1. לפני שאנחנו חובבי ספורט, אנחנו ישראלים. בית דין לא יעזור, יש לנו עניין במי יירד, לפני שנבדוק מה צריך לקרות שהוא יירד. באמת. נסיעה ארוכה מדי, קבוצה מאוסה מדי, יריבה עירונית. מפת האינטרסים מלאה קווים.
המוח אומר שהפועל עכו תתגבר על הסיכויים שנגדה ותנצח בשבוע הבא את קריית שמונה במשחק של פעם בחיים, ואילו בני יהודה, למודת ה-5:1 שחטפה אשדוד ממכבי פ"ת, תשחק על הכבוד שלה ולא תפסיד להפועל חיפה.
- דורה: אחרי ראיתי את אשתי יולדת, לא היה לי ספק שננצח
- משלוש תרד אחת: כפ"ס נשארה, ק"ש, עכו והפועל חיפה מסובכות
הלב אומר שהפועל עכו כבר מלווה אותנו די שנים בקרבות התחתית המשמימים של ליגת העל, וקצת נמאס. עוד עונה ועוד עונה, והיא לא מתקדמת. לא מייצרת כדורגלנים, לא מייצרת עניין, לא גודשת את הארץ באוהדים מרגשים. ועל הכל היא הוסיפה בכך שהיא מתנהלת תחת עירייה. לא מוצאת משקיע שייתן לה את החותמת של ליגת העל, ואולי בעצם היא לא שייכת כאן. ואף מילה על זה שמישהו שם חשב שהחילוף של ירון הוכנבוים, שני מחזורים לפני הסיום, יביא לזעזוע.
הוכנבוים. אף מילה (ערן לוף)
קריית שמונה זה פרויקט מרגש של איזי שירצקי. קבוצה התקפית, שמייצרת כדורגלנים או לפחות משביחה כאלה, ואילו הפועל חיפה זה מסורת, זה קהל – אם כי מפוצל לשתי קבוצות – וזה לפחות סוג של מועדון מנוהל, עם בעלים וסדר. אז עכו לא תנצח והפועל חיפה, כמו בעונה שעברה, תתגבר על כל הקשיים ותנצח את בני יהודה.
2. לא יודע כמה ישפיע הנזק שנעשה בשנתיים האחרונות בייצוג הישראלי בגביעי אירופה לסיכוי של קבוצות ישראליות לשפר את מצב הניקוד של ישראל ולהחזיר אותה למקומה הטבעי בין 20 הליגות הבכירות באירופה. אבל מה שבטוח הוא שעדיף שארבע הנציגות יהיו מתוך חמש הגדולות.
כך לפחות כאשר אחת מהן לא מדורגת מול קבוצה מבלארוס, היא עדיין סוחבת על עצמה מסורת. ולכן, למרות שבני סכנין היא קבוצה מרגשת ומעניינת ובעיקר משחקת כדורגל, הכדורגל הישראלי זקוק למכבי חיפה במוקדמות הליגה האירופית, כי עליה אפשר יותר לבנות.
הירש. תומר חמד הבא? (ערן לוף)
הניצחון שלה אתמול בסכנין היה בניגוד לכל התחזיות, כי סוף סוף היה אפשר לראות שנפל להם האסימון, ודי בארבעה שחקני בית בהרכב וחמישה בסך הכל כדי להוכיח זאת. השער של שחר הירש היה נהדר, הזכיר במשהו את תומר חמד ואולי יזכיר למכבי חיפה שתומר חמד אבד לה אי שם בעשור הקודם בגלל שלא טיפלה בו כמו שצריך.
3. בדרך שאפיינה אותו כשחקן – אלגנטי, שקט, אצילי – לקח אבי נמני את הניהול המקצועי של הפועל אשקלון ובתוך שנתיים הביא אותה לליגת העל אחרי שהתרסקה בסוף עידן פרוספר אזגי לליגה השלישית. על הדרך עלתה גם קבוצת הנוער לליגת העל.
נמני. ניהול נכון (ירון אלפי)
כשיש מאחורי הקבוצה אחריות מקצועית, אנשים עם יוזמה וחזון ומעוף וכריזמה, גם בעיות כספיות שמקשות על המועדון לשלם משכורות, לא מונעות עלייה. אחרי הפועל כפ"ס, שעלתה שתי ליגות תוך שתי עונות, עושה את זה אשקלון. ואחרי שכפ"ס הבטיחה הישארות מחזור אחד לפני הסיום, גם באשקלון יכולים לפנטז סוף סוף על שתי עונות רצופות בליגת העל.
ונדמה שיותר מהכל, אחרי ההצלחה של יוסי אבוקסיס בסכנין, אפשר לפרגן ליובל נעים על ההצלחה שלו באשקלון. ההוכחה כי מאמן שחי את המשחק, חי את שחקניו – עם עין צוחקת ועין בוחקת – הוא הטרנד הבא בכדורגל הישראלי. אשקלון לא רק קנתה מכל הבא ליד, היא גם שיחקה כדורגל.
יהיה מעניין לראות אם בעונה הבאה הפרויקט של אלדד פרי, מכבי שעריים, יעשה את מה שהפועל כפר סבא ואשקלון עשו.
מה דעתך על הכתבה?