כשתיעלם/תיאלם תרועת הפסטיבלים ויבואו לבחון במבט רגוע יותר מה באמת קרה בדרבי הזה, לא תהיה ברירה אלא לקבל את גרסתו של האריס מדוניאנין החכם, שאמר: מה ההתרגשות, מדובר בסך הכל בקבוצה קטנה. בעוד קבוצה קטנה.
וזה נכון. הפועל ת"א היום היא לא יותר מעוד הפועל עכו (באיזה ליגה הם?) או הפועל אשקלון, עם מוניטין שהולך ומיטשטש של מי שהיו פעם, לרגע או שניים, קבוצה בעלת הצלחות מסוימות, אבל היום הם תרנגולים שנלחמים על שאריות ערימת הזבל עם הפועל רעננה (בעצם, היו מתים בעצם להיות עם תקציב מאוזן כמו של הפועל רעננה).
- "לכבירי אין מזל. אלי גוטמן נכשל במבחן התוצאה"
- עזרא יודח מהרכב הפועל ת"א לאשקלון
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
מהומת האלוהים הלא עוצרת בהפועל ת"א היא בין השאר תשובה למאמנים ופרשנים שטענו כי אין סיבה להתלהבות הגדולה ממה שנעשה במכבי ת"א, ושעם תקציב כזה כל אחד היה לוקח אליפות.
הכסף שירד לטמיון בהפועל בשנים האחרונות כבר אינו רחוק כל כך מתקציב מכבי, אבל לכו תשוו את העבודה את העבודה שעשה ג'ורדי קרויף במכבי לעבודה שעשה המנג'ר-מאמן גוטמן בהפועל.
כבירי למחרת הדרבי. תקציב שצריך לקחת אליפות (דני מרון)
אגב גוטמן – והרי אי אפשר לסכם שבוע בלי גוטמן – היה מרתק לשמוע את נאום ההתקפלות שלו מעמדת המאמן, שכל כולו אמר תום וטוהר והקרבה עצמית והעמדת טובת הקבוצה מעל זו שלו. הוא היה יכול לחיות בסבבה עם האישה והילדים בבית, טען. הבן הבכור של גוטמן, אם אני לא טועה, כבר עבר את ה-30, הבן השני מתקרב לשם, לא בטוח שהם נורא זקוקים לנוכחות של אבא בבית, שיעזור להם, נגיד, בשיעורים בגיאוגרפיה שהמורה דליה נתנה.
זאת לא קבוצה שלי, זאת קבוצה של גיא לוזון, טען גוטמן, ובמקרה ובמזל גיא לוזון היה פנוי. טוב שלא ראה בחלומו שזו קבוצה של שוטה ארבלזדה. או מוריניו. טוב שמאחז העיניים לא טען שהוא מרגיש כמו מלך עירום.
2. המשחקים נגד מקדוניה וליכטנשטיין מעניינים אותי בערך כמו שמקדוניה וליכטנשטיין היו משחקות נגד חוף השנהב. גם השאלה אם קני סייף היה צריך להיות מוזמן לנבחרת או לא חשובה לי הרבה פחות מהשאלה אם השנה שוב יהיה פחות מדי בצל מטוגן בכבד קצוץ בארוחת החג.
מעניינים? תלוי את מי (ערן לוף)
אני בספק אם אפילו אצפה במשחקי הנבחרת. הייתי נהנה הרבה יותר אם היינו מפסיקים עם כל הפגרות האלו של תחילת השנה ורצים עם הליגה, בקצב של אפילו שני מחזורים בשבוע. אז הנה הודעה לעיתונאים ולפרשנים: את השנה החדשה אני הולך לפתוח בלעדיכם.
לא ליכטנשטיין, לא בורנשטיין, לא צוויגרשטיין. בלי מסקנות על הכדורגל הישראלי, בלי חישובים אם עדיין אפשר לעלות, בלי הודעות מאלישע שהוא לא מתכוון להרים ידיים. לשנה הבאה בנתניה הבנויה, עם עוד הרבה הצגות כמו בדרבי האחרון. שנה טובה.
מה דעתך על הכתבה?