בראשו רעיון ללכת למגרש בית הספר הקרוב, אי שם בשכונת פואבלו אספניול בראשון לציון, ולשחק שערים קטנים. זהבי כבר התלבש, אבל עצרו אותו בזמן.
שני הסיפורים האלה ממחישים בעיניי את אופיו של השחקן הכי יקר בתולדות הכדורגל הישראלי, ששבר לא רק את שיאו של נסים אלמליח, אלא גם את שיאי השכר ואת שיאי ההצעות הכספיות. זהבי הוא בדיוק מה שאתם רואים: לא מתוחכם, לא צבוע, לא מתחנחן. חתול רחוב, בחור מהשכונה ליד, AS HIS.
זהבי. פשוט ויתר והמשיך הלאה (אסף קליגר)
הוא קיבל הצעה שאיש לא יכול לסרב לה וקיבל הצעה נגדית מטורפת. זהבי עשה את מה שזהבי יודע לעשות במגרש: הוא נע קדימה וחיכה להזדמנות. הוא לא שלח הצעות נגדיות, הוא לא ביקש סכומים. וכשהגיעה ההצעה הרשמית ממכבי ת"א, הוא שקל אותה. והוא שקל אותה בחיוב, כי עד שאתה לא שם, אתה מכיר רק את מה שפה. וברגע שההצעה הסופית הכילה סייגים, הוא פשוט המשיך הלאה.
ברגע שזהבי עלה על המטוס לסין, הסיפור היה גמור. הוא לא אשם שמיץ' גולדהאר זחל לעברו, הוא גם לא אשם שהתקשורת הישראלית "הורידה" ו"העלתה" אותו למטוס חליפות, והוא גם לא אשם שסעיפי המיסוי עיכבו עוד קצת את החתימה ועוררו תקוות שווא. זהבי טס כמתוכנן ביום ראשון בלילה וחתם ביום רביעי בבוקר.
זה מה שמייחד את זהבי בדור השחקנים הנוכחי מכל האחרים: הוא לא מתעכב לרגע כדי להבין את הסיטואציה, הוא פשוט מתמזג בה. באימון הפתיחה שלו, כשחקן אימונים בהפועל ת"א בקיץ 2006, הוא רץ לכיוון יוסי אבוקסיס וביקש עם הידיים שימסור לו. מה זה שחקן אימונים? זהבי הוא שחקן כדורגל.
העזיבה של ערן זהבי תפגע קשות בליגה הישראלית. לא בתחרותיות שבה, כי הפועל ב"ש כבר הצליחה להתגבר אפילו על עונת שיא שלו – 51 שערים בכל המסגרות, רביעי בעולם. זהבי הוא חייזר בליגה הזו, שבה שחקנים הם בני תמותה, מחמיצים או מפסידים או נעלמים לשבועות וחודשים, ובעיקר לא יוצקים תוכן למשחק קבוצתי.
זהבי הוא השחקן שכבש הכי הרבה שערים בארבע העונות האחרונות, ועדיין היה השחקן הכי קבוצתי בליגה. באת למגרש לעודד אותו, לקלל אותו, להתפעם ממנו או ללגלג על הרזומה האירופי שלו, אבל הוא עניין אותך, הוא יצר ויכוח, הוא ניהל אותנו יותר מאשר אנחנו יכולנו לנהל אותו. מי יכול עליו.
ג'ורדי קרויף. קשר חזק עם זהבי (עדי אבישי)
מכבי ת"א לא תהיה אותה קבוצה בלעדיו. תראו מה קורה עם ג'ורדי קרויף. זהבי הגיע למכבי ת"א בזכות קרויף, וקרויף נשאר במכבי ת"א בזכותו. בלעדיהם, למכבי ת"א נשאר נכס אחד בלבד והוא גולדהאר, שהוכיח בשבוע האחרון שהוא איש עשיר, וזהו בערך.
אל תתפלאו אם בפגרה של הליגה הסינית, בחורף, יזלגו לסין גם טל בן חיים ודור מיכה. כי אחרי שזהבי יבין שחוץ מקסיאו ז'י אין בקבוצה שלו שחקן נוסף שמבשל שערים, הוא ירצה גם חברים כדי לשחק איתם כדורגל. כמו תמיד.
מה דעתך על הכתבה?